מדפי הניו אייג' בחנויות הספרים לא מפסיקים להתעדכן בספרים חדשים שעוסקים בשיפור הנפש והתודעה, אבל ספר כמו של יעל ישראלי לא רואים כל יום. הספר "אדונית לגורלה", שמבוסס על מחקר מעמיק בן שש שנים שערכה ישראלי בין מחוזות פילוסופיים, פסיכולוגיים, דתיים והיסטוריים, יוצא מנקודת הנחה שלכל אישה יש דפוס מעכב, שמורכב מאמונות מגבילות ומפחדים. פחדים המשעבדים את האישה ומפקיעים אותה מלהיות אדונית לגורלה. "הספר מטפל בניפוץ 'תקרת הזכוכית' הנשית הפנימית, שהתפתחה באלפי שנות אבולוציה", אומרת ישראלי, "וככל שיותר נשים יצטרפו למהפכה התודעתית כך ייטב לכולנו, גברים ונשים כאחד".
השיטה של ישראלי, שנקראת "אורייתא" (תורה בארמית), מסווגת את נשות העולם המערבי לשבעה אבות טיפוס שונים. כל אבטיפוס מיוצג על ידי פרח או פרי מסוים, כך שכל אישה יכולה לזהות לאן היא שייכת על פי דפוסים אישיותיים מוגדרים. "כדי להגיע למשמעות עצמית ולאושר, יש לאתר את הדפוס המעכב ולתקנו", היא אומרת, "וליצור, כפי שמכוונת כותרת המשנה, 'פילינג לאגו, נעורים לתודעה'".
מה זה, בעצם?
"זה המקום אליו אנחנו רוצים להגיע - להיות אדונים לגורלנו, בין אם זה גבר ובין אם זו אישה. המשמעות היא שאתה מנווט את עצמך בעולם הזה, אתה עושה את הבחירות שלך מהמקום הכי נכון לטובתך. מה שקורה ברוב המקרים, ובייחוד לנשים, זה שבוחרים מתוך הפחד - הפחד מנווט אותנו, אבל חשוב לזכור שהוא יועץ גרוע ביותר. הוא מוביל אותנו לעשות פשרות ולהסתפק במועט ואני, כמחברת, רוצה שכל אישה תהפוך להיות אדונית לגורלה מתוך המקום הנכון עבורה".
מפתיע לגלות שישראלי, 66, לא כתבה את הספר מתוך רקע בפסיכולוגיה. היא בכלל למדה ספרות ומקרא בירושלים ושירה מודרנית בארה"ב. לאחר שהקימה בתי ספר לעברית ואולפן בניו יורק, החליטה לחזור לארץ ולעסוק בחקר התרבות: מוזיקה, קולנוע, אומנות, היסטוריה ופילוסופיה - את כל אלה תמצאו גם בספר שלה.
ובכל זאת, גם הפסיכולוגיה נוכחת בו, כמעט בכל דף ודף. "ההנחה הבסיסית שלי היא שאנחנו מגיעים לעולם הזה עם תוכנה שמוטבעת בנו והיא אינדיבידואלית", אומרת ישראלי. "היא יוצרת את הזהות העצמית שלנו, והיא אישית ולא ניתנת לשכפול. הפסיכולוגיה המודרנית טוענת שמה שמעצב את האישיות שלנו הן התורשה והסביבה והחינוך. תאומים זהים, למשל, נולדו לאותם הורים ולאותם ערכים חינוכיים והתורשה שלהם זהה, אז לפי האמת הזו הם צריכים להיות זהים גם באישיותם, אבל מחקרים מראים שברוב המקרים הם מתפתחים לכיוונים שונים. כי קיים פקטור נוסף בכל אדם, שלו יש תרומה שיוצרת חסימה. כשכתבתי את הספר שאלתי את עצמי מה הוא הפקטור הזה, בו בעצם אני רוצה לטפל".
איך מתבטאת החסימה הזו?
"רובם המוחלט של בני האדם הם לא אנשים מאושרים. מדענים שחוקרים את נושאי האושר הסיקו שגם אנשים שיש להם הישגים קרייריסטים גבוהים מרגישים שמשהו חסר להם בפנים. התשובה נעוצה בדפוס הזה שחוזר על עצמו כל הזמן. רוב האנשים יגידו שהם לא צריכים להשתנות, אבל ההבדל בין לא להיות חולה ולהיות בריא הוא עצום. ויתורים ופשרות ממלאים לנו את החיים, שבעצם מציעים לנו חלת שבת מתוקה. אנשים מסתפקים בפרורים".
"התהליך הוא להבין שבאנו עם מהות מסויימת לעולם הזה, ובמהות הזו יש מתנות רבות. לכל אחד יש את הכישורים שלו וזה אישי, אבל מנקודת המבט הקולקטיבית יש דפוס מעכב שלא מאפשר לנו לממש את המתנות - אמונה רגשית מגבילה שיוצרת פחדים וראיית עולם שגויה. חלק מהנוצרים, למשל, שונאים את היהודים כי הם מאמינים שהם צלבו את ישו – זו אמונה מגבילה. 'איריס' לדוגמא, כפרח, מאופיין בנמנעות רגשית, ונשים ששייכות לקטגוריית "איריס" מאמינות שלהרגיש פירושו לכאוב וכך הן סגורה בפני רגש. כתוצאה מהפחד, האגו יוצר מנגנוני הגנה ורוב התכונות האנושיות בעיני, חוץ מאהבה וחמלה, הן כולן מנגנוני הגנה. אם נבין מה הן, לא תהיה לנו בעיה להתגבר עליהן וזה לא קורה ביום אחד אלא תוך כדי תהליכי השתנות".
למה בעצם בחרת לכתוב לנשים באופן ספציפי?
"הפרק הראשון נוקט במילה 'אדם' ולא אישה - האמיתות, דפוסי ההתנהגות והאגו נכונים גם לגברים, אבל לנשים יש תת מודע קולקטיבי שיש בו נחיתות וקורבנות ואין מה לעשות, הגענו עם הסיפור הזה מתוך אלפי שנות אבולוציה. אלוהים אמר לגבר 'בזיעת אפך תאכל לחם' - ביג דיל. פרנסת המשפחה עליך, אתה תעבוד ותזיע אבל יחד עם זה טמונה גם בחירה: כמה שאתה רוצה להזיע, כך גם תאכל. מה אמר אלוהים לאישה המסכנה? 'בעצב תלדי בנים ואל אשך תשוקתך, והוא ימשול בך'. כבר בתקופה המקראית יש מעמד של שליט ונשלט, יש היררכיה שהיא ההיפך מאדונות לגורל. אי אפשר לעשות גזירה שווה לנשים ולגברים, לכן הספר מיועד לנשים".
כל אחת יכולה להשתנות?
"בהחלט. מכיוון שהדפוס הוא מולד, גם הצורך בשינוי הוא מולד, ואני יודעת את זה מניסיון אישי ולא רק ממחקר אינטלקטואלי. אלו תהליכים שאני בעצמי עברתי. היופי העצום בדבר הזה שאנחנו נשארים עם אותן תכונות, אבל לוקחים אותן לקצה האחר".
מאיפה בא הרעיון לכתוב ספר כזה?
"אני כבר ילדה גדולה, אבל אני לא מרגישה בגיל הזה ולא נראית ככה. אחד הדברים הראשונים ששואלים אותי זה 'איך יכול להיות שאת בת 66'? התשובה היא שאני עשיתי את הפילינג לאגו שלו. לא מהמקום של האגו, אלא מהמקום שעברתי תהליך רוחני עמוק. אני לא נראית טוב לגילי, אני נראית טוב בלי שום קשר לגיל שלי, ומזה נולד הספר. בסוף המסע, כשמשתחררים מדפוסים מעכבים, לצד החירות הפנימית והפוטנציאל האישי מקבלים גם בונוס: שיפור דרמטי במראה ועצירת הגיל הביולוגי".