ממש כמו במערכות יחסים רומנטיות, כך גם בעולם יחסי העבודה, צריך לדעת לסיים את הקשר בצורה יפה ומכבדת לשני הצדדים. כפי שיודעים כל עובד ומעסיק, סיום העסקה הוא מצב נפיץ בו מעורבים רגשות ושיקולים שלעיתים גורמים לשני הצדדים לטעויות עליהן מתחרטים לאחר מכן.
רק אתמול פרסמנו כתבה על מעסיק מסידני ששלח לעובדים מייל זועם, שהקניט את העבודה שלהם ואף הגיע לכדי איום בפיטורים למי שלא יתיישר לגחמות שלו. ובאופן לא מפתיע, מתברר שגם אצלנו בארץ הקודש נשלחים מיילים אכזריים לא פחות על ידי מעסיקים; פסק דין שניתן בתחילת חודש יוני האיר סוגיה מעניינת, שלרוב לא מגיעה לתודעה הציבורית. עובדת לשעבר של חברת ישראלית מוכרת תבעה את החברה ואת המנהל הישיר שלה, לאחר שהאחרון שלח אי-מייל לכמה עובדים שבו נכתב כך:
נושא המייל: שם העובדת
שלום לכולם,
היום פוטרה (שם העובדת) מעבודתה בחברה.
(שם העובדת) פוטרה בגלל בעיות משמעת חמורות ביותר שאין להן מקום בארגון כמו שלנו. (שם העובדת) השתמשה בשמות מקדמי מכירות (ללא אישור שלהם) בכדי להשיג הטבות מחברות בת שאנו עובדים מולן (דוגמאות לשם החברות). כמו כן איימה שתעביר את ההזמנות שלה לחברות אחרות במידה ולא תקבל את מבוקשה. כל מי שפה מייצג את (שם החברה) ואני יודע שהאמינות שלכם הינה ללא רבב.
אני מקווה שזה המקרה הראשון והאחרון מסוגו.
בברכה,
(שם המעסיק).
האם מותר למעסיק לעשות דבר כזה המכפיש את שם העובד או העובדת? האם המעסיק מוגן מפני חוק איסור לשון הרע? והאם העובד או העובדת יכולים לתבוע? שוחחנו עם עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות, ויצרנו מדריך למי שנקלע לסיטואציה כזו – ואינו יודע כיצד לנהוג.
איך נהג בית המשפט במקרה הספציפי הזה?
"בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המייל שנשלח ובו הסיבות לפיטורי העובדת, מהווה לשון הרע - וחייב את המעסיק בפיצוי כספי בסך 27,000 ש"ח. בית הדין דן בשאלה האם שליחת מייל על ידי המעסיק לעובדים אחרים שמועסקים אצלו עשויה לגרום להשפלת העובדת בעיני שאר חבריה לעבודה, עד כדי הפיכתה למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. במקרה הזה, התשובה הייתה חיובית; בית הדין קבע זאת מאחר ששמה הפרטי ושם משפחתה של העובדת אוזכרו בנושא ההודעה, ובהמשך אוזכר שמה בגוף ההודעה שלוש פעמים, וגם תוכן ההודעה עוסק במקרה ספציפי תוך אזכור שמה".
האם כל מקרה בו המעסיק מפרסם בפומבי את סיבת הפיטורים הינו לשון הרע, והעובד רשאי לתבוע את המעסיק?
"התשובה לשאלה הזו היא מורכבת ולא כל מקרה מהווה עילה לתביעה. ישנם מקרים בהם המעסיק מעוניין לחשוף את סיבת הפיטורים כדי להרגיע את יתר העובדים ולהציג את סיבת הפיטורים של העובד. למשל, כאשר הוא מעוניין להראות כי פיטוריו של עובד נובעים משיקולים ענייניים או במקרים של 'למען יראו וייראו', כדי להדגים את הצורך בסדר ובמשמעת תקינים במקום העבודה. אם אתם כעובדים נקלעתם למקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני עבודה כדי להבין אם יש לכם 'קייס'".
האם למעסיק יש הגנות מפני החוק?
"ישנן הגנות המצויות בחוק איסור לשון הרע, כדוגמת 'אמת הפרסום' ו'תום לב'. כלומר, ישנם מקרים מסוימים בהם המעסיק מוגן מפני תביעה ובית המשפט לא יפסוק נגדו".
"הכוונה ב'אמת הפרסום' היא שהדברים שפורסמו היו אמיתיים והיה בפרסומם ענין ציבורי; אם המעסיק מספר על סיבת הפיטורים בפומבי כדי לעצור תסיסה בקרב העובדים או אם הוא מספר על הפיטורין כדי להבהיר את סיבת הפיטורין ולמנוע תחושות שפיטורין נבעו ממניעים שאינם ענייניים או אם מטרתו של המעסיק היא לכוון את התנהגותם של העובדים (כלומר, לומר להם איך מצופה לפעול במקרה דומה ללא אזכור המקרה הספציפי או חשיפת השם של העובד). אם אלה מתקיימים - לרוב המעסיק יהיה מוגן בבית המשפט, ואם אתה מהצד של העובד – אין לך טעם לתבוע".
האם למעסיק יש בכלל זכות לפרסם פיטורי עובד ברבים?
"הפסיקה האחרונה מלמדת כי למעסיק ישנה הזכות לעדכן את יתר העובדים מהי סיבת הפיטורים של חברם לעבודה. עם זאת, המעסיק חייב לשמור על כבודו של העובד, להדגיש את הסיבות לפיטורים של העובד – ובמקרים מסוימים אף להסביר כיצד היה אמור העובד להתנהל, כדי שיובן שאם היה מתנהל בצורה שונה לא היה מפוטר. כך, ילמדו מהמקרה גם עובדים אחרים".
נעבור רגע לצד של העובדים שפוטרו – מה הם יכולים לעשות אם גילו שהמעסיק פרסם את סיבת הפיטורים שלהם בפומבי?
"אם הולבנו פניהם ברבים, יתכן שיש להם עילה לתבוע את המעסיק או את המנהל בבית הדין האזורי לעבודה. לפי החוק, בית המשפט יכול לפסוק במקרים כאלה עד 50,000 ש"ח - ללא הוכחת נזק מצד העובד".
מה קורה כשהמצב הפוך? כלומר - אם עובד מפוטר ומוציא מייל מכפיש בתפוצה נרחבת על המנהל הישיר שלו – האם כדאי למעסיק לתבוע?
"בגדול, מרבית התביעות בשל לשון הרע הן של עובדים שפוטרו נגד המעסיק או המנהל, ולא להיפך. אם עובד שולח מייל הכולל הכפשות כלפי המעסיק או המנהל, האחרונים יכולים לתבוע את העובד בגין לשון הרע. אולם, תביעות אלה אינן נפוצות. לרוב, המעסיקים או המנהלים מגלים הבנה ונוהגים באיפוק; הם מבינים כי המייל נכתב בלהט הרגע מיד לאחר הפיטורים, ובדרך כלל העובד גם מתנצל על הפגיעה".