הקיץ כבר כאן, הארטיקים והגלידות נחטפים כמו גרעינים, וחופי הרחצה מלאים בבני אדם הלבושים בלבוש מינימלי שהם לא היו חולמים להיתפס בו במכולת, באוטובוס או בקניון. במקומות אחרים רובם יתביישו לחשוף כך את גופם, אבל כנראה שמשהו בחוף הים גורם להם להרגיש נוח להיראות כך לעיני כל. לא קשה לנחש שהיהדות מתנגדת לרחצה המעורבת, גברים ונשים ביחד. כמובן שניתן ורצוי לרחוץ בחופי ים נפרדים, או בבריכות הפתוחות רק למין אחד בשעות מוגדרות מראש.
כפי שמסביר הרב גבאי, רחיצה מעורבת תורמת להרס הזוגיות: "כשגבר נחשף לגירויים, זה גורם לרגשות כלפי אשתו לדעוך. האיכות של ההנאה תלויה בשמירה משחיקת הרגשות ומחשיפת היתר", הוא אומר. "לעומת זאת, אישה חשופה בחוף הים נמצאת במצב של 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'. היא לא יודעת מה יקרה בעקבות ההסתכלות של הגבר, הרי ברור שיהיו גברים שייכשלו בעקבות כך".
הרב אלי עמר מתרכז בגישה העקרונית בעניין הצניעות. "הקב"ה ציווה עלינו לשמור על עצמנו בקדושה ובטהרה, מה שנקרא בשפת התורה 'גילוי עריות'. במובן הבסיסי מדובר בחיבור פיזי בין גבר ואישה, אבל יש היבטים נוספים. אם אישה נמצאת בצורה לא צנועה בחוף הים, גברים נמצאים במקום ורואים אותה - יש איסור גם לאישה להיות כך, וגם לגבר להביט באישה כזו, כי מדובר בהתגרות ביצרים.
"האיסור הוא לא רק על המעשה עצמו פיזית עם אישה האסורה על האדם - אשת איש, רווקה או כל אישה שלא מותרת לו על ידי חופה וקידושין. האיסור נמצא גם במערכת המקדימה. אם גבר ואישה שומרים על עצמם מפני כל הדברים במערכת המקדימה, הם לא יגיעו למגע עצמו. כל יום אנו קוראים בקריאת שמע 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'. מהי המשמעות? הלב אחראי על כל מערכת התאוות והרגשות שבאדם. שם נמצא מקום החשיבה היותר חומרי. אומרים 'לב חכם', 'לב פיקח', למרות שבדרך כלל מייחסים זאת למח. במקביל יש לנו גם את העיניים, שהרי הראייה היא סוג של שער לנפש האדם.
"אומרת לנו התורה שהאדם צריך להקפיד על שני הפתחים האלה - אל תיתן ללב ולעיניים שלך לתור כמו תייר אחרי מקומות אסורים. כולנו יודעים שסביב רחיצה משותפת וריקודים משותפים יש אינספור בגידות ונישואין שנהרסים. ההיסטוריה רצופה במקרים של אנשים שחשבו שהם חזקים, ואז פתאום באה להם התמודדות - והם נכשלו בה. אז התורה אומרת 'תהיה חכם, אל תיכנס לבור. אל תגיד שלך זה לא יקרה'".
אל תסתכל לשמש
ואם אדם טוען שרחיצה משותפת בים לא מגרה אותו כי הוא כבר רגיל לזה?
"זה לא משנה אם הוא רגיל. גם אם היא לא גורמת גירוי מיידי, עצם ההבטה היא כבר איסור בפני עצמו. חוץ מזה, כשאדם אומר לי משפט כזה, אני מרחם עליו, כי אם לא מגרה אותו לראות אישה בלבוש מינימלי, הוא כנראה איבד את מערכת החושים שלו. בהשאלה, להביט אל השמש זה מאוד מסנוור, והיחידים שלא מסתנוורים הם עיוורים. ברגע שאדם שחק את עצמו, סף ההנאה שלו מגיע לסף רוויה, וזה כבר לא מזיז לו. אם בחור ניסה דברים רבים בתור בן נוער, אז במקרים רבים בגיל האמיתי זה כבר לא ידבר אליו. ואז מגיעים כל מיני סטיות, מעשים מגונים וניסיונות של דברים שונים האסורים אף הם. לכן התורה אומרת דבר פשוט: שמור על העיניים והלב, כך תשמור על מערכת החושים שלך כתקינה".
עד כמה ההלכה מתייחסת בחומרה לרחצה משותפת של גברים ונשים?
"מבחינה הלכתית הדבר מאוד חמור. אנו יודעים שהרהורי עבירה קשים מעבירה, כי כשאדם חושב דבר אסור - הוא לא מרגיש שהוא לא עשה משהו רע, ולכן הוא לא מתחרט על זה. בנוסף, אנחנו יודעים שברגע שהאדם מדמיין דברים, הוא נמצא שם מבחינה מנטלית. וככל שהדמיון חזק יותר, כך כשהמציאות תביא את האדם לאותו מקום, הוא יהיה יותר קרוב למעשה מבחינה מנטלית. קוראים לזה דמיון מודרך. לכן ביהדות מתייחסים אל נושא החשיבה בחומרה לא פחות מהמעשה. צריכים לזכור שהגוף הוא מה שההורים נתנו, ואלוקים נתן את הנשמה. כשאדם מהרהר בדבר שלילי - הרמב"ם כותב שכך הוא למעשה משתמש בכלי שאינו שלו, ואף משתמש בו נגד מי שהביא לו את הנשמה".