הקפיצה הטכנולוגית של ישראל בעשור האחרון בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט, הביאה להאצת תהליכי דיגיטציה בכלל ענפי המשק ובהם התעשייה הישראלית. אם בעבר היו שחשבו על עבודה טכנית ופשוטה, היום מדברים על מקצועות טכנולוגיים ודיגיטליים המצריכים יכולות מתקדמות, וכן תנאי העסקה ויכולות קידום אטרקטיביים, הפותחים בפני ישראלים רבים כיוון קריירה חדש שבעבר לא היו שוקלים – קריירה מקצועית טכנולוגית. בעת הזו, קיים מחסור אדיר בכוח עבודה מקצועי ואיכותי אשר מביא לכך שהמעסיקים השונים מתחרים על העובדים הטובים.
על מנת להתמודד עם אתגר זה, השיקו במכון הממשלתי להכשרות טכנולוגיות (מה"ט) בזרוע עבודה של משרד הכלכלה, בשיתוף הג'וינט, קרן עזריאלי ועמותת צורים יוצרים מציאות, את התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים. ״גם עכשיו, אנחנו רואים עד כמה רוב המשרות בתפקידים טכנולוגיים, למשל הנדסאים, עמידות יחסית למשברים. מי שמחפש עבודה היום יכול למצוא בתפקידים הטכנולוגיים משרות עם תנאי העסקה טובים, אנשים מצוינים ויציבות תעסוקתית״, אומרת תאיר איפרגן, מנהלת מה״ט (המכון הממשלתי לטכנולוגיה) והממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה. "התוכנית מייצרת מסלול הכשרה המשלב לימודים על פני כשנתיים במיטב המכללות הטכנולוגיות, לצד ימי עבודה בשכר אצל מעסיקים במקצוע הנלמד. שילוב המעסיקים באופן מובנה מהרגע הראשון מייצר הכשרה פרקטית מוכוונת תעסוקה״, אומרת איפרגן. התוכנית פועלת במיטב המכללות הטכנולוגיות, בפריסה ארצית: המכללה להנדסאים אריאל, המכללה הטכנולוגית רופין, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכללת אורט בראודה כרמיאל, מכללת אורט סינגלובסקי, מכללת עתיד חיפה, מכללת עתיד באר שבע ומכללת ספיר, כל המכללות פועלות בשיתוף עשרות מעסיקים בסביבתן הגיאוגרפית. השנה צפויים להשתתף בה כ־360 סטודנטים במגמות טכנולוגיות שונות בהן תוכנה, מכטרוניקה, אלקטרוניקה, טכנולוגיות מים, כימיה, רכב ותעשייה וניהול.
התוכנית הבינלאומית בקרב הסטודנטים
מוראד שחאדה, סטודנט להנדסת מכונות ומכטרוניקה במכללת אורט בראודה וממשיך ללימודי תואר שני במכונות ומכטרוניקה, החל במרץ האחרון לעבוד בחברת "כתר" כחשמלאי רובוטיקה ובקרה. "כששמעתי על התוכנית הלאומית הבנתי כי זה מה שמתאים לי", אומר מוראד. "השילוב הייחודי שהתוכנית מציעה בין לימודים עיוניים לפרקטיקה יישומית, מייצר בעבורי ערך אדיר. הרי אתה יכול ללמוד תואר עיוני במשך כמה שנים, אבל בלי התנסות פרקטית, בלי להבין את היום-יום של התפקיד, בלי לייצר קשרים מקצועיים וחברתיים לקריירה – אתה פחות רלוונטי". שחאדה מוסיף כי הוא כל הזמן מחפש לשדרג ולעדכן את היכולות, הכישורים והידע שלו כדי לפתח קריירה טכנולוגית משמעותית. "אני רואה איך עם כל יום שעובר, ככל שאני צובר יותר ניסיון וידע, סומכים עלי יותר, אני מקבל משימות מאתגרות ומלמדות יותר ומתפתח", מסכם שחאדה.
גם רביד דניאל סלע, סטודנטית במכללה הטכנולוגית רופין, מצטרפת לדברים: ״את הלימודים התיאורטיים בכיתה, אנחנו מיישמים בבוקר למחרת בעבודה״. היא עובדת בחברת ״פלסאון״, העוסקת בייצור ופיתוח של מוצרים טכניים מתקדמים לצנרת הובלת מים, גז ומוצרים נוספים. ״אני מוקפת באנשים מדהימים, ולומדת מה שאני צריכה באמת, לא רק ידע, גם כישורים של עולם העבודה של מחר. החיבור הזה בין התיאוריה לפרקטיקה אצל המעסיק, יחד עם ליווי אישי, זה חלק משמעותי בלמידה ובחיזוק בחירת תחום הלימודים והתעסוקה העתידית. לשמחתי, "פלסאון" הוא מפעל חיוני ועל כן התאפשר לי להמשיך לעבוד בתקופת הקורונה״.
