אפשר לומר כמעט בבטחה שרובנו לא מחבבים במיוחד את המעבר לשעון החורף. אנחנו יוצאים מהעבודה כשכבר הערב מחשיך, הילדים משחקים פחות בחוץ, ובאופן כללי החיים נראים פחות שמחים כשיש פחות שעות אור בחוץ.
השנה זו השנה השנייה בה מתחיל שעון החורף בישראל מאוחר מכרגיל. עד לפני שנתיים, בישראל המעבר נעשה מוקדם יותר מאשר במדינות אירופה. הסיבה לכך היא התחשבות בצרכיהם של הציבור הדתי בישראל, הנוהג לקום בשעות הבוקר המוקדמות לסליחות בעשרת ימי תשובה, כמו גם הקלה במידה מסויימת בצום יום הכיפורים. העניין עורר התנגדות רבה, עד אשר בכנסת החליטו, כאמור, להזיז את המעבר כמה שבועות מאוחר יותר.
עד שזו תתקבל, השנה ניכנס לשעון החורף במוצאי שבת, בלילה שבין התאריכים 25.10.2014 ל-26.10.2014, בשעה 02:00 בלילה נעביר את מחוגי השעון שעה אחת אחורה, כלומר לשעה 01:00, ובכך נרוויח עוד שעת שינה, אבל נאלץ להתרגל ליום קצר יותר, עד לקיץ הבא.
למה שעון החורף מעציב אותנו?
לפעמים נראה לנו שכל המהומה סביב שעון חורף נובעת בחלקה מהעובדה שאנשים מעדיפים לדחות את בואו של החורף ואת התקצרות הימים ככל שהם יכולים. האם זה באמת כל כך נורא? לדברי ד"ר סוזי קגן, נראה שכן. "אצל אנשים רבים המעבר לשעון החורף משמעו יותר שעות חושך במהלך פעילות היומיום. בשעות החושך מופרשים פחות ופחות חומרים המעודדים מצב רוח חיובי ואנו רואים עלייה תלולה במקרים של דיכאון, דכדוך ומצב רוח ואנרגיה נמוכים", אומרת ד"ר קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי, ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. "כיום ישנה אוכלוסייה שלמה בעולם המערבי המאובחנת כסובלת מדכאון חורף והתופעות הנפוצות בתקופת החורף הן קושי בתפקוד יומיומי, פחות ופחות רצון לבלות עם חברים, אנרגיות נמוכות בעבודה וחוסר סבלנות להיות באינטראקציות חברתיות. ישנם כאלו שהמצב מחמיר עד לאובדן תיאבון או קושי לקום מהמיטה למטלות היומיום".
בעוד שגנרל חורף עתיד לתקוף את כולנו, אין זה אומר שכל אחד ואחד מועד לסבול מהשפעותיו. כמו כל דבר בעולמנו הנפשי-רגשי, יהיו מי שיגיבו לחילופי העונות יותר מאחרים. "אנשים בעלי נטייה לדיכאון רגישים למעבר לשעון החורף ולהתקצרותו של היום", אומרת ד"ר קגן. "גם אנשים הנמצאים במשבר זה או אחר בחייהם חווים את החורף כקשה יותר. זה עשוי להשפיע על מצב רוחם ויכולתם להתמודד עם המשבר. השעות הרבות שבהן אנשים מעדיפים להישאר בבית, בגלל הקור או מזג האוויר הסוער, מותירות רבים בבדידות שעלולה להביא למצבי קיצון אם הם מצויים במשבר מקביל".
מי נהנה משעון החורף? הילדים
הדברים שד"ר קגן אומרת עשויים להפוך את החורף לקודר עוד יותר, אך היא מביאה איתה נקודת אור, ממש כמו השמש המחכה לכולנו אי שם בחודש מרץ. במילים אחרות, מסתובבים בינינו אנשים שעבורם המעבר לשעון חורף הוא סוג של חגיגה.
"ישנם אנשים המרוויחים מן המעבר לשעון החורף", היא אומרת. "הקבוצה העיקרית היא הורים וילדים, אשר שעון החורף מאלץ אותם לשהות יחד בבית. כך הם מחזקים את הקשר והאינטראקציה ביניהם. קבוצה נוספת של אנשים הנתרמים מהמעבר לשעון חורף הם בני הנוער, ששעון החורף גורם להם לתחושה כי הם ערים שעות רבות של חושך ולכאורה עייפים יותר. כתוצאה מכך הם הולכים לישון מוקדם יותר ומכאן ערניים יותר בשעות הלימודים".
אם אתם אינכם נמנים בין הקבוצות האלו, יש סיכוי שאתם עשויים לחוות מידה כזו או אחרת של עגמומיות בתקופה החורפית המתקרבת. "המעבר הלא פשוט הזה הוא מחזורי ואנשים רבים מכירים את התופעות המתרחשות במעבר לעונת החורף. ישנו טיפול תרופתי המקל על המעבר אולם הדבר החשוב ביותר הוא לתת תשומת לב לקרובים אלינו", ממליצה ד"ר קגן. "האם התנהגותם משתנה? האם הם מתפקדים פחות טוב? האם הם מבלים יותר שעות במיטה או מגלים שינויים בהרגלי האכילה שלהם? כל אחד מהסימנים האלו, אם הוא נמשך ליותר משלושה שבועות, מצריך התייעצות עם מטפל".