"טיילתי בדרום אמריקה אך הקורונה שיבשה לי את התוכניות וגרמה לי לחזור לארץ, לדימונה. עבדתי בקיוסק אבל רציתי ללמוד", מספר עמית כתפי, בן 23. "שמעתי מחבר שאמור להיפתח בדימונה קורס מטעם המדינה. אמרתי לעצמי שאנסה ואגיש קורות חיים. בזכות הקורס הבנתי שהלימודים הגבוהים זה לא מה שהיה בתיכון, כי פעם לא באמת למדתי ובטח שלא הקשבתי. אבל תוך כדי הקורס ישבתי, חקרתי וגיליתי לבד יכולות שלא ידעתי שיש בי. חשבתי שזה נעלם עם השנים, אבל עכשיו אני מבין שאני יכול להעריך את עצמי יותר".
בלב משבר התעסוקה הגדול של השנה בחרה קבוצת צעירים מדימונה, באמצע החיים ובאמצע הקורונה, לעשות הסבה להייטק במסגרת מיזם כלכלי מיוחד וראשון מסוגו.
הקורס מסובסד במסגרת המיזם הכלכלי של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואשכול נגב מזרחי, ובתום ההכשרה המקצועית עשרות תושבי הנגב המזרחי יחלו לעבוד כמפתחי תוכנה בתחום ההייטק בחברות מובילות במשק. לצורך כך, נפתחו במיוחד מרכזי הכשרה בדימונה ובכסייפה לתפקידי פיתוח תוכנה בטכנולוגיות Full Stackו-C. המסלול כולל הכשרה מעמיקה ופרקטית בהיקף של 1,200 שעות, במודל Bootcamp המותאמת לדרישות התעשייה.
ההכשרה, שהחלה לפני מספר שבועות, תימשך כחצי שנה, שבמהלכה המשתתפים יוכשרו כמפתחי תוכנה ובתום הלימודים יקבלו ליווי על ידי חברת Experis Academy, עד לקליטה מלאה בעבודה באחת מחברות ההייטק המובילות בנגב.
סגנית מנהל אגף נגב במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מירית בטיטו מסבירה מה עמד מאחורי הרעיון: ״חיזוק התעסוקה בנגב הוא יעד. מיזם 'קוד נגב' פותח לתושבות ולתושבים מהנגב המזרחי אפשרויות לתעסוקה איכותית בתחום ההייטק קרוב לבית, מכשיר אותם לתפקידי פיתוח תוכנה ומאפשר להם לקבל הכשרה מקצועית ולעבוד כמפתחים בתעשיית ההייטק בנגב. זהו צעד נוסף שהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל עושה במסגרת קידום מיזמים כלכליים, שיחזקו את הרשויות מבחינה כלכלית ויפתחו בפני התושבים אפשרויות תעסוקה. במקביל המשרד פועל להקמת מתחמי עבודה משותפים ומסובסדים שמחזקים את היזמות וממשיך לחזק את הנגב בתחומים נוספים״.
"אנחנו בסך הכול מבקשים: תנו לאנשים האלו הזדמנות"
"המטרה הייתה לשלב את האנשים במקומות עבודה בהייטק ולשמור על ההון האנושי בדרום. חשוב לאזור הזה לשמר את ההון האנושי, שאנשים יבואו. מטרת הפרויקט לקחת צעירים וצעירות מתוך מטרה לתת להם סט כלים טכנולוגים ולתת להם את העבודה הראשונה בהייטק", אומרת עירית אברשטרק, מנהלת חטיבת אקספריס אקדמי, "בימים אלו אנחנו נערכים לפנות למעסיקים עם הרבה רצון ואנחנו בטוחים שנצליח. יש כאן שיתוף פעולה בין הממשלה לרשויות המקומיות ולסקטור הפרטי. ראש עיריית דימונה עזר בעצמו בגיוס המועמדים ואפילו העלה פרסום בפייסבוק. כחלק מהמיזם אנחנו גם מלווים את האנשים שנבחרו, עוזרים להם למצוא ראיונות עבודה, מייעצים איך כותבים קורות חיים ועוד".
"אנחנו בסך הכול מבקשים: תנו לאנשים האלו הזדמנות", היא ממשיכה. "הקושי העיקרי הוא למצוא את העבודה הראשונה בהייטק, למרות שהם מגיעים עם פול רצון ופול מוטיבציה, תנו להם הזדמנות להתראיין לעבודה ומשם אנחנו ניקח את זה וננסה לעזור להם".
"בתור תושב בדימונה, מהפריפריה, כל מקום עבודה שנחשב טוב שהגעתי אליו, הציב מולי פנים מופתעות, ושאלות ציניות על 'מפעל הטקסטיל' או איך הצלחתי להגיע בזמן לראיון"
עד היום, קורסים שסייעו בהסבה להייטק התקיימו ברובם במרכז הארץ, אך עם ילדים ונגיף הקורונה על כל השלכותיו על חיינו – בעיקר להורים שמצאו את עצמם ללא מסגרות לילדים – לתושבי הפריפריה היה קשה עד בלתי אפשרי לקחת בהם חלק.
"אם הקורס לא היה נפתח אצלנו בדרום, לא הייתי מצליחה לעשות זאת עם שני ילדים וקורונה", משתפת גלית רואש, בת 36, "אמנם יש לי תואר ראשון במשפטים, אבל הקורס הזה פתח עבורי עולם חדש. אני אוהבת את התחום הזה, הוא מאתגר, אני לומדת המון, ואני שמחה שאני מאפשרת לעצמי ללמוד ולהתפתח. בנוסף חשוב לי לומר שהיתרון הכי גדול בקורס לדעתי הוא שמלמדים אותנו מפתחים שנמצאים שנים בתעשייה. הקורס מלמד ידע מעשי וזה משהו שלדעתי לא הייתי מקבלת בתוכנית לימודים אחרת".
"בתור תושב בדימונה, מהפריפריה, כל מקום עבודה שנחשב טוב שהגעתי אליו, הציב מולי פנים מופתעות, ושאלות ציניות על 'מפעל הטקסטיל' או איך הצלחתי להגיע בזמן לראיון", מספר בכאב מיכאל אזולאי בן 23, "אף פעם לא חשבתי שהמקום בו גדלתי מהווה חיסרון בעיני אנשים אחרים".
אם צעירים רבים חולמים אחרי הצבא לעבור לגור בעיר הגדולה, בתל אביב, מיכאל אומר שהוא כלל לא מבין אנשים כאלו: "אני בטוח שאני יכול להצליח גם כשאני גר בדרום. הפקקים, הדרכים המפותלות, הלחות במרכז הארץ - בכל מקום יש חיסרון, אלא שאנשים שגדלו שם רגילים לזה. עבורי היתרון הזה של 'כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי' גובר על הכל".
"בשנים האחרונות דימונה מתפתחת, נבנות שכונות חדשות, יש תעסוקה, יש אנשים טובים, יש נופים, מסלולים לטייל – והאמת? זה הכי פטריוטי לגור בנגב, כי המבחן הזה שהתחיל לפני 73 שנה, ממשיך להתקיים ואסור לנו להיכשל בו", הוא מסכם בגאוות יחידה של בני המקום, "לא רק כדי שבן גוריון יחייך מלמעלה, אלא כי גם אדמת המדבר - אם ישקוה, גם היא תצמיח צמח. האדם עושה את המקום".