כולם מסכימים שהתורה היא ספר היסוד וההיסטוריה של היהדות. המחלוקת מתחילה עם שאלת זהות הכותב. אם אלוקים עצמו כתב את חמשת חומשי התורה (או הכתיב למשה רבנו, על פי המסורת) - זה מחייב את כולנו לפעול לפי ההדרכה המפורטת בספר הספרים. אבל אם אנשים כתבו את הספר - מדובר בחומר קריאה ספרותי-היסטורי ותו-לא. בקיצור, סביב השאלה המהותית הזו חיים שלמים יכולים להשתנות.
הרב זמיר כהן, ראש ארגון הידברות, מצביע על מספר הוכחות בתורה, כמו גם בדברי הנביאים וחז"ל, המעידות שבן אנוש לא היה יכול לכתוב את ספר הספרים: "כשבוחנים את עצם מעמד מתן תורה, ושואלים האם אפשר מבחינה היסטורית לשתול מאורע כזה מבלי שהוא התקיים, התשובה שלילית. עם ישראל לא טוען שהתורה ניתנה במערה לאדם בודד, כפי שטוענות דתות אחרות, אלא כל העם עמד וראה, ומאז כל אב העביר לבניו. לכולנו ידועה כל ההיסטוריה והשושלת עד אז ומאז. כמובן שגם אי אפשר לשכנע עם שלם לשנות את אורחות חייו סתם כך. אבל עם ישראל התחבר באהבה לתורה הזו, וקיים אותה במשך כל הדורות".
בנוסף מביא הרב כהן את נושא דילוג האותיות, שכבר נגענו בו בעבר. "כל מאורע שקורה מוצפן בתורה בדילוגי אותיות. כך ניתן למצוא צפנים בקשת רחבה של נושאים - החל מ-26 צמחים המוצפנים כולם בסיפור גן עדן, המשך במחלות כמו איידס, סכרת ואינסולין, וכלה באירועים היסטוריים - השואה, מלחמת המפרץ ורצח רבין, ואישים בעם ישראל, דוגמת דוד המלך, אסתר המלכה, הרמב"ם, רש"י ועוד".
מבחינה הסתברותית זה יכול לקרות בכל ספר, לא?
"פרופ' ריפס מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית מציין שאף על פי שבכל ספר המכיל מספר רב של אותיות ניתן למצוא ממצאים שונים, אין ספר שהממצאים שבו עונים למבחנים המדעיים המובהקים מלבד התנ"ך".
צעד אחד לפני המדע
בתורה יש גם נתונים מדעיים שנכתבו לפני אלפי שנים, ורק היום מתאמתים על ידי המדע. "היהדות גילתה הרבה לפני המדע את נדידת היבשות, את עולמו העשיר של העובר, את מספר הכוכבים בצביר הכוכבים 'כימה' וכן הלאה. גם באמצעות הארכיאולוגיה התגלו הוכחות לשלל אירועים המפורטים בתורה, דוגמת ציורים בקברו של אחד משליטי מצרים של עשיית לבנים בפיקוח נוגשים - עדות לשעבוד בני ישראל במצרים - כמו גם פפירוס המספר על עשרת המכות, שנכתב על ידי מצרי בן התקופה בשם איפובר. אלה דברים שכותב התורה לא יכול היה לדעת בלי שהתקבלו ממקור עליון".
הרב ישעיה וינד משווה את היהדות לשתי הדתות המונותיאיסטיות שנולדו אחריה: "באסלאם טוענים להתגלות של מוחמד, וכך גם ישו בנצרות. אבל אין עוד דת שטוענת להתגלות מול עם שלם. מיליוני איש רואים את המעמד ומעבירים את הכל לבנים שלהם עד ימינו אנו - אין עוד תקדים היסטורי לדבר כזה. צריך לזכור שגם הנוצרים והמוסלמים לא מכחישים את התורה, אלה להיפך - מאמצים אותה. הם טוענים שלאחר מכן הקב"ה בחר בעם אחר, אבל מודים בכך שהוא נתן את התורה לעם ישראל".
ואולי מישהו רצה לכונן מערכת חוקים, כתב ספר שמתחיל מבריאת העולם וטען שמדובר בספר שניתן לאבות אבותינו?
"בתורה עצמה כתוב 'כי לא תישכח מפי זרעו'. רש"י אומר 'אין התורה משתכחת מישראל לעולם'. איך אפשר להתחייב לדבר כזה? והנה אנחנו רואים שהעם הכי מדוכא בהיסטוריה, עבר הכי הרבה ייסורים, ועדיין התורה לא נשתכחה. כלומר, גם אם היו נותנים את התורה באיזשהו שלב בהיסטוריה ללא המשכיות, בה עצמה היה משהו שסתר את הנתינה מחדש. היא הרי לא אמורה להישכח לעולם".
לסיכום, מעלה הרב וינד נקודה שתוהה על מניעי הלא-מאמינים. "צריך לשאול מה מניע אנשים לחשוב שבני אדם כתבו את התורה. הם פשוט לא רוצים לקיים אותה, ולכן לא מקבלים את שלל המנגנונים העובדתיים. לעומת זאת, כאשר אדם שם בצד את האינטרסים שלו - הוא מבין את האמת".