אם פעם אמרתם למישהו "יאללה, תזרום" לפני ראיון עבודה, פרזנטציה או דייט, אז אתם בטח יודעים שזה אפקטיבי בערך כמו להגיד "תירגע, נו" למישהו שעומד לקפוץ מהגג. ועזבו אפקטיבי, זה בעיקר מעצבן. וכאן מגיעה לעזרתנו גייל בלנק, קואצ'רית אמריקאית, סופרת ובעלת טור במגזין REAL SIMPLE.
כמו יתר חבריה למקצוע, בלנק לא התעכבה על ניתוח מעצורים פסיכולוגיים שבאים לידי ביטוי באינטראקציות מלחיצות, אלא ניגשה ישר לפרקטיקה: היא הגיעה למסקנה שהסטרס שאנחנו חווים יכול להיפתר בקלות אם רק נדע לאלתר כמו שצריך, ומיד רשמה את עצמה לבית ספר ניו-יורקי למשחק. לאחר שלמדה עם מורים מקצועיים - והבינה באופן סופי שלא ניחנה בכישרון אלתור טבעי – ניגשה המאמנת לנסח כללי אצבע שנועדו לחלץ אותנו ממצבים מתקילים ולהרגיע אותנו לקראת מפגשים שבהם חשוב לנו להותיר רושם חיובי. אז איך עושים את זה?
1. "נכון... ו..."
קודם כל, טוענת בלנק, עלינו להפנים את העיקרון החשוב ביותר: המטרה היא תמיד לקדם את הדיאלוג, או בשפת הבמה "להזיז את הסצנה קדימה". למעשה, קיימות שתי אופציות: או שאנחנו מקדמים את השיחה או שאנחנו רוצחים אותה.
נניח למשל שאת מתאמנת בחדר כושר. פתאום ניגש אלייך בחור – בנוי היטב, מן הסתם - ואומר "איזה כיף שהגיע יום חמישי". אם התשובה שלך תהיה "נכון, באמת כיף", רצחת את השיחה בדם קר. לעומת זאת, אם תגידי "נכון, באמת כיף, וגם הולך להיות סופשבוע מעולה לים, לא?". עכשיו כבר יש על מה לדבר.
קוראים לזה שיטת ה"נכון...ו..." - אנחנו מאשרים את מה שנאמר ומיד עוברים לדבר הבא. השיטה נותנת הזדמנות לקדם את השיחה למקום חדש, או באופן ספציפי יותר: למקום שאליו אנחנו מעוניינים להגיע. וכפי שבלנק מזכירה, השיטה עובדת בכל אינטראקציה שהיא, גם אם זה בסך הכל הילד שלכם שאומר: "אני שונא את המורה לתנ"ך". במקום לענות לו, "זה ממש מטופש מצידך", או לעשות "וואו" מוטרד ולגרום לשיחה להסתיים, אתם יכולים להגיד: "נכון, אתה שונא אותו, וזה מזכיר לי כמה שנאת את המורה שלך להיסטוריה – עד שלמדת לאהוב אותו. דברים יכולים להשתנות, אה?".
2. ללכת בעקבות הפה
ויש גם דוגמה: אתה מגיע לראיון עבודה. באמתחתך תשובות מוכנות מראש בנוגע לצדדים החלשים שלך והסבר מפורט לשאלה למה מגיע לך התפקיד. אבל הבוס לא שואל אף שאלה כזאת. במקום זה הוא אומר, "אז מה לעזאזל גורם לך לרצות לעבוד בחברה המטורפת הזאת שעובדים בה מסביב לשעון וכל דבר משתנה כל שנייה?". נניח שאתה מתחיל להגיד "האמת, שאלה מעניינת. בוא נראה... אני... המממ...". עכשיו. תקשיב לקול הפנימי שלך, תסמוך עליו ותתחיל לענות בזריזות ובלי לבקר את עצמך – מה שקורה בדרך כלל בזמן ה"המממ...". אתה יכול לשאול "ולמה אתם עושים את זה?", שזה לא מושלם אבל סביר. או משהו כמו: "כשאתה אוהב את מה שאתה עושה, כנראה שזה לא משנה, לא?". או שאולי בכלל תלך על "מה, נפלת על הראש?", ואז יש סיכוי שאפילו תצליח לשבור את הקרח ותגרום לו לצחוק.
בשורה התחתונה, הרעיון הוא לבטוח באינסטינקטים שלכם, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתאמן הרבה ובמגוון סיטואציות. זכרו: בזמן שאתם חושבים על המשפט "הנכון", דווקא אז מצליחה השתיקה המביכה להשתחל לשיחה. כשתתאמנו על כך תגלו שברוב המקרים, המשפט הראשון שעולה לכם בראש הוא התגובה הטובה ביותר.
3. להעביר את זה הלאה
אתם מגיעים לפגישת עבודה. על הפרק: סיעור מוחות על אודות מוצר חדש. הכנתם מבעוד מועד רשימה עם הדברים שאהבתם ולא אהבתם והתכוננתם לצאת ממש חכמים. אבל רגע. נניח שברגע שמגיע תורכם לדבר, אתם אומרים: "כן, אהבתי אותו, חשבתי שהממשק שלו מוצלח, אבל יעל אמרה לי שלדעתה הוא דווקא היה יכול להיראות אחרת וזה נשמע ממש מסקרן. זה יהיה נחמד לשמוע אותה מסבירה את זה".
הטריק כאן הוא לעבוד עם האינטראקציה, להרים להנחתות וכן, לתת גם לאחרים לצאת טוב במקום להתאמץ להוכיח את עצמכם כל הזמן. חוץ מזה, ככל שאתם סומכים יותר על אחרים ככה אתם גורמים להם להוציא מעצמם את הפוטנציאל המרבי שלהם, מה שבסופו של דבר הופך אתכם לחזקים יותר. נחמד, לא?