הערך המוסף של התוכנית
עדי קאהן גונן מנהלת תוכניות בכירה בג'וינט-תבת, האחראית על התוכנית הלאומי, מספרת על הערך המוסף של התוכנית- "התוכנית שמה דגש על הגדלת שביעות הרצון של הסטודנטים מההכשרה הטכנולוגית מצד אחד ומהצד השני – מקסום שביעות הרצון של המעסיקים מהסטודנטים שמגיעים ביום שאחרי לתעשייה. המודל נועד להעמיד את המכללות כצלע מקשרת בין הסטודנטים לתעשייה – לוודא רלוונטיות של הלימודים לצרכים של התעשייה – דיגיטציה והבנה של התעשייה החדשה, לסייע לסטודנטים להתגבר על אתגרים ומכשולים לאורך הלימודים ובפרקטיקום, ואחר כך לקשר בין הסטודנטים ובין מעסיקים להשמה במקצוע הנלמד. תוך כדי, המכללות בסיוע התוכנית משלבות כישורים לעולם העבודה של היום ומקנים לסטודנטים כלים של למידה לאורך החיים, פרו־אקטיביות, מיתוג ושיווק עצמי, אוריינות דיגיטלית, עבודה רשתית ועוד. קאהן-גונן: "הכלים הללו נועדו לאפשר לסטודנטים להמשיך ולהתפתח בתעשייה ולייצר לעצמם אופק קריירה משמעותית ואיכותית".
"התכנית הלאומית שדרגה את הקשר בין האקדמיה לעולם התעסוקה, אומר יונס דאפר, מנהל מגמת הרכב, ומרצה לתורת האלקטרומכניקה אוטומוטיבית במכללה הטכנולוגית רופין. לאור הניסיון שלנו בפיתוח שיתופי פעולה עם יבואני רכב, מוסכים וחברות העוסקות בתחום הרכב גילינו פוטנציאל עצום להצלחה הדדית- צוות המרצים מקבל גישה למקורות ידע עדכני- יצרני ויבואני הרכב, שמאפשרת לנו להעניק ללומדים את מיטב הידע הנדרש להכנה למציאות המאתגרת הכוללת שינויים וחדשנות טכנולוגית שופעת. הסטודנט מקבל ליווי פרטני במכללה של רכזת הפרט, ליווי מקצועי של חונך במקום העבודה כבר החל מאמצע השנה הראשונה, והזדמנות קליטה והשמה מוצלחת בסוף מסלול הלימוד, ואילו המעסיקים מקבלים מענקי עידוד. בתמורה לקליטת הסטודנט לעבודה בתום תקופת החניכה".
לדברי דנה עזריאלי, יו"ר קרן עזריאלי ישראל: "התוכנית הלאומית הלכה למעשה בין הלימודים הטכנולוגיים לבין הפרקטיקה בתעשייה. המעסיקים שותפים לשדרוג תוכניות הלימוד והסילבוס, להכשרה המעשית עצמה ולפיתוח ומיתוג המקצוע כולו. החיבור הזה מייצר הזדמנות בעבור ישראלים רבים לממש את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם, ולהתקדם לקריירה איכותית במקצועות הטכנולוגיים המובילים בישראל".
ענת דגן, מנכ״לית עמותת צורים יוצרים מציאות השותפה לתוכנית: ״היום לתעשייה המתקדמת יש הרבה מה להציע. השינויים הטכנולוגיים המואצים מייצרים סביבת עבודה מעניינת ומאתגרת יותר לעובדים בתעשייה. קיימת אפשרות להתפתח ולהתמקצע בתחומי דעת חדשים ומתגמלים. יש עתיד בתעשייה הישראלית״.
לכתבות נוספות בנושא קריירה, לחצו כאן:
- פרילנסרים? הנה כל הכלים שאתם חייבים להכיר
- שוק העבודה מתחדש כל הזמן, ואתם חייבים להישאר מעודכנים
- התוכנית שתגשר על הפער בין שתי אוכלוסיות בישראל
- האם העולם שייך לצעירים?
סדרת כתבות במסגרת יוזמת "לעבודה" מיוזמת ג'וינט תבת
סדרת כתבות המציגה באופן בלעדי מגמות מובילות בשוק העבודה בדגש על חדשנות וחוסן תעסוקתי במגזר הערבי.
לאורך הסדרה יחשפו מומחי תעסוקה מובילים מהחברה היהודית והערבית את השינויים שעובר שוק העבודה, ואת ההזדמנויות העולות לשילוב אוכלוסיות בתעסוקה ולהגברת הפריון.
בנוסף, יציג המהלך לציבור הישראלי מגוון מומחים אליהם לא נחשף בעבר בנושא תעסוקה. הכתבות, והמומחים בפרט, יאפשרו להגביר את המודעות הציבורית לאתגרי התעסוקה המשותפים לכלל חלקי החברה הישראלית ולפתרונות החדשניים המפותחים בה כיום.
פרטים נוספים באתר התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים