כשהנבואה פסקה, התנ"ך נחתם
מי שלמעשה חתמו את התנ"ך הם חכמי כנסת הגדולה - המוסד העליון של חכמי ישראל בתקופת בית המקדש השני שהחלה בשנת 350 לפנה"ס ונמשכה 420 שנה. בתקופת כנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה, נערך התנ"ך.
"היה קריטריון מחמיר לכניסה לתנ"ך", אומר הרב אלי עמר. "לעם ישראל קמו מעל 1,200,000 נביאים מאז מתן תורה ועד לשנת 350 לפני הספירה. מדובר בכ-1,300 שנה שבהן היתה נבואה בישראל. נבואה - מלשון ניב, דיבור. הווי אומר שהנביא אומר את דברו של האלוקים. האינפורמציה הזו התקבלה באופן רוחני. מבין אותם 1,200,000 נביאים מי שזכו להיכנס לתנ"ך היו 48 נביאים ו-8 נביאות".
איך נקבע אילו נבואות ייכנסו לתנ"ך ואילו לא?
"הנבואות שנכנסו הן נבואות שנצטרכו לדורות. כלומר, הן נכונות ורלוונטיות גם לשנים שלאחר מכן. אפשר ללמוד מהן בשלבים מסוימים בהיסטוריה. בשלב מסוים פסקה הנבואה מישראל, כ-350 שנה לפני הספירה, ומכיוון שפסקה הנבואה, ממילא התנ"ך נחתם, ולאחר מכן לא נכנסו אליו ספרים נוספים. מאז נכתבו פסקי הלכות, דינים, ספרים נוספים, אך הם לא נכנסו לתנ"ך. כלומר, התנ"ך נחתם עם התבטלות הנבואה. זה קרה באותה שנה שמלך אלכסנדר מוקדון, ונפטר הנביא האחרון בישראל - מלאכי. ברגע שהוא נפטר, פסקה הנבואה".
מסיבה זו, לדוגמה, לא נכלל סיפור החשמונאים כאחד מספרי התנ"ך, שכן מרכז החשמונאים החל כמה דורות לאחר פטירת אחרון חכמי כנסת הגדולה, שמעון הצדיק.
כתיבת הספר או המגילה באופן נבואי, היתה הקריטריון היחיד?
"רק אם זו נבואה שנצטרכה לדורות, ואז היא נכתבה כלשונה בדורו. נביא שהיה כובש את נבואתו -כתוב שהיה חייב מיתה. דוגמה לכך הוא יונה שלא רצה להוכיח את אנשי נינווה, ובסופו של דבר שילם מחיר כבד, כי אין עצה ואין תבונה כנגד השם. לכן, מאחר והיה כאן משהו שלימד גם את הדורות הבאים - הספר השתלב בתנ"ך".
היו דילמות שונות בשילוב ספרים שונים בתנ"ך, או שהכל נעשה על דעת כולם?
"חז"ל רצו לגנוז את קהלת וספר יחזקאל. אסתר המלכה פנתה לסנהדרין וביקשה 'קבעוני לדורות'. לגבי יחזקאל וקהלת - ביקשו להוציא אותם מספר התנ"ך אחרי שהם כבר נכנסו. חנניה חזקיה בן גוריון ישב 200 שנה אחרי שהתנ"ך נחתם, למד את הספר לעומק ופתר את כל השאלות ההלכתיות שכביכול עלו מתוכו".
בנוגע לכתיבת ספרי התורה השונים, על פי המקורות כותבי הספרים השונים שבתנ"ך הם משה רבינו (חמשת חומשי תורה וספר איוב), יהושע (ספר יהושע), שמואל (ספרי שמואל, שופטים, מגילת רות), דוד (עריכת ספר תהלים), שלמה (משלי, שיר השירים, קהלת), ירמיה (ספר ירמיה, מגילת איכה), חזקיה וסיעתו (ישעיה), אנשי כנסת הגדולה (יחזקאל, תרי עשר, דניאל, מגילת אסתר) ועזרא (ספר עזרא ודברי הימים עד זמנו).