זהירות, מחלה מדבקת ושמה שמחה החלה להסתובב ברחובות: מחקר חדש מצא שהשמחה שלנו מושפעת על ידי החברים הסובבים אותנו. המחקר מראה שבתוך רשת חברתית, שמחה מתפשטת בין אנשים למרחק של עד שלושה מעגלים של קרבה.
המשמעות של זה היא שאם אתה אדם שמח, לחבר של החבר של החבר שלך יש סיכוי גבוה יותר לחוש גם הוא שמחה. הכלל הזה עובד גם ברשתות חברתיות בשר ודם וגם ברשתות חברתיות וירטואליות. אם לנסח את זה קופירייטרית - כשאתה שמח, החבר שלך שמח, והחבר של החבר שלך שמח והחבר של החבר של החבר שלך שמח.
ניקולס צ'ריסטאקיס, סוציולוג מאוניברסיטת הארוורד ועמיתו ג'יימס פוולור, חוקר פוליטיקה מאוניברסיטת קליפורניה, טוענים שכל מה שאנחנו אומרים או עושים נוטה להכות גלים ברשת החברתית שלנו. במילים אחרות – לכל דבר שאנחנו עושים או אומרים יש השפעה ממשית על החברים שלנו (מעגל ראשון), על החברים של החברים שלנו (מעגל שני) ועל החברים של החברים של החברים שלנו (מעגל שלישי).
החוקרים, שנתחו נתונים שנאספו במחקר ענק שנערך במשך עשרות שנים וכלל אלפי משתתפים, מצאו שאם אדם שמח, הסיכוי שחבר קרוב שלו יחוש גם הוא שמחה גדל ב-15 אחוז. עבור חבר מהמעגל השני, הסיכוי גדל ב- 10 אחוז ובמעגל השלישי - הסיכוי גדל בשישה אחוזים. לממצא הזה נתנו החוקרים את השם "תיאוריית שלושת המעגלים של ההשפעה".
שלושה מעגלים של שמחה
מה החידוש הגדול, אתם עשויים לתהות. הרי לא צריך מדע כדי להבין את מה שהמדע כבר הוכיח קודם לכן – אנשים שמחים נוטים להתקבץ יחד, ובאותו האופן, אנשים שמשדרים אומללות בדרך כלל יהיו בודדים או מוקפים באנשים מעוררי רחמים כמותם.
מה שמפתיע בתיאוריה החדשה הזו הוא הממצא שלפיו ההשפעה החברתית לא נעצרת באנשים שאנחנו מכירים ובאים איתם במגע. היא מחלחלת מעבר למעגל החברים שאיתו אנחנו מקיימים קשר ישיר, ומגיע עד לאנשים שרחוקים איתנו מרחק של אפילו שלוש דרגות, אנשים שברוב המקרים אנחנו בכלל לא מכירים ולעיתים קרובות אפילו לא שמענו את שמם מעולם.
באופן די מעורר השתאות, תיאורית שלושת המעגלים של ההשפעה נמצאה כנכונה לא רק לגבי המציאות, אלא גם לגבי רשתות חברתיות שפועלות בעולם הווירטואלי. החוקרים ערכו מחקר מקביל שבחן את התופעה בפייסבוק, שבו יש יותר מ-120 מיליון משתמשים פעילים. הם דפדפו בכל עמודי הפרופיל והתוכן של 1,700 סטודנטים מאוניברסיטה מסוימת בכדי לראות אם הם מחייכים בתמונות שהציגו בפייסבוק וכדי לראות האם גם האנשים שרשומים כחברים שלהם מחייכים בתמונה או לא.
החוקרים מצאו שאנשים ששמים בתמונת הפרופיל שלהם צילום של עצמם כשהם מחייכים, נוטים להיות חברים וירטואליים אחד של השני, באופן דומה מאד לאופן בו מתפשטת השמחה בעולם החברתי. בקיצור – אם אתם רוצים חברים משמחים, לא מספיק לבחור בקפידה את תמונת הפרופיל שלכם, לרטש את עצמכם למוות בפוטושופ ולהיראות אטרקטיביים. כדאי לכם גם לחייך.
ואם תהיתם אם גם העצבות מתנהגת כמו מחלה מדבקת, ומתפשטת לאורך ולרוחב רשתות חברתיות, התשובה המדעית היא כן, אבל באופן פחות דומיננטי מן השמחה. על פי המחקר, כל חבר שמח מגביר את הסיכוי האישי שלכם להיות שמחים בתשעה אחוזים בממוצע, בעוד שכל חבר מבואס מוריד את הסיכויים שלכם להיות שמחים בשבעה אחוז. ואם לסכם את זה במשפט – שמחה היא לא עניין פרטי. המחקר מראה שנטילת אחריות על השמחה האישית שלנו יכולה להשפיע באופן חיובי על אחרים. גם על אחרים שלא מכירים אותנו בכלל.
אז כשאתם בוחרים חברים, אולי כדאי לברר מה מצב רוחם של החברים שלהם ושל החברים של החברים שלהם. היסודות לתחושת השמחה של הפרט נשענים גם על הבחירות של הפרט, אבל גם על התרומה של הכלל. שמחה היא כמו מגפה, אז כנראה שכדאי להידבק מהאנשים הנכונים.