במבט שטחי החתונה היהודית נראית כמו טקס יפה, מרגש, חד פעמי - אבל בכל זאת טקס. כלומר, זו מעין חתימה על חוזה (כתובה, במקרה הזה) לצד חגיגות, ריקודים, אוכל ולפעמים גם אלכוהול. אבל כמו תמיד ביהדות, גם כאן יש הרבה מעבר.
השמחה היא לא רק על שני בני אדם שמתאחדים, אלא על שתי נשמות מאותו שורש שסוגרות מעגל; האושר הוא לא רק על מציאת מישהו להעביר איתו את הזמן בכיף, אלא על החיבור הרוחני בעולמות העליונים; ואין כאן התמוגגות רק על היציאה מעולם הרווקות, אלא על עצם הייעוד שבא לידי ביטוי כבר בפרשת בראשית, "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
"כתוב שכאשר נשמת האדם יורדת לעולם, כבר בתהליך העיבור, נקבע מי תהיה הנפש התאומה של אותה נשמה", מסביר הרב יצחק גבאי. "נשמה בעולם העליון מורכבת משני חצאים פוטנציאליים של זכר ונקבה. בקבלה זה נקרא דוכרא ונוקבא. כשאותם חלקים יורדים לעולם הזה הם מתפצלים - חצי בגוף של תינוק וחצי בגוף של תינוקת. ואילו בשעת נתינת הטבעת, מתחיל התהליך של ההתאחדות בין שני חצאי הנשמות.
"על פי זה אנחנו יכולים להבין מה עניין השמחה שבחתונה, עד כדי כך שכתוב שזו מצווה לשמח את החתן והכלה. הרי בסדר, שני אנשים מצאו אחד את השנייה, מהו המקור לשמחה העצומה הזו? אלא מה, אנחנו מבינים שזה לא חיבור חדש לגמרי אלא חיבור מחודש של שני חלקי נשמה שהיו ביחד בגן עדן. כשהם מתחילים את תהליך ההתאחדות, זו סגירת מעגל וביטוי של שלמות, ושלמות מעוררת שמחה".
ומה קורה אחרי החתונה?
"כמובן שזה לא נגמר כאן. ההתאחדות מתחילה בשעת נתינת הטבעת, אבל ככל שתהיה אהבה בין בני הזוג - כך יהיה איחוד רב יותר. כמאמר הפסוק, 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד'".
אותו זיווג, סגירת מעגל, ממשיך גם בעולם הבא?
"אם האדם התחתן עם זיווגו משורש נשמתו, אותן נשמות יהיו ביחד בעולם העליון גם אחרי מאה ועשרים. יש כאלה ששואלים על גלגולי נשמות - עם איזו אישה אהיה בעולם הבא או בתחיית המתים? התשובה היא שזו אותה נשמה. ברגע שאתה זוכה במישהי שהיא משורש נשמתך, אתם נמצאים ביחד בכל הגלגולים".
תירגעו עם הבררנות
האם יש מקרים שבהם האדם מפסיד את זיווגו המקורי?
"כתוב שארבעים יום לפני יצירת הוולד, בת קול מכריזה 'בת פלוני לפלוני', וזו לא גזירה אלא העדפה. כלומר, אם תתחתן איתה - תהיה לך הדרך הקלה והבטוחה לשלמות. אבל עדיין אפשר לפספס את אותו זיווג על ידי גאווה, למשל, כשאדם נהיה בררן בצורה מוגזמת, וכך בגלל הדמיונות שלו הוא מחפש זיווג אחר. בנוסף, הדרך להגיע לזיווג השלם היא רק בדרך של קדושה. כשהולכים שלא בדרך של קדושה, הקב"ה פחות משפיע סיעתא דשמיא שיתגלגל לידי הזיווג האמיתי שלי".
אבל הרב גבאי מבקש להדגיש שעניין הזיווג המקורי הוא העדפה בלבד. אתם לא צריכים להיכנס לסרט שמא התחתנתם עם חצי נשמה מהשורש המקורי שלו. "מאוד לא כדאי שכל זוג עם קצת קשיים יתחיל לחשוב שאולי הצד השני לא קשור לשורש נשמתו. לא משנה אם זה הזיווג או לא - ברגע שהתחתנתם, זהו זה, זה כבר הזיווג שמיועד לאדם. כך לדוגמה, ידוע שלאה אמנו התחתנה עם יעקב למרות שהוא לא היה שורש הזיווג שלה. היא ראתה ברוח הקודש שהזיווג שלה הוא דווקא עם עשו הרשע, ולכן בכתה המון עד שנאמר 'ועיני לאה רכות'. הזיווג המקורי של יעקב היה רחל, אבל בגלל תפילותיה המרובות של רחל גרם הקב"ה ללבן הארמי להחליף את הכלות, וכך יעקב התחתן גם עם מישהי שלא הייתה משורש נשמתו, אבל הסתפחה לשורש נשמתו. במונחים קבליים, הנשמות התחברו עד לרמה של נישואין".
תחזירי לי את העצם!
הרב יפתח סופר מצביע על החיבור הראשוני בין אדם לחווה, ומצטט את אדם: "זאת הפעם עצם מעצמי, בשר מבשרי". "גם הקב"ה אמר בספר בראשית 'לא טוב היות האדם לבדו'", מוסיף הרב. "כך בחתונה העצם שיצאה מגופו של האדם לשם יצירת האישה חוזרת לגופו. שניהם משלימים זה את זו".
אבל למה בעצם לא לחיות ביחד ללא חתונה? הרי גם כאן יש איחוד.
"מהפן הגשמי, כשאדם לא מוכן לחיות חיי נישואין, הוא בעצם רומז שהוא לא בטוח בזוגיות. ובכלל, מה פירוש המושג מקודשת? הפשט הוא מופרשת - אסורה על כל העולם ומותרת רק לי. מקודשת מלשון הקדש, מוקדשת רק לאדם. חתונה היא הדבר הכי קדוש בזוגיות, והיא זו שלמעשה הופכת שניים לאחד. מעבר לכך, היא מזמנת לאדם ניסיונות רבים ולתקן את עצמו. הרי בדרך כלל האדם מתנהג היטב בסביבה הכללית, אבל המבחן האמיתי שלו הוא בבית. זה לא מבחן ליד מצלמות, אלא בחדרי חדרים, והחיים המשותפים מעמידים בפניו לא מעט ניסיונות. כך הוא עובד על עצמו, משפר את עצמו, וכמובן משקיע בהוויה הזוגית שהיא משורש נשמתו - הכל בקדושה ובטהרה.
"ככל שבני זוג שאינם נשואים ינסו להתחבר ולהיות נשמה אחת, הם עדיין לא החלו את התהליך מבחינה רוחנית. רק בטקס החופה, ובפרט בענידת הטבעת, הם מתחילים את תהליך האיחוד ביניהם. לפני כן כל אחד מטפח את חצי הנשמה השני, אבל החצי הזה עדיין לא מאוחד איתו באמת להוויה נשמתית. אם נגדיר את זה באופן מדויק, האיחוד לא מתרחש במהלך החופה, אלא החופה ונתינת הטבעות גורמים לאותו איחוד בין הנשמות".
>> לתשובת השבוע שעבר: מה בעצם חוגגים בל"ג בעומר?
לכל תשובות השבוע הקודמות
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד:
שלחו את המילה "מבזק" למספר 5000 ותתחילו להתעדכן