בין אודישנים לסרטים לבין ביקורים בארץ הקודש, מקדישה שחקנית הקולנוע נטלי פורטמן מזמנה למען רווחתם של בעלי החיים. פורטמן, צמחונית אדוקה כבר 20 שנה, פרסמה לאחרונה טור דעתני ב"הפינגטון פוסט" על הספר ששינה את חייה והפך אותה מצמחונית ביישנית לטבעונית פעילה; קבלו חלקים נבחרים.
"גם לגזר יש רגשות?"
לדברי פרוטמן, הספר שהשפיע על תפיסת עולמה ומניע אותה לפעולה הוא ספרו של ג'ונתן ספרן פויר, "Eating Animals" שראה אור השנה בארה"ב. הספר מנסה לענות על השאלה מדוע בני האדם אוכלים בשר, והאם הם היו אוכלים אותו אם ידעו יותר על תעשיית גידול החיות למאכל. אגב, ספרן פויר סיפר באחד הראיונות שהוא שהחל לעבוד על הספר כשאשתו הייתה בהיריון עם ילדם הראשון, וכתיבתו הושפעה מזיכרונות שקשורים באוכל ובמנהגים של סבתו היהודייה.
בטור האישי, מקדימה פורטמן ומתנצלת שאין זה ממנהגה לבקר בחירות של אנשים אחרים מהסיבה הפשוטה שהיא בעצמה סבלה מהערות מציקות על היותה צמחונית; הערות כמו "מה תאכלי אם תגלי שגם לגזרים יש רגשות"? או "גם היטלר היה צמחוני, את יודעת...". לטענתה, ספרו של פויר הזכיר לה שיש דברים שהם פשוט לא בסדר: "אולי אחרים לא יסכימו איתי שלחיות יש אישיות, אבל התיעוד הפרטני של עינויי החיות הוא בלתי מקובל". פורטמן מספרת כיצד הספר עורר את המודעות שלה לגבי המחירים הסביבתיים הכבדים שאנחנו משלמים בצריכה המונית של חיות ובאופן שבו מגדלים אותן: "אני מקריאה בקול את הפרק על צואת החיות לשני חברים - אחד מהם מאיווה וסובל מאסתמה והשנייה - בחורה מצפון קרוליינה שלא יכלה לאכול דגים מהנהר המקומי משום שפסולת של חיות הושלכה לתוכו. שניהם מעולם לא חשבו על הקשר בין תנאי איכות הסביבה לאוכל שלהם".
פורטמן ממשיכה להתפלסף בחינניות על האופן שבו פויר מתאר כיצד אכילת חיות מזהמת גם את האני מאמין שלנו כבני אדם: "הוא מזכיר לנו שהאוכל שאנו צורכים מסמל את הדברים בהם אנחנו מאמינים. ושאכילה היא הדרך בה אנחנו מבטאים את אותן אמונות". בטח תשמחו לדעת שפורטמן מדגימה שליטה בפרטי המסורת היהודית ומביאה לדוגמה את בני עמה שמשתמשים במים מלוחים בפסח כסמל לדמעות המלוחות של העבדים במצרים.
פורטמן מציינת כי לדעתה ספרו של פויר מהווה צעד אמיץ; הימנעות מאכילת בשר נחשבת לא פעם לתכונה לא גברית במיוחד, ופויר מזכיר לנו "שלהיות איש ולהיות אנושי זה דבר שמצריך יותר מחשבה מלומר 'זה טעים, ובגלל זה אני עושה זאת'". הישג נוסף שפורטמן זוקפת לזכותו של הסופר היא העובדה שהוא מצליח לאחד את נימוקיהם של אוכלי הבשר ואלו הנמנעים ממנו - שני הצדדים טוענים למעשה שהאדם שונה מהחיה. העובדה שכולנו מסכימים ש"אנחנו שונים מהם" רק מאתגרת את האנושות במציאת התשובה לשאלה: אז מה אנחנו כן?
וגם: קבלו עצה, תאכלו אצה
>> הנה משהו שנטלי פורטמן תשמח לתת בו ביס: המבורגר של בודהה בורגרס