"הכל כתוב מראש", אומרים רבים, ומבססים את דבריהם על האמונה שמה שצריך לקרות - יקרה. אבל כשבוחנים את הסוגיה לעומק, צפות ועולות שאלות לא פחות פשוטות: אם הכל כתוב מראש, היכן בעצם נמצאת הבחירה שלנו? אם למשל לאדם מסוים נקבע מראש שהוא יחיה עד גיל 80, האם מישהו אחר יכול לרצוח אותו בגיל 20? האם אדם יוכל לשנות את התוכניות שהקב"ה קבע מראש? ובכלל, עד כמה "הכל מכתוב"? האם למשל היה כתוב מראש שברגעים אלה תקראו את המאמר הזה?
"לאדם יש בחירה חופשית מוחלטת, ולכן הוא גם נושא את האחריות על מעשיו וגם נענש", מסביר הרב שלמה אבינר. "מצד שני, שום דבר בעולם אינו מקרי. גם בדברים קטנים, אין אדם נוקף את אצבעו ללא השגחה מלמעלה. כביכול יש סתירה בין הבחירה החופשית המוחלטת לבין ההשגחה המוחלטת. הסתירה הזו היא הסתירה הראשית של הפילוסופיה הדתית בכל הדתות. בנצרות ובאסלאם ויתרו על הבחירה החופשית, כדי להשאיר הכל בידי ריבונו של עולם, ולעומת זאת יש שטוענים שהקב"ה אינו משגיח על הכל. אבל אנחנו אומרים ששתי הגישות הללו אינן נכונות".
איך מיישבים את הסתירה הזו?
"בעולמנו אמנם זה נראה כמו סתירה, אבל על פי ריבונו של עולם - אין סתירה. הרמב"ם כותב בהלכות תשובה שאין לנו כלים שיכולים לפתור את הסתירה לכאורה, אבל אחד מהפתרונות הכי פשוטים הוא האבחנה בין האמצעים למטרות. הקב"ה קובע את המטרה, אנחנו קובעים את האמצעים. למשל, יש הוראה בתורה לשים מעקה בגג, על מנת למנוע נפילות. חז"ל אמרו שאם אדם יפול מגג - סימן שהקב"ה גזר שכך יהיה, ואם הוא לא אמור ליפול - הוא לא יפול גם אם אין מעקה. קוראים לכלל הזה 'מגלגלים חובה על ידי חייב'. כלומר, ריבונו של עולם גזר שהאדם הזה ימות וגזר את זה על ידי אדם אחר שעשה זאת בשוגג או במזיד. אם נבוכדנאצר לא היה מחריב את בית המקדש, הקב"ה היה מוצא נבוכדנאצר אחר".
אנחנו יכולים לבחור, החיות לא
הרב פנחס בדוש חוזר לסיפור מכירת יוסף על ידי אחיו. "'אור החיים הקדוש' מביא פירוש ל'וישמע ראובן ויצילהו מידם'. ראובן הציע לזרוק אותו לבור שהיה מלא נחשים ועקרבים. שואל אור החיים הקדוש, איזו הצלה זו בדיוק? אבל הוא עונה: לאדם יש בחירה, ואילו לחיות אין בחירה. כוח הבחירה של האדם חזק ועוצמתי כל כך, שאדם אפילו יכול לפעול בעולם נגד רצון השם, אפילו להרוג אדם. זה למעשה כוח הבחירה שלנו. ראובן ידע שמבחינת תוחלת החיים של יוסף, לא הגיע הזמן שלו למות. מצד שני, יש לאחיו בחירה לגדוע לו את החיים לפני הזמן. לכן הוא הציע לאחיו לזרוק אותו לבור מלא נחשים ועקרבים, מתוך הבנה שהחיות לא יהרגו אותו אם לא הגיע זמנו למות. עובדה שהחיות לא הזיקו לו ולא פגעו בו, ולאחר מכן הוא אף נמכר לישמעאלים".
ומבחינת האדם, מה מתוכנן ומה לא?
"חז"ל אומרים שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. ההסבר פשוט: בשמיים נותנים לאדם כוח וחיות פיזית כדי שיוכל לפעול בעולם הזה, אפילו נגד רצון השם. אם להרוג את פלוני או לא, זאת בחירה שלי".
זה לא מקטין את השליטה של הקב"ה על העולם?
"לא, מסיבה פשוטה: מי שנותן לך את הכוח לעשות נגד רצון השם זה הוא בעצמו. אם הבוס אומר לעובדי החברה שלו 'אני מתיר לכם להיות יצירתיים ולעשות מה שנראה לכם' זה מעיד יותר על שליטה. בסופו של דבר רצון השם תמיד ייצא לפועל, כי בסוף הבריאה תגיע לתכלית שלה, גם אם באופן אחר. בשואה הנאצים ניצלו את כוח הבחירה בצורה שפלה, והתוצאה המיידית הייתה אסון שאין כדוגמתו. אבל רצון השם היה שעם ישראל ימשיך להתקיים, ועובדה שבסופו של דבר קמה מדינת ישראל".
האם גם תאונות דרכים נקבעו מראש או שגם כאן מדובר בעניין של בחירה?
"תלוי. אם זו תאונה שנגרמה שלא בשליטתי - פתאום נחתה על הרכב קורה כבדה מגשר סמוך - בוודאי שזה נגזר מראש. אבל אם בנאדם נסע בצורה פראית ועשה דברים שסיכנו אותו - הוא בחר את זה לעצמו. כתוב 'ונשמרתם לנפשותיכם', ובנהיגה פרועה יכול להיות שאדם עושה נזק לעצמו, ויתכן אפילו שיתבעו אותו בשמים על הדבר הזה".
כוח הבחירה נמצא גם בפרטים הקטנים? למשל, היה ידוע מראש שאראיין אותך ברגעים אלה?
"כאן אתה נכנס למשנה המפורסמת, 'הכל צפוי והרשות נתונה'. בעיניים המוגבלות והמצומצמות שלנו זה נראה פרדוקס, אבל אם חושבים עליו לעומק, אפשר להבין אותו. אתה היית יכול לא להתקשר ואני הייתי יכול לא לענות, אבל הקב"ה ידע שתתקשר. זה אחד מיסודות האמונה הגדולים. זה כמו שאני צופה במסך של מצלמת וידיאו ורואה אדם שנכנס לחנות ומתלבט אם לגנוב או לא. אם הייתי רואה שידור חוזר - לא הייתה לו בחירה. אבל אם זה בשידור חי - יש בחירה. אצל הקב"ה שניהם קורים בו זמנית. כאמור, לתפוס את זה בצורה לוגית זה לא פשוט, אבל כמו שהרמב"ם כותב, במקום שבו נגמרת הידיעה - מתחילה האמונה".