הקיץ מביא איתו המון דברים טובים, אבל לכל יהודי מאמין נוצר קונפליקט חדש-ישן: שאלת הצניעות. רובנו לובשים הרבה פחות בגדים, הולכים לים ולבריכה, ועונת החתונות והאירועים בשיאה. איך מתמודד עם זה היהודי המאמין? ובכן, הוא לא הולך לים או לבריכה אם אין שם הפרדה בין גברים לנשים, ובחתונות גם לא תראו אותו מפזז על הרחבה אלא אם כן מדובר בחתונה דתית, שבה יש מחיצה בין הגברים לנשים.
לא מעט חילונים מתקשים להבין את העניין. האם מדובר בחומרה? ולמה לא לשמח חתן וכלה ולשמוח בשמחתם גם אם הסביבה לא מספיק צנועה לטעמך? ובכלל, למה הקפדנות הזו על כל דבר שבצניעות? אז כמו שאומרים, יצאנו לברר.
בורא עולם מסתלק ממקום שאינו קדוש
"מדובר לאו דווקא בריקודים", מבהיר כבר בהתחלה הרב יצחק פנגר. "חז"ל אסרו על כל דבר שיכול לקרב בין גברים לנשים בצורה לא חיובית. כל בר דעת יבין שבחורה שסתם הולכת ברחוב זה פחות מגרה מאשר בחורה רוקדת. הריקודים המעורבים לא בדיוק מקדשים שם שמים, אם להתנסח בעדינות, אלא מקרבים בין גברים לנשים שאינן נשים שלהן יותר מאשר לקב"ה. מוזיקה היא דבר רוחני מאוד. אדם שרוקד יכול להגיע להשגות רוחניות גבוהות מאוד. לכן בחסידות הריקודים משולים למערבולת טורנדו, שאתה עולה עוד סיבוב למעלה, ועוד למעלה ועוד דרגה. את היכולות האלה אפשר ליישם גם בצורה פחות חיובית, כמובן".
יש אנשים שטוענים שריקודים מעורבים לא מזיזים להם ולא מגרים אותם.
"זה שהם לא מרגישים רק אומר שהם התחספסו עם הזמן. זה כמו שאדם מסתכל על השמש ואומר שזה לא מסנוור אותו. אז או שהוא עיוור, או שיש לו משקפיים מאוד כהים".
בפועל, ברמה ההלכתית, מה המשמעות של ריקודים מעורבים בחתונה?
"הקב"ה אמר שאחד הרגעים הקדושים ביותר של הזוג הוא החתונה. מבחינת היהדות זה כמו ניתוח להשתלת איברים. עד עכשיו היינו בנפרד, אני ואשתי, ומתחת לחופה הניתוח מחבר בין שנינו. לאחר מכן הריקוד והשמחה חייבים להיות נקיים, וברגע שאני רוקד מול בחורות, אני מכניס מראש עניינים לא צנועים אל תוך המעמד. יש חתונות שבהן הכלה רוקדת עם החבר הכי טוב של החתן, והחתן רוקד עם החברה הכי טובה של הכלה. הקב"ה נמצא אצלנו כל הזמן, אבל 'וכי יראה בך ערוות דבר – וסר מאחריך'. כלומר, בורא עