מועד דרבנן או דאורייתא?
"ל"ג בעומר לא מוגדר כמועד מבחינת ההלכה", אומר הרב פנחס בדוש. "כתוב שנוהגים בו כמעין יום טוב בכמה דברים, אבל הוא לא מוגדר כמועד. גם כשדחו את ל"ג בעומר השנה, היום נשאר באותו יום, רק שאת המדורות וההדלקות המרכזיות קבעו להדליק ביום ראשון אחה"צ, שזה בעצם אותו יום. הרי ביהדות היום מתחיל מהערב. יש כאן חשש שאם יהיו הדלקות במוצאי שבת, יהיו אנשים שיתארגנו בשבת עם עצים וכו', ויהיה חילול שבת המוני. למירון עלו במוצאי שבת, וההדלקה הראשונה נדחתה למוצ"ש בחצות. בדרך כלל ההדלקה הראשונה והמרכזית היא ממש בצאת הכוכבים, אבל הפעם קבעו אותה בחצות. זה עדיין ביום ראשון ועדיין בל"ג בעומר. זה היה רק שיקול טכני שנועד לצמצם בחילולי שבת".
אבל זו לא הדוגמה היחידה. לפעמים גם דוחים צומות, למשל.
"כן. הצום היחיד שלא נדחה הוא כיפור, שדוחה שבת. כל צום אחר נדחה מפני שבת, ולא מקדימים אותו. חז"ל אומרים שבדבר של פורענות ואבל או סממן צער, כשצריכים להזיז - מזיזים קדימה ולא אחורה. פורים יוצא מהכלל, יש מציאות שמקדימים אותו, אבל אם נוצר מצב שיש צום בשבת, חוץ מכיפור - אז דוחים אותו".
למה דווקא פורים יוצא מן הכלל?
"במקרים מסוימים כמו תענית אסתר, אם התענית חלה ביום שישי, מקדימים את הצום כי זה לא יום של פורענות. האפשרות היחידה שצום יחול ביום שישי היא עשרה בטבת, השאר לעולם לא יפלו ביום שישי - גם לא ט' באב וגם לא יום כיפור".
איך בעצם אפשר להזיז צום או מועד? לפי תורת הסוד, זה לא רק שמציינים משהו היסטורי, אלא יש ממשות רוחנית באותם הימים.
"בחגים שהם מהתורה, אכן יש משמעות רוחנית לעצם היום. כלומר, אי אפשר להזיז את היום. אבל בצומות שהם דרבנן, וקל וחומר בל"ג בעומר - אין משהו ביום עצמו. רק מה, צריכים לעשות זכר לדבר מסוים, וקבעו אותו ליום שבו הוא הכי מסמל. אבל אם יש בעיות שעלולות להיווצר - מזיזים את התאריך.
"אין כאן עניין ביום עצמו, אלא בפעולה - לסמל את מה שקרה. יש עניין לצום כדי שנזכור את מה שקרה בי"ז בתמוז. היום שהכי מזכיר הוא י"ז בתמוז, אבל אם יש בעיה - אפשר גם לדחות. אותו דבר ביום העצמאות - השנה הוא צוין ב-ו' באייר ולא ה' באייר. אין עניין סגולי ביום ה' באייר אלא יותר לסמל זאת לדורות הבאים".
>> תשובת השבוע שעבר: למה רבנים מתנגדים לעלייה להר מירון?
>> לכל תשובות השבוע הקודמות