שנה. בקרוב מאוד נציין שנה לקורונה. שנה שאנחנו בבית, עם הילדים. שנה שבה הכרנו מושגים חדשים כמו קפסולות, זומים, מסיכות, בידודים, סגרים, מטושים וטיפוס על קירות בתוך כל הסגרים. עד כמה התקופה הזו השפיעה עלינו? ובכן, לצד אינספור פוסטים ברשתות החברתיות מצד הורים שמשוועים שהתקופה הזו כבר תחלוף, יש גם כמה שלקחו ממנה הרבה דברים טובים.
הכירו את איתי אבולעפיה (31), מהנדס בקאנד בחברת נקסט אינשורנס ומעיין (30), מורה למתמטיקה במרכז מחוננים רעננה, זוג הורים לאורן, שנולד בסמוך לפרוץ הקורונה והיום הוא בן שנה וחצי. איתי עובד מהבית כבר כמעט שנה ומעיין מלמדת דרך הזום מאז מרץ. ביחד הם מנהלים אורח חיים ביתי וצפוף למדי כבר קרוב ל-12 חודשים.
איך זה לעבוד מהבית?
איתי: "ברמה הלוגיסטית אני העובד האחרון שעוד הספיק לערוך את תהליך הראיונות לתפקיד פנים מול פנים, אחר כך כבר כולם עברו לראינוות בזום. נכון להיום, כל עובדי החברה ממשיכים לעבוד מהבית לפחות עד יוני 2021, כאשר ניתן להגיע למשרד בתיאום מראש, בקבוצות קטנות, בהתאם להנחיות״.
מעיין: ״אני מלמדת דרך הזום מאז מרץ. אני מלמדת יומיים בשבוע כיתות ג׳ וכיתות ו׳. בהתחלה הייתי מלמדת מהבית ואיתי היה עם אורן, כשאני ברקע שומעת רעשים ואז לקח לנו קצת זמן והבנו שזה לא יכול להתקיים בצורה הזו ועברנו לכך שאני נוסעת לעבודה כדי ללמד מרחוק. כשאני נמצאת בערבים בבית ויש ישיבות צוות או ישיבות פדגוגיות אז אני כמובן מתנתקת, הדלת סגורה ואיתי עוזר לשמור על השקט ושאורן לא יפריע״.
"התקופה הזו נתנה לי דווקא אוורור וזה כשלעצמו מאוד תורם לקשר בינינו"
יום בחיי משפחת אבועלפיה משקף ככל הנראה ימים ממוצעים של הורים רבים בקורונה: "בתקופת הסגרים, בימים שבהם שמעיין עבדה, אני הייתי עם הילד עד שעות הצהריים, וכשהיא חוזרת אני מתחיל לעבוד", אומר איתי. "בימים שבהם מעיין לא עובדת אז היא איתו רוב היום, ואני נמצא איתו בהפסקות שלה. אני מבלה עם אורן הרבה פעמים בשעות אחה״צ ובשעות הערב כולנו ביחד סביב ארוחת הערב. אחרי הצהריים אנחנו מתחלקים חצי חצי כי זה הזמן של שנינו להיות איתו. הרבה פעמים אני מפסיק לעבוד בארבע וחוזר לסגור פינות בעבודה אחרי ארוחת הערב. אני עובד לא מעט עם צוותים בארה״ב והשעות שלנו הפוכות, כך שאפילו קל לעבוד ככה. אני מרגיש שאני דווקא מרוויח מזה, גם ברמת הלהיות עם הילד וליהנות מהזמן איתו וגם לעבוד בערב, כשהוא כבר ישן במילא".
נשמע שהקורונה שינתה את חווית האבהות שלך לטובה
איתי: ״בהחלט. אני מרגיש שאני הרבה יותר אבא ממה שחשבתי שאהיה וזאת אפשר לזקוף לתקופת הקורונה שהכניסה אותנו הביתה, אחרת הייתי ממהר לצאת מהעבודה כל יום או שהייתי רואה אותו הרבה פחות. חששתי מזה לפני שהוא נולד, שתהיה לי רק שעה ביום איתו, ועכשיו יש לי הרבה יותר״.
איך השהייה בבית השפיעה על הקשר המשפחתי?
מעיין: "מהצד שלי זה מדהים, גם אנחת הרווחה הזו שאני יכולה להתפנות לדברים שלי, וגם לראות מהצד את הקשר של איתי ואורן נבנה ומתפתח, ולדעת בצורה מאוד עמוקה ומוחלטת שאם המציאות היתה השגרה הרגילה שלנו כמו בעבר - אז זה לא היה נראה ככה. אם עד עכשיו אני הייתי את כל השעות עם אורן לבד, אז התקופה הזו נתנה לי דווקא אוורור - וזה כשלעצמו מאוד תורם לקשר בינינו".
איתי: ״אני חושב שהקשר שלנו שגם ככה היה חזק רק התחזק עם השהייה בבית. אני מקשר את זה לא רק למגיפת הקורונה ולעובדה שאני יותר בבית, אלא כמובן גם לעובדה שנולד לנו ילד וזה משהו חדש ומשנה חיים לשנינו. מעיין מבסוטה מכך שאני נמצא, שיש לא מעט מטלות שיורדות ממנה. היום אני נמצא ושותף הרבה יותר וזה כמובן עוזר גם לה. אנחנו מעבירים הרבה יותר זמן ביחד מאז שאני בבית וזה כיף".
מה הייתם רוצים לאמץ מהתקופה הזאת לימים שאחרי הקורונה?
איתי: ״אני לא רואה את עצמי חוזר לחמישה ימים במשרד וזה גם לא התכנון של מקום העבודה שלי, אלא לייצר מודל היברידי. מבחינתי לעבוד מהבית לא מוריד לי מהפרודוקטיביות, זה הרבה יותר משמח אותי, הייתי רוצה לעבוד מהבית בהמשך, לפחות חלקית. הייתי רוצה לקחת את אורן יותר מהגן, לטייל איתו יותר, להעביר איתו יותר שעות אחר הצהריים״.
מעיין: ״זה יהיה נחמד מאוד אם איתי ימשיך לעבוד מהבית כל הזמן, אבל אני מוכנה להתגמש על חצי חצי", היא צוחקת, "העובדה שאנחנו רואים אחד את השני לאורך כל היום, מייצרת תקשורת רציפה וחיובית. הייתי שמחה לאמץ את זה גם הלאה".
"מגיפת הקורונה חיזקה את חיי המשפחה"
מתברר שאיתי ומעיין לא היחידים שמצאו נקודות של אור וקירבה משפחתית בקורונה. שני מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה, בדקו עד כמה התפרצות המגיפה השפיעה על חיי המשפחה. באחד מהמחקרים מטעם מכון המחקר Pew Research Center בארה"ב, עלה כי 32% מהמשיבים מתוך 14 מדינות בהן התפרץ נגיף הקורונה, העידו כי מגפת הקורונה חיזקה את חיי המשפחה והקשרים המשפחתיים שלהם. מנגד, רק 8% טענו כי המגפה עשתה את ההפך ופגעה בקשר. במחקר אחר שערך אותו המכון (ופורסם ממש לא מכבר), עולה כי 46% מהאבות ציינו כי הם מבלים "מספיק זמן" עם הילדים בתקופת המגפה, לעומת 36% שטענו כך בסקר מקביל שנערך ב-2017. המשמעות היא שכמובן יותר אבות מרגישים שיש להם יותר זמן לבלות עם ילדיהם, לעומת התקופה שלפני המגפה.
גם בקרב האימהות ישנה עלייה: 58% מהאימהות טענו שהן מבלות מספיק זמן עם הילדים, לעומת 53% במחקר המקביל מ-2017. 63% מהאבות שנבדקו במחקר העידו על מעורבות הורית זהה, לעומת 43% מהאימהות; וכך גם 54% מהאימהות העידו כי המעורבות ההורית שלהן עדיין גבוהה יותר. כמו כן, מתוך המחקר עולה ש-75% מהאימהות טוענות כי הן עושות יותר בכל הנוגע ללו"ז של הילדים ופעילותיהם השונות; לעומת 36% מהאבות ו-23% מהאימהות שטוענים לשוויון בין ההורים בנושא.
״אין ספק שמגפת הקורונה השפיעה בהיבטים שונים על התא המשפחתי, על המשפחתיות ועל הזוגיות של כולנו", אומרת שני נגו מיכל, מנהלת משאבי אנוש בנקסט אינשורנס. "מזה כשנה עובדי החברה עובדים מהבית ולנו כחברה חשוב לנסות ולתרום את חלקנו, ככל שנוכל, לשמירה ולחיזוק התא המשפחתי של העובדים. ברור לנו שהתקופה היא מאתגרת, במיוחד בעת סגרים בהם אין מסגרות של בתי ספר וגנים, ולכן היה חשוב לנו לנסות להקל על העובדים שהם הורים. אם זה בשיתוף פעולה עם Grouphug, פלטפורמה מקוונת שמטרתה לסייע להורים בנושאי הורות שונים או פיילוט שהרמנו של ״ימי רביעי ללא פגישות״ במסגרתם, כאמור, אין פגישות והעובדים יכולים להקדיש את הזמן למיקוד במשימות השוטפות בעבודה ובמקביל, כך אנחנו מקווים, לנהל את הזמן בצורה רגועה, גמישה ושלווה יותר אל מול הילדים בבית. באופן כללי אנחנו מעודדים את העובדים לסגור זמן ביומנים שהוא 'זמן משפחה ללא הפרעות'".