משבר הקורונה פגע בעסקים ללא כל הכנה מוקדמת. בין רגע נשלף "פתרון הקסם" – חל"ת. לכאורה פתרון שאמור להיות טוב לכל הצדדים: המעסיק חוסך את עלויות ההעסקה של העובדים בתקופה בה נראה שלא תהיה עבודה, העובד מקבל (חלק) משכרו בדמות דמי אבטלה ולכאורה מקום העבודה של העובד נשמר. אבל, ויש כאן אבל גדול, האם זה בכלל הפתרון הנכון, היחיד או המיטבי? באופן גורף ממש לא.
צריך להבחין בין שני סוגי מעסיקים – כאלו שפעילותם נעצרה לחלוטין מפעילות (אולמות אירועים, חדרי כושר, מכוני ספא וכד') ועסקים שיכולתם לפעול נפגעה אבל לא נעצרה לחלוטין (לרבות חנויות בקניונים).
ההוצאה הגורפת לחל"ת עוצרת למעשה כל מאמץ פעילות של העסק ליציאה מהמשבר ולמעשה מהווה פעמים רבות הרמת דגל לבן וכניעה למשבר. עסקים רבים הפסיקו פעילות ללא חובה אמיתית כאשר דווקא בתקופה הזו היה צריך רק לצמצם את הפעילות מחד ומאידך להגביר את הפעילות מהבית וברשת. צריך גם לקחת בחשבון שיש עובדים שיעדיפו דווקא להיות מפוטרים כרגע - משיקולי הסתמכות על פיצויי הפיטורים שנצברו עבורם, או על מנת למצוא עבודה חלופית כבר עכשיו.
ניהול נכון של כל עסק הוא בשיתוף העובדים לא רק בהפעלת העסק ובביצוע עבודתם אלא בהקשר הרחב של צמיחת העסק בשגרה והתמודדות עם משברים כמו עכשיו. ניהול נכון משמעותו נאמנות של העובדים – אשר תבוא לידי ביטוי במשבר זה בשיא תפארתה.
לדבר עם העובדים שלכם
פריסת המידע המלא, כולל הערכות המצב לגבי העסק עצמו וההיערכות להמשך יכולה להוביל לנקודות שיווי משקל רבות יותר מאשר החל"ת שנראה שהפך להיות פתרון הקסם של המשק כיום. ראשית, עשו הערכת מצב הוגנת – האם בכלל תהיו מסוגלים להחזיר לעבודה את כל העובדים ב"יום שאחרי"? קחו לדוגמה חנות בגדים שרכשה בכסף רב קולקציית אביב שלמה ולא הספיקה למכור ממנה כמעט כלום. עד לגמר הגל הנוכחי של המשבר רוב הסחורה תישאר בסופו של יום על המדפים עם בור תקציבי עמוק וללא סחורת קיץ מלאה. מעסיק כזה שהעסיק עד היום 8 עובדים יכול ויודע כבר היום, שביום שניתן יהיה לפתוח שוב את החנות לא יוכל לעמוד בעלות של יותר מ-3-4 עובדים.
על העובדים לדעת את זה כבר היום ולהביע את עמדתם. חשוב גם לסמן כבר היום את העובדים שאתם לא רוצים לאבד ולדאוג לטפח אותם.
מעבר לכך, דברו עם העובדים – אולי יש כאלו שיעדיפו להיות מפוטרים ולו על מנת שיוכלו למשוך את פיצויי הפיטורים שלהם. אומנם על פי רוב לא מומלץ למשוך פיצויי פיטורים ואולם אם אדם לא יצליח לעמוד בשל המצב בתשלומי המשכנתא יכול ואין לו ברירה אחרת, זה יכול להיות חבל ההצלה שלו. עובד שיבקש להיות מפוטר יוכל בעתיד לשוב ולהציג את מועמדותו לעבודה בחברה, כמובן ללא התחייבות בניגוד לחל"ת – אבל קחו לתשומת לבכם את בקשתו של העובד, גם אם מדובר בעובד חשוב ומרכזי.
נקודה נוספת היא הצורך להציף את המצב לאשורו בפני העובדים. בעבר בעיתות משבר נקודתי כאשר חלק מהעובדים עמדו לפני פיטורים החליטו העובדים להתאחד ולהסכים על קיצוץ שכר שיאפשר פיטורים מינימאליים.
להיערך לבאות
חשוב להבטיח מנגנוני יציאה מהמשבר. נסו להוציא פחות עובדים לחל"ת או לפטר פחות עובדים ובאותו תקציב שכר להעסיק עובדים רבים יותר ובכך לאפשר יותר פעילות ויותר מנגנוני יציאה מהמשבר. אם הייתם מעסיקים ראויים וטובים, העובדים יישארו נאמנים לכם גם בתקופת המשבר הקשה ויכול להיות שהמפתח ליציאה מהמשבר מצוי אצלם. זה הזמן הכי טוב להקשיב לעובדים, לרעיונות שלהם וגם לביקורת שלהם ולנסות להשתפר ולמצוא את הדרך החוצה מהמשבר גם באמצעותם.
ולסיום – היו מנהיגים. אתם אחראים לפרנסתם של העובדים שלכם ומאחוריהם לפרנסת משפחותיהם. גלו אחריות ומנהיגות והובילו את העסק שלכם בבטחה אל מעבר למשבר. חל"ת הוא לא הפתרון, אלא כלי אחד בארגז כלים שלם - שעל המעסיק לשקול באיזה מהם להשתמשף ובאיזה מינון.
דווקא שיא המשבר הוא הזמן של מעסיקים רבים להיערך לבאות, ובפרט כאשר אנחנו צפויים למשבר כלכלי ארוך ולא פשוט (ודי בהערכת הסיכון של הפד האמריקאי ללמד על הצפוי לנו). היערכות נכונה, גם מבחינת כוח האדם, היא המפתח ליציאה מהמשבר אם בפעולות נדרשות כבר עכשיו ואם בהכנה מדוייקת של העסק וכוח האדם לצמצום ההגבלות. היציאה מהגל הנוכחי והיערכות למשבר שלפנינו לא יכולה להסתכם בצמצום הוצאות השכר- למרות שמדובר שאחד מרכיבי ההוצאות הגדולים ביותר לכל עסק. ללא עובדים טובים ונאמנים יכולת העסק למצוא אפיקי פעילות חלופיים, לשמור על הפעילות או לצאת לפעילות מותאמת עם צמצום ההגבלות כמעט ולא קיימת.