מושג הכפרה ביהדות מורכב למדי. ניתן לכפר על חטאים שונים, ניתן לפתוח דף חלק בכל שלב בחיים, אבל מסתבר שיש "תחנות יציאה" בשלבים שונים בחיים. רבים סבורים שבגיל 13, עם הכניסה לגיל מצוות, עוונות הילד נמחלים. גם בגיל 20 ישנה הזדמנות למחילה דומה, וכך גם ביום החתונה. במדור הנוכחי החלטנו לעשות סדר, לברר מתי בדיוק העבירות נמחלות, ולהציף שאלה מעניינת: האם עד לבר המצווה/ גיל 20/ יום החתונה אפשר לעשות כל מה שרוצים?
"אדם לפני גיל בר מצווה אינו חייב במצוות", מבהיר הרב אלי עמר. "אבל ביום בר המצווה הוא מיד הופך להיות חייב בכל המצוות כולן. לכן באו חכמים ואמרו שיש לעשות לו סטאז', כדי שביום אחד לא יפול עליו כל התיק. זה נקרא דין חינוך, צריכים לחנוך אותו כשהוא ילד קטן בדברים שהוא יכול לבצע. לדוגמה, אנו פוטרים אותו מצומות, אבל במה שהוא יכול - צריכים להרגיל אותו".
יש הבדל בין העונשים שמקבל בן 13 לבין עונשים של אדם מבוגר.
"אכן,החל מגיל 13 הוא מתחייב בעונשים שקשורים לבית דין של מטה. יש עבירות שקשורות לבית דין של מעלה שקשורות לכרת או למיתה בידי שמים. במקרים כאלה לא מענישים עד גיל 20".
החילוק מתחיל, ממשיך הרב עמר, החל מגיל 20. אם האדם יחזור בתשובה ולא יבצע עוד עבירות שביצע בגילאים 13-20 - הכל יכופר לו. אבל אם הוא הוחזק בדרך שלילית וממשיך בה גם אחרי גיל 20, כל העבירות של גילאי 13-20 ייחשבו לו באופן מלא. בערך כמו הפעלת "על תנאי". או כמו שמסביר הרב עמר, "עבירות העבר קיימות, רק שהאדם לא משלם עליהן. זה כמו אדם שיש לו דו"ח והוא לא משלם אותו. אמנם עדיין לא תבעו אותך, אבל גם לא מחקו את העבירה".
יש עוד תחנות יציאה
הזמן הבא המסוגל לכפר על עבירות הוא יום החתונה. אבל גם כאן, לא מדובר במחיקת חטאים גורפת, אלא רק במידה והאדם החליט לתקן את דרכיו. "נישואין זו הרי מערכת רוחנית מאוד נשגבת, ויום החתונה מסוגל לכפר גם על עבירות שנעשו אחרי גיל 20. זה עוד סוג של מעבר בחיים אבל גם כאן מופיע אותו משקל - אם יום אחרי החתונה האדם יחזור על אותן עבירות, ה'על תנאי' יופעל לו. אבל אם גם הוא פותח דף חדש, גם הקב"ה יפתח איתו דף חדש". היסוד למחיקת החטאים ביום החתונה נובע מחשיבות היום הגדול, ומדברי ילקוט שמעוני על כך ש"חתן ביום חתונתו, נמחלים לו כל עוונותיו", כשהכוונה היא גם לכלה, כמובן.
אם אדם לא ניצל את כל "תחנות היציאה" האלה ובסופו של דבר נפטר, הוא ישלם גם על דברים שעשה בקטנותו?
"ברגע שאדם נפטר ולא עשה תשובה על עבירות שעבר במהלך החיים, הסיפור לא פשוט. אחרי המיתה הוא נענש על כל המעשים שלא עשה עליהם תשובה, אפילו משעה שהגיע לעונת הפעוטות בשלב שידע מה זו עבירה. כלומר, ילד בן 10 יודע שאסור לגנוב. אם הוא גנב, נכון שבבית דין של מטה ושל מעלה לא מחייבים אותו במהלך חייו, אבל בעולם הבא הוא צריך לתת דין וחשבון על דברים שעשה מאז שעמד על דעתו. זה מראה עד כמה הדין בשמים עמוק ומהותי. אין התיישנות ואין שכחה".
הרב פנחס בדוש מזכיר לנו "תחנת יציאה" נוספת: אדם שעלה לגדולה. כלומר, אדם שקיבל תפקיד בכיר - ביום הכניסה לתפקיד, נמחלים לו כל עוונותיו. "אם מישהו למשל מתמנה לראש ישיבה או למשרה ציבורית, היום הזה מיוחד בשבילו, ויש לו אפשרות לפתוח דף חדש. אם הוא עושה תשובה בכל יום, הוא יכול לכפר על הכל ללא כל השלבים. גם כל מי שנמצא בשעת ברית המילה ומהרהר בתשובה, הברית גורמת לו למחילה מיידית ללא כל שלבי הכפרה של אדם בזמן רגיל".
אז איך אדם מקבל ייסורים עד גיל 20 אם הוא בעצם לא אמור לשלם על כלום עד אז?
"מדובר בדברים שקשורים לגלגולים קודמים, או שמשמים רוצים לעורר אותו ללכת בדרך הטובה. אבל בוודאי שלא מדובר בייסורים על דברים שהוא עשה עד גיל 20".