ב–1950 עבד הביולוג זוכה הפרסים ד"ר ג'ונס סולק על מציאת תרופה למחלת הפוליו במעבדת מרתף חשוכה בפיטסבורג. התקדמות העבודה שלו הייתה איטית ולא מספקת, אז כדי לנקות את הראש הוא נסע לטיול באיטליה ושם, למרבה הפלא, הוא מצא את עצמו מוצף בהברקות חדשות לגבי התרופה, והגיע למסקנה שכל זה קשור לעיצוב הבתים האיטלקי. הארכיטקטורה והעיצוב הסביבתי, כך החל להאמין, יכולים להשפיע על המוח ועל הרגשות.
כיום, חצי מאה אחרי כל זה, אפשר כבר לומר בבירור שהסביבה והמבנה משפיעים באופן ישיר על מחשבות, רגשות והתנהגות של אנשים. לא מעט מחקרים חדשים מתמקדים בקשר בין מבני הסביבה לבין יצירתיות - מחקר שנעשה ב- 2007 באוניברסיטת מיניסוטה מצא כי גובה התקרה בחדר משפיע על המחשבות, וכי יש קשר ישיר בינה לבין אופן עיבוד המידע במוח.
בחדרים נמוכים, לפי המחקר, אנשים נוטים להתמקד בפרטים בלבד ואילו בחדרים בעלי תקרה גבוהה המחשבה יותר חופשית, ולכן ניתן לבטא תחתם מחשבות חדשות ומרעננות ולהגיע לרעיונות מפתיעים הרבה יותר. את אפקט התקרה הגבוהה, אגב, ניתן להשיג גם על ידי מרחב נכון, הצבת מראות, או תאורה נוחה.
סביבה נוספת שיכולה להשפיע על יכולת הריכוז, היא סביבה ירוקה. מחקר שנערך בשנת 2000 באוניברסיטת קורנל מצא כי ילדים שעברו לגור בסמוך לגינה, שדה או חורשה שנמצאים מעבר לחלון חדרם, הם בעלי יכולות קשב וריכוז גבוהים יותר. גם סטודנטים שגרו במעונות מהם נראה נוף ירוק, על פי המחקר, הצליחו להגיע לציונים גבוהים יותר מאלו שהתגוררו מול בניין נוסף או מרפסת.
מחקרים נוספים חשפו כי לסטודנטים בעלי בעיות למידה כדאי לגור על יד נוף ירוק שישפיע באופן חיובי על היכולות שלהם, כשהמצב האידיאלי הוא נוף ירוק מהחלון שנמצא על יד שולחן הלמידה.
גם אור טבעי, מסתבר, משפיע מאוד על מצב הרוח והריכוז. מחקר מ-1999 בחן ילדים בשוודיה שלמדו בכיתות חשוכות וחשף את המסקנה שהילדים נעשים מנומנמים אחרי מספר שעות לימוד, ונכנסים למצב מסויים שדומה לג'ט לג – בחוץ השמש זורחת, והם יושבים זמן ממושך במעין "קופסא חשוכה".
מצד שני, מחקר נגדי שבחן 80 סטודנטים אמריקאים גילה שדווקא אלו שלומדים באור מעט מעומעם הם רגועים ומאושרים יותר, מרגישים נוח עם עצמם ומוכנים לדבר בקלות על רגשותיהם. מסקנות המחקר היו כי אור מעומעם בחדר עוזר לאנשים להרגיש משוחררים וחופשיים יותר.
בנוגע לחפצים ולריהוט, מחקר שביצעו מדעני מוח גילה כי אנשים מעדיפים להציב בסלונם ספות וכורסאות בעלי צורות עגולות וקעורות ולא כאלו בעלי זוויות חדות, בגלל שאלו יוצרות אסוציאציות שקשורות לסכנה. מכיוון שגם מערות האדם הקדמון נבנו בצורות עגולות, מחקרים נוטים לחשוב שהמוח שלנו מובנה להימנע מהתנגשות עם זויות חדות כי יש בהם פוטנציאל היפגעות, ומעדיף רהיטים בעלי חזות "רכה" ומרגיעה.
על פי מחקרים נוספים שקשורים לעיצוב פנים נמצא כי רהיטים שמוצבים לאורך קירות מעכבים תקשורת חברתית בין אנשים בבית ובמקומות ציבוריים. לעומתם, שטיחים דווקא מרככים יחסים אנושיים ומאריכים את זמני השהות בחדרים, ואפילו יכולים להנעים זמנים קשים ושהות במקומות פחות נעימים, כמו אשפוז בבתי חולים. מחקרים הפועלים בנושא כיום מתמקדים בעיקר בעיצוב בניינים, אבל בזכות ההתקדמות הגדולה של מחקר המוח, מקווים המדענים, נוכל בעתיד לעמוד על קשרים מדוייקים נוספים בין עיצוב פנים לבין הרגשות האנושיים. ועד אז – עשו לעצמכם טובה ותעגלו פינות.
