בעידן הפרו-פסיכולוגי שבו אנחנו חיים כל אדם בעולם יאמר לכם שכדי להתגבר על טראומות צריך לדבר על הכאב, לשחרר קיטור, להאשים את ההורים והעיקר - לא לשמור שום דבר בבטן. אבל חכו שנייה לפני שאתם משתרעים לכם על ספות של ד"ר ראובן דגנים למיניהם ומושיטים להם מראש צ'ק על 450 ש"ח. מחקר אמריקאי מפתיע קובע שנפגעי טראומה שאוגרים רגשות בפנים מחלימים, הפלא ופלא, מהר יותר מאלה שחופרים על הכאב לכל מי שמוכן לשמוע.
המחקר, בראשות ד"ר מארק סירי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת באפאלו, בדק 3,000 נפגעי טראומה מאירועי ה-11 בספטמבר שלא איבדו חבר קרוב או בן משפחה באסון. מצבם של נפגעי האסון נבדק מיד לאחר האירוע ובמהלך השנתיים שאחריו. סירי וצוות החוקרים השוו בין נפגעים שדיברו על האסון לעומת אלה שאגרו את הכאב בפנים והצליחו לשלול סיבות והשפעות אלטרנטיביות לתוצאות החד משמעיות: אלה שהסתגרו בתוך עצמם הפגינו לאורך זמן מצב נפשי ובריאותי טוב יותר מאלה שהעדיפו לדבר על הטראומה ולהחצין רגשות.
לטענת ד"ר סירי, המחקר קורא תיגר על ציפיות החברה מנפגעי טראומה, ומבהיר שזה אפילו די נורמלי ובריא לא לדבר על הכאב. "בתרבות הפופולארית ובפרקטיקה הקלינית, ההנחה המקובלת היא שחייבים לבטא רגשות כדי להתגבר על טראומות", אומר סירי, "במקום זאת, אנחנו צריכים לומר לאנשים שזה לגמרי בסדר אם הם לא רוצים לדבר על זה".
כצפוי, התגובות והדעות המנוגדות לא אחרו להגיע: פרופ' סטפן ג'וזף, מומחה לטראומה בעקבות אסונות, מזהיר שחשוב לא להתקבע על גישה בלעדית אחת, ומזכיר שלפי מחקרים אחרים דווקא תרפיה בדיבור, בעזרת יועץ או פסיכולוג, היא הדרך הנכונה עבור אנשים רבים להחלמה. ג'וזף אף מספק הסבר שונה לממצאי המחקר: "הנפגעים שרצו לבטא את רגשותיהם מיד לאחר ה- 11 בספטמבר הם אלה שנפגעו קשה יותר מהאירועים, ולכן לא מפתיע שאצלם הסימפטומים קיימים גם בחלוף שנתיים מהאסון".
ד"ר דני ברום, מנהל המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו-טראומה, דווקא תומך בממצאי המחקר: "כבר למעלה מארבע שנים אנחנו יודעים שאין הבדל ברמת האפקטיביות בין טיפולים שבהם מדברים על הטראומה לבין טיפולים שבהם לא מדברים. ישנם ערוצים רבים ומגוונים לטיפול בנפגע טראומה, וצריך לזכור שמעבר לפן הנפשי קיים גם המימד הגופני: הטראומה גורמת להצפה קשה של תחושות וכתוצאה מכך הגוף משתולל והיכולת לעבד את האירוע נחסמת. כדי לאפשר לגוף, ולא רק לנפש, להירגע, לא חייבים לטפל דווקא בערוץ המילולי. קיימות שיטות טיפול בתנועה, בעבודה יצירתית, בדרך רוחנית או קוגניטיבית".
"בעיניי המחקר החדש מראה את המורכבות של הטיפול בטראומה", מוסיפה ד"ר רות פת-הורנצ'יק, פסיכולוגית קלינית ורפואית המטפלת בילדים ונוער, "אנשים שונים מגיבים לאירועים בצורות שונות, ואין שיטה אחת שמתאימה לכולם. לא כל אחד יכול וחייב לדבר על הרגשות שלו ויש דרכים מקצועיות לאבחן למי מתאים טיפול בדיבור ולמי לא".
במילים אחרות: אם כבר קבעתם תור - אל תבטלו. במילא לא תקבלו החזר.