סביר להניח שרוב בני האדם היו משתנים בצורה כזו או אחרת אם רק היו מקבלים איתות או התייחסות כלשהי כלפי מעשיהם הרעים, אך כאשר אין שום תגובה או יחס למה למעשינו, הסקפטיות מתגברת, ההיגיון מתערער והכלי הכי אפקטיבי במציאות כיום היא האמונה שלב, שלא תמיד מצליחה להתגבר על שלמות ההבנה.
אם אלוקים כל כך גדול, חכם ורוצה שנלך בדרך הישר למה הוא לא מזהיר אותנו? למה אין איזה שוקר חשמלי במתח נמוך שיגע בנו ברגע שאנו עושים מעשה שלא כרצונו? ואיך מצפים מאיתנו לעשות תשובה, כשאנחנו לא יודעים באמת מה היא התשובה הרצויה?
התשובה לכל השאלות האלה, בשתי מילים, היא – בחירה חופשית. ביהדות, להבדיל מדתות ואמונות אחרות, קיים יסוד הבחירה החופשית השולל כפייה חיצונית כלשהי על מעשיו של בני האדם. אלוקים שבשמיים לא רוצה שנקיים מצוות רק בגלל שככה נצטווינו, אלא בגלל שכך האדם בחר. עם זאת, ההגדרה של זכות הבחירה לא מתירה לאדם לעשות כל אשר עולה על רוחו, אלא מצפה ממנו לבחור בדרך התורה והמצוות מתוך הבנה ורצון ללכת בדרך הישר.
אלוקים נותן לאדם יכולת (מעשית וטכנית) להמרות את רצונו ומאפשר לו לטעות ולנטות מדרך האמת ולמרות זאת אינו מאלץ אף אדם לחזור לדרך ישרה בכח אלא מעצמו. אנו רואים במציאות מקרים בהם אדם צדיק השומר מצוות מקבל ייסורים ועונשים, ומצד שני אדם רשע שגם מזלזל בתורה נהנה מכל טוב. ולכן, זכות הבחירה היא למעשה היכולת ואפשרות, אך לא הרשות, לבחור את דרך החיים.
שכר ועונש
הרב רפאל סבתי מזכיר שכבר בפני האדם הראשון עמדה דילמת בחירה "האדם התפתה לאכול מעץ הדעת וזה מה שמראה שיסוד הבחירה הוא שורש המציאות בעולם. חז"ל אמרו 'הרוצה להיטהר מסייעין בידו, והרוצה להיטמא פותחין לו', כלומר כשאדם מבקש להידבק באלוקים יש לו סיוע משמיים, אך כשהוא מבקש לחטוא מאפשרים לו".
אבל בכל זאת, למה לתת לאדם לעשות מעשים רעים, הרי הוא אסר אותם?
"מתוך נפילה יבוא האדם אל התיקון ולכן אמרו חכמים 'אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם'. כבר לפני בריאת העולם ברא הקדוש ברוך הוא את מושג התשובה שהיא שלמות האדם והעולם, ולא בכדי אמרו חכמים שמתוך החושך האדם רואה את האור".
למרות שהנושא לא ממש מסתדר עם ההיגיון הפשוט, מאחורי הקלעים מסתתר לו רעיון חכם וברור – זכות הבחירה מאפשר קיום של שכר ועונש, שכן אם המעשים שלנו היו רק השלכות של תכתיבים ותנאים כאלה ואחרים לא היה מקום לתת שכר על מעשים טובים ועונש על שליליים.
לכאורה, במבחן התוצאה נראה שזכות הבחירה לא ממש מטיבה ליהדות, לא כולם מקיימים מצוות.
"במשנה באבות נאמר 'הכל צפוי והרשות נתונה', הפירוש הוא שהקדוש ברוך הוא יודע מה יעשה האדם תמיד, בכל מצב, אך כיוון שזה לעומת זה עשה אלוקים טוב ורע, מותר ואסור, חיים ומוות וכו', הוא נותן לנו אפשרות לבחור מתוך ידיעה שאם האדם בוחר ברע הוא ישא בתוצאותיו. לפיכך נאמר בתורה 'החיים והמוות נתתי לפניך ובחרת בחיים', משמע על פי מעשיו הוא נידון, ולכן אי אפשר לשפוט את התוצאה, אלא את הרעיון, שכן הוא נותן לנו אפשרות לבחור, אך מזהיר מצד אחד ומעודד מצד שני מה יהיו ההשלכות של המעשים".
אולי אם הוא היה מתגלה היה יותר קל לקיים את מה שכתוב, לפחות היינו יודעים שהוא קיים.
"הקב"ה נגלה לאבות העולם, לנביאים ולעם ישראל בכמה אופנים – נבואה, בת קול, רוח הקודש, שהמעמד המכונן ביותר היה מעמד הר סיני שם פתח הקב"ה את כל הרקיעים שיראו כל עם ישראל שאין עוד מלבדו, אשר על כן עיקר האמונה מתחיל מיציאת מצרים. עם זאת, לא כל דור יכול להכיל גילוי שכינה כזה. היום, כשאין לנו נביאים בדרגות האלה, אנו רואים את גילוי דרך תופעות הנראות בטבע, או דרך ניסים שלא כדרך הטבע, ולכן אדם שבאמת רוצה להבין ולראות את בורא עולם פשוט יפקח את עיניו, יראה את העולם מסביב ויבין שעדיף לו ללכת בדרך של הבורא ולא דרך ההיגיון האישי המשתנה מעת לעת".
יש לכם שאלה בוערת או קושיה מעניינת? טקבקו אותה כאן