עשר שנים אחרי שהוציא לאור את רב המכר "באדולינה", החליט העיתונאי והסופר גבי ניצן לתרגם את הספר לאנגלית. לאור מבצע התרגום, כמו גם הזמן שעבר מאז יציאת הספר, החליט ניצן להוסיף לספר החדש פרולוג ואפילוג, שעלילתם תתרחש בניו-יורק ותתאים את הספר לקהל הבינלאומי. "תוך כדי כתיבה זה התארך לכדי ספר שלם, ולקראת הסוף הבנתי כי זה ספר בפני עצמו המהווה המשך לבאדולינה", הוא מספר. כך הגיע לעולם הספר החדש, "שובה של המלכה", שיצא בימים אלו בהוצאת ידיעות ספרים.
המקוריות של ניצן מתבטאת גם באופן הפצת הספר, שיימכר רק באתר אינטרנט שהוקם לטובת העניין. הרוכשים יקבלו דרכון אישי של מדינת באדולינה, ובעתיד האתר יהפוך לבמה לפרסום תכנים שלו ושל הקוראים. במקביל יוצר ניצן רשת של אתרים בעולם, אותם הוא מכנה "שגרירויות באדולינה". מדובר במקומות אירוח פעילים "עם ווייב שמתאים לווייב הבאדוליני", שם אפשר יהיה לקנות את הספר באופן פיזי. האתר יפרסם את רשימת השגרירויות, וכך בטיול הבא שלכם לתאילנד או לסיני תוכלו לאתר את השגרירות המקומית ולקבל מעט מהחוויה הבאדולינית בעולם הממשי. "נראה בהמשך איזו תרבות תצמח מהשגרירויות האלו", הוא מסכם בסקרנות.
ניצן התחיל את דרכו המקצועית כעיתונאי בידיעות אחרונות, מעריב, חדשות, במחנה ועוד. המסע הרוחני אליו נכנס במרוצת חייו קיבל מקום של כבוד בספרו באדולינה, שם דרך מפגש מסתורי עם מלך ומלכת הממלכה הלא ידועה הוא מציג תפיסת חיים רוחנית אלטרנטיבית למסורות המקובלות. הכתיבה הייחודית שלו קנתה לעצמה קוראים ומעריצים רבים, שאינם מסתפקים בקריאת ספריו או מעט הכתבות שהוא מפרסם בשנים האחרונות. מי שרוצה ללמוד לכתוב – לא בהכרח כמו ניצן אלא יותר כמו הוא עצמו – מגיע לסדנת הכתיבה שהוא מעביר "לכתוב פרא".
מחפשים את ההרפתקה, הסכנה, הגילוי
ניצן מעביר את הסדנה, המתקיימת מספר פעמים בשנה, באשראם במדבר שבקיבוץ שיטים בערבה. "כמו רוב הדברים הטובים בחיים שלי, הם נוצרו לא רק בלי כוונה אלא מתוך התכוונות הפוכה. הציעו לי לעשות סדנאות כתיבה ותמיד אמרתי שאין מצב, כי אני לא מאמין שאפשר ללמד כתיבה. אני חושב כך גם עכשיו. לפני ארבע שנים היה פסטיבל בשיטים, וביקשו ממני להעביר חווית כתיבה חד פעמית. השתתפה קבוצה מאוד גדולה, ראיתי מה זה עושה להם, וזה מצא חן בעיני. אבל לא הייתי עושה כלום אלמלא קרן, מפיקת הסדנה, שפשוט אומרת לי מה התאריך. אני רק צריך להגיע".
המיוחד בסדנה שניצן מעביר טמון בדיוק בכך שהוא אינו מלמד איך לכתוב. "זו סדנת כתיבה שלא עוסקת בטכניקה, אין בה פידבקים על איכות הכתיבה, ציונים למיניהם וכל זה. אנחנו עוסקים במה שחשוב באמת, וזה למצוא את הקולות האותנטיים של כל אחד, שבדרך כלל חבויים כמה שכבות מתחת לקולות הממושמעים, הנורמטיביים וגם המשעממים. המטרה היא למצוא את המקום המרגש, שיש בו הרפתקה, סכנה, גילוי, ושאליו אפשר להגיע כשעוזבים את הטכניקה, ההשוואה ומי כתב יותר טוב. כאשר מלמדים כתיבה, הורים את הקול של הכותב".
לתפיסתו של ניצן, הבעיה בכתיבה המוגבלת שלנו טמון עוד בילדותנו, כמובן. "כשאנו לומדים לכתוב, נותנים לנו שורה ואומרים 'תמלא אותה באותה אות'. כל פעם שהאות לא כתובה נכון, המורה מסמנת באדום. מהשלב הזה יש לנו הרבה משמעת בכתיבה וצורך לעשות בדיוק כמו אחרים, מול עין חיצונית שכל הזמן בוחנת ושופטת. זה מחלחל מאוד עמוק לתוך חיינו המבוגרים, עד שיש לנו עין מבקרת בתוכנו, ועוד לפני שאנו כותבים משפט אחד יש קול שאומר 'זה בנאלי ושחוק', וזה משתק אותנו. ברוב המקרים אנו כותבים די דומה לאחרים או דומה למה שכבר כתבנו והצליח לנו וקיבל את האישורים, ואנחנו לא מפתיעים את עצמנו. לכן יש סיכוי קטן שנפתיע או נרגש מישהו אחר".
כדי לשנות את זה, ניצן מעביר את המשתתפים בסדנה שלו חוויה רגשית. "אני מאמין שאם אתה עובר חוויה רגשית בזמן הכתיבה, זה יעבור לקורא. פחות חשובה הטכניקה ויותר חשוב סוג הרטט שמגיעים אליו כשנמצאים בטריטוריות לא מוכרות".
תן דוגמא מהסדנה.
"אני לא נותן דוגמאות כי חלק ממה שטוב בסדנה הוא שאנשים לא יודעים למה לצפות. הרעיון הוא שבתחילת הסדנה אני מייאש את העין הפנימית שמסתכלת בשיפוט על הכתיבה שלנו, את העורך הפנימי, ברמה כזו שהוא בורח לצימר בצפון כי אין לו מה לעשות. ואז השאר קורה מעצמו".
"מי שבא בלי רקע בכתיבה יכול הרבה יותר להיזרק ולשחרר, כי יש לו פחות מה לשחרר"
הסדנאות שניצן מעביר אינן מיועדות בהכרח לבעלי יכולת כתיבה או למי שמתכננים להוציא בעקבותיה ספרים חדשים. "לא מעניין אותי כמה ספרים נולדו ממנה או כמה אנשים פרסמו סיפורים. מה שקורה הוא מעבר לתהליך הכתיבה. כל הקולות שאנו לרוב לא משמיעים, מתוך מחשבה שזה החלק המוזר שלנו, שיתקבל בדחייה, בבוז ובעוינות; ככל שמביעים אותם יותר, מפלס האהבה הכללי רק עולה כל הזמן. אתה לגמרי חווה את היכולת לחיות את עצמך ואת כל הקולות שלך באופן הרבה יותר חופשי ומגוון, בלי הפחד שנטמן בנו בעניין הזה במהלך הילדות והגדילה".
אם אתם מצפים להגיע לסדנה, הנמשכת 48 שעות, ולצאת ממנה משוחררים לחלוטין, אתם צפויים לאכזבה. ניצן אומר כי מדובר בתהליך ש"אם יש לו סוף, עוד לא גיליתי אותו".
בהתאם, הסדנה מיועדת לכל אחד – אנשים עם דיסלקציה, עולים חדשים, אנשים ללא רקע בכתיבה וגם כותבים מקצועיים, אם כי אלו האחרונים לרוב נתקלים בקושי גדול יותר. "מי שבא בלי רקע בכתיבה יכול הרבה יותר להיזרק ולשחרר, כי יש לו פחות מה לשחרר. תסריטאי עם אלף ספרי חוקים בראש ונקודות התייחסות לכותבים אחרים ולז'אנרים, צריך להיפטר מכל זה לפני שהוא יכול לגלות את הקול הראשוני שלו. מצד שני, אלה האנשים שבדרך כלל כתיבה מאוד מלהיבה אותם, והאפשרות להכנס להרפתקה חדשה קוסמת להם מספיק כדי שיוכלו לשחרר ולהתחיל ממקום חדש".
ניצן אמנם מסרב לגלות מה קורה בסדנה, אבל הוא הסכים לספק טיפ חשוב אחד מתוכה. "אחד הדברים החשובים ביותר הוא שחרור השיפוט. לפעמים הדרך לעשות את זה היא להתחיל לכתוב שטויות במכוון. זה מרגיש דבילי אבל זה בסדר, כי זה השלב שמעייף את החלק שיושב ושופט. מתוך זה נולד טקסט - בהתחלה קשה לשים את האצבע מתי הוא מתחיל להיות חשוב, ואולי תמצאו בו רק שלושה משפטים שהם פנינה, אבל זו דרך טובה להתחיל ליצור פנינים בכתיבה".
הסדנה הקרובה עם גבי ניצן תתקיים בסוף השבוע 9-11 לפברואר. הקליקו לפרטים.