בראשית היו משה, ישו, מוחמד ובודהא. אחר כך נכתב הספר מדע ההתעשרות מאת וואלאס די. ווטלס ב-1910. הספר הגיע לידיה של רונדה בירן, אוסטרלית מדוכדכת שהתלהבה ממנו כל כך עד שניצחה על הפקת הסרט "הסוד", המשך מתבקש ל"בליפ", המבוסס על ספרו של וואלאס. השלב הסופי (בינתיים) היה זה: מישהו עלה על הרעיון המכניס לקחת את התסריט כמו שהוא, לכרוך אותו יפה למכור אותו כספר. ואתם יודעים מה? זה רעיון מצוין!
הסוד הוא אחד הספרים המבטיחים ביותר שיש. אני מנסה לפשפש בזיכרוני האם נתקלתי אי פעם בהבטחה גורפת מזו הכתובה בין דפיו. שימו לב: נעורי נצח, בריאות, עושר ואושר, תכונות יצירה ובריאה שעד היום סיפרו לנו שיש רק לאלוהים.
פשטות האמצעי להשגת גן עדן עלי אדמות היא שהופכת אותו לחמקמק (ומעורר, באופן טבעי, ספקנות): מדובר בחשיבה חיובית בשילוב העלאה בדמיון, הכרת תודה וחיבור רגשי למושא התשוקה, יהיה אשר יהיה.
הספר, שבתכלס לא באמת מחדש משהו, מוֹכר את הרעיון שלו באמצעים השיווקיים של ערוץ הקניות: הוא מפגיז אותנו אין ספור פעמים במסר שלו, חוזר על עצמו בשינויים קלים ואינו מרפה לרגע. אבל היי, אם זה גורם לנו לקנות מכשירי כושר ביזאריים, ערכות כפתורים צבעוניים וכורסאות טלוויזיה, כנראה שהשיטה עובדת. מאחר שהמנטאליות שלנו עושה הכול כדי להתנגד לרעיונות מטלטלים, יתכן שהשיקול לבחור בבליץ מידעי שכזה הוא מוצדק.
בכל מקרה, הספר הרבה יותר נגיש מהסרט, אפשר להשתהות על חלקים שיותר רלוונטיים לנו, להתעמק ולא להסתנוור על ידי שלל האפקטים והקצב המהיר.
עצה נבחרת: אנחנו משתמשים בחוק המשיכה (הגדרה של כותבי הספר לתהליך שבו מחשבותינו מושכות אירועים אל חיינו) בכל רגע ורגע. לכן, עלינו להרגיל את החשיבה שלנו להתנהל כך שתניב לנו תוצאות רצויות. אחת העצות היפות בספר היא להתייחס ליקום כאל קטלוג ופשוט לבחור מתוכו את האירועים, המוצרים, האנשים והמצבים הרצויים לנו ביותר, באותה וודאות נטולת ספק בה אנו בוחרים מוצרים בסוּפר.
באופן אישי: קחו את הספר הזה ברצינות. את החוכמה הצפונה בו הגו חכמים קדומים הרבה יותר מוואלאס די. ווטלס או רונדה בירן. נכון, הרעיונות המועלים בו עשויים לעורר אי נוחות מסוימת מאחר והם נוגדים את התפיסה המקובלת שלנו לגבי המציאות. ובכל זאת, קראו אותו לעומק וערכו ניסיונות. זה עובד.
הסוד, 185 עמ', רונדה בירן, מאנגלית: אירית מילר, הוצאת כנרת