אחד הסמלים של חג הסוכות – מלבד הסוכה עצמה, כמובן – הוא ארבעת המינים. למה למעשה צריכים לנענע אותם, מהי המשמעות הפנימית של כל זה, ולאיזה מין מבין הארבעה אתם דומים?
"במדרש מדמים את ארבעת המינים לאברים מרכזיים בגוף האדם", אומר הרב יצחק גבאי. "כתוב שהאתרוג דומה ללב של האדם, הלולב – לעמוד השדרה, הערבה – לשפתיים, וההדס כנגד העיניים. אגב, להדס יש שלושה ענפים, ולנו יש רק שתי עיניים. לכאורה מוזר. האר"י הקדוש מסביר שזה כנגד העין השלישית. אנשים חושבים שזה מושג שהגיע מעולם המזרח, אבל העין השלישית לפי הקבלה רואה את החיים באופן יותר רוחני ופרופורציונלי, ולכל אחד מאתנו יש עין שלישית משלו. בנוסף לכך, האתרוג מסמל את התורה כולה. בגימטריה אתרוג זה תרי"ג פחות שלוש. מהם השלוש? שלושת המינים האחרים. יוצא שארבעת המינים ביחד הם תרי"ג".
למי אין טעם וריח?
הרב גבאי מסביר שארבעת המינים מומשלים גם לסוגי אנשים בעם ישראל. האתרוג, בעל הטעם והריח, מסמל אנשים שלומדים תורה ועושים מעשים טובים; הלולב הוא בעל טעם (תמר) אך חסר ריח, ומשול לאנשים הלומדים תורה, אבל מידותיהם לא מתוקנות; ההדס הוא נטול טעם אך בעל ריח, ומסמל אנשים טובים מבחינת מידות, אך רחוקים מחיי תורה ואמונה; ואילו הערבה, המין הנחות ביותר, מסמלת אנשים שאין להם לא טעם ולא ריח, כלומר לא מצוות התורה ולא מעשים טובים.
"ארבעת המינים ביחד מסמלים את אחדות עם ישראל. גם הסוכה מסמלת שלום ושלמות בין חלקי העם. אבל למרות הכל, בסופו של דבר זה לא קורה בשטח, ואנחנו עדיין שונים. אז למה לוקחים את ארבעת המינים המפורדים ומאחדים ביניהם? כאן צריכים להסתכל על המשמעות, של נטילת ארבעת המינים. הרי איך נוטלים? לוקחים את הלולב, ההדס והערבה בצד ימין כשהם מאוגדים, והאתרוג ביד שמאל. למה הוא מופרד? הוא מסמל את הנפרדות. אמרנו שהוא הכי עדיף מכולם, כי יש בו גם טעם וגם ריח. אבל הוא מתרחק באופן מסוים, לא מתחבר איתם באופן מושלם, כי הוא חושב שהוא כביכול הכי טוב. אבל צריכים לזכור גם שכולנו לב אחד. רמז לכך ניתן למצוא בעובדה שהברכה היא לא 'ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם על נטילת ארבעת המינים' וגם לא 'על נטילת אתרוג', אלא 'על נטילת לולב'. לולב מלשון לב. זה מסמל שהאיחוד הוא על ידי זה שכולנו מחוברים בלב".
נשים, אגב, לא מחויבות במצוות ארבעת המינים. הרב בנימין שמואלי הרחיב על כך במדור שאל את הרב באתר הידברות, ופירט גם לגבי נענועם: "אישה ספרדית רשאית ליטול את ארבעת המינים בלי ברכה. הנענועים על פי האר"י ז"ל הם ימין, שמאל, קדימה, למעלה, למטה, אחורה, ועומדים עם הפנים לצד מזרח. ביד ימין נוטלים את הלולב שאגודים בו ההדסים והערבות, וביד שמאל את האתרוג. אישה שעושה כן מקיימת את המצווה אע"פ שאינה מצוּוַה".
ומה עושים עם ארבעת המינים לאחר החג? כך מסביר הרב שמואלי בתשובה אחרת: "נהוג לעשות מהאתרוג מרקחת לאכול בט"ו בשבט. את ההדסים נוהגים לקחת כדי להריח בהם במוצאי שבת. את הערבות והלולב שורפים בערב פסח עם החמץ".
חג שמח!