חג פורים הזכיר לכולנו עד כמה לפעמים פשוט כיף להתמסר לתחושת השמחה ואווירת החג שעוטפת את כולם. ועכשיו, כשהחג מאחורינו, רבים מאיתנו תוהים האם ניתן לקחת חלק מעקרונות שמחת החג ולהמשיך ליישם אותם גם בשאר נדבכי חיינו בכלל, ובמקום העבודה בפרט.
עובד שמח הוא עובד פרודוקטיבי. נשמע הגיוני. הקביעה הזו מקבלת משנה תוקף כאשר מתבוננים בנתונים המשקפים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שמניותיהן של חברות שהופיעו ברשימת 100 מקומות העבודה הטובים ביותר (דירוג שבוצע על ידי העובדים עצמם) עלו ב- 14% בין השנים 1998 ל-2005 לעומת שאר החברות, שמניותיהן עלו ב-6% בלבד. כך שמתברר שעובד שמח "שווה" כסף לחברה.
השאלה היא כמובן, כיצד דואגים לכך שיהא העובד שמח? בפרט כשהצורך לדאוג לרווחתו של העובד מתנגד עם צרכים אחרים בארגון ועם ואילוצי תקציב וזמן.
בספר "האמת על הנעת עובדים" פטריק לנסיוני מדבר לא רק על תחושת שמחה אלא על תחושת העובד שהוא משמעותי, שיש לו השפעה, שהוא מוכר ומתוגמל (לאו דווקא בכסף, אבל גם) על התרומה שלו, וכן – שיש לו הזדמנות במקום העבודה לגדול באופן תמידי כאדם וכבעל מקצוע.
אז בואו נדבר תכל'ס. איך יוצרים את אותה "שמחה" במקום העבודה עבורנו ועבור הצוות שלנו?
דאגו לאווירה נעימה במשרד
מחקר מאוניברסיטת הארווארד מצא כי ניתן לייחס רק 25% מהצלחתו של עובד במקום העבודה לאינטליגנציה, לניסיון ולכישורים המקצועיים שלו. כל היתר תלוי בתמיכה חברתית, בנטייה לאופטימיזם וביכולת לראות במשימות אתגר ולא איום. אגב, בעבר מחקרים מצאו קורלציה בין אושר לעושר, היום הקשר הזה הולך ונחלש.
צרו חברויות עומק בין קולגות
מחקר אחר מצא שעובדים שיש להם חברויות קרובות עם קולגות מדווחים על 50% יותר שביעות רצון מהעבודה. אז מה עושים? ניתן ליזום פעילויות שמעודדות קירבה. ואם יש לכם עובד שחברו הטוב ביותר מתאים לפרופיל הגיוס שלכם – אל תחסכו משאבים לגייס את החבר. אנשים טובים מקיפים את עצמם באנשים טובים.
השקיעו בעובדים
מידת האושר שלנו תלויה בנסיבות, בדנ"א שלנו ובעוד מגוון פרמטרים. יחד עם זאת, יש לנו יכולת להשפיע על כ-40% מהאושר שלנו. ארגונים שבוחרים להשקיע בתכניות רווחה אישיות עבור עובדיהם ירוויחו לאורך זמן. זכרו שעובדים שמחים הופכים את הארגון למגנט לכוח אדם איכותי – המשאב היקר ביותר בארגונים כיום.
בלי קוד לבוש
זה אולי לא יתאים לכל חברה, אבל בהחלט זול וישים גם אם מדובר רק ביום מסוים בשבוע. קוד לבוש חופשי מעלה את המורל של העובדים, כאשר הוא נותן להם לבטא את עצמם ומאפשר תחושת חופש ומרחב.
ולרגע נסייג את הדברים, כי עם כל הרצון לתת לעובדים ולאפשר להם לשמוח, כל ארגון מוכרח לשאול את עצמו איפה נקודת האיזון מבחינת תקציב, זמן, אנרגיה וכסף – שאליה ארגון צריך לשאוף. במילים אחרות: כמה שעות עבודה בחודש או בשנה, וכמה ש"ח בחודש או בשנה, צריך הארגון לתרום לנושא, על חשבון זמן וכסף שמושקעים בייצור רווח באופן ישיר.
ברור לכל שזו שאלה שאין עליה מענה מדויק, והדבר תלוי בתקציב, במצב הארגון ובאג'נדה של מנהליו. התשובה אגב די פשוטה, ואנחנו צריכים לענות על השאלה בדיוק כפי שהיינו עונים עליה ביחס לעצמינו באופן אישי – מה יעניק לי תפוקה וערך גדול יותר, אם אשקיע את השעה הקרובה ברווחתי האישית או בעבודה השוטפת?
הכותבת היא מומחית בניהול זמן ופרודוקטיביות