רבים מתושבי הדרום סובלים בימים אלו מחרדה ברמה כזו או אחרת. "חרדה היא חוויה של חוסר שליטה", אומרת איריס רילוב, פסיכולוגית קלינית ומאמנת אישית. "אנשים תחת איום של רקטות אינם יכולים לשלוט במה שקורה. זוהי חוויה של חוסר אונים. אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות, אבל אפשר לנסות להגביר את תחושת השליטה על ידי פעולות ומעשים, אפילו קטנים".
רילוב מציינת כי להורים יש מקדם הגנה נגד החרדה. יש להם תפקיד. נכון, אפשר גם לראות בזה עומס, אבל היא דווקא רואה בזה יתרון. "כשאתה צריך לדאוג למישהו אחר אתה כבר בשליטה. אתה צריך להקרין מידה מסוימת של חוסן. אתה מגוייס וזה משמעותי".
רילוב מציעה מספר טיפים שיעזרו לאותם הורים שמשפחתם באזור הסכנה:
1. על ההורה להפגין מידה של שליטה עצמית ואיפוק רגשי, אבל לא להעמיד פנים שהכול מושלם. ילדים מרגישים כשמשקרים להם. חשוב לא להיכנס לפאניקה או להיסטריה. לזכור שילדים צריכים הורה שהוא מקור תמיכה, מישהו שאפשר להישען ולסמוך עליו. יש לתת גם מקום לתקווה ולאופטימיות. אפשר להגיד לילדים "עברנו כבר מלחמות קשות מאלה ויצאנו מהם בשלום. הצבא שלנו חזק, המקלט שלנו בטוח". לתת להם תחושה שלהורה יש כוח.
2. לתת לילד לבטא את פחדיו ורגשותיו, אך עם מידה של איפוק ואיזון. שתיקה והתעלמות מעוררות חרדה, ויוצרות תחושה שהדברים עד כדי כך נוראים שאי אפשר לדבר עליהם. לתת לו לבטא רגשות, ולהקשיב לו. ילדים צריכים להרגיש שההורים יכולים להכיל את הקשיים שלהם.
3. לשלוט בכמות האינפורמציה ששומע הילד. אנחנו מופצצים במידע מכל ערוצי התקשורת. אם הרדיו והטלוויזיה תמיד פתוחים, זה לא תמיד לטובת הילדים, או ההורים. הטלוויזיה חוזרת על אותן תמונות, יש בזה משהו שמעצים ומגביר את החוויה. ההורה צריך להציב סכר מול ההצפה. צריך לתת זמן להתנקות, להתאושש ולהתאוורר.
4. לתת לילדים הגדולים אחריות ותעסוקה. הם יכולים לשמור על האחים הקטנים ועל בעלי החיים בבית. זה נותן להם סוג של שליטה ואחריות.
5. להיות סובלניים למצבי רגרסיה. אם הילד בוכה, מרטיב במיטה, רוצה לישון עם ההורים וחוזר להרגלים ישנים - לא להיבהל מזה. אם ההורה יקבל את זה גם הילד לא ייקח את זה קשה, מה שמעלה את הסיכוי שכשיעבור המשבר גם ההתנהגות תעלם.
במקרי חרדה קשים מציעה רילוב לבצע תרגילי נשימה איטית, תרגילי "הרפיה שרירית מתקדמת" (כיווץ שרירים לאורך הגוף ושחרורם), תרגילי יוגה, דמיון מודרך (לדמיין מקום שטוב לנו בו ולראות את עצמנו שם). וכן, מותר גם לקחת כדור שינה או הרגעה. אין צורך להעמיד פנים שאנחנו חזקים כל הזמן, לא להתבייש להראות נזקקים ולבכות על כתף בעת הצורך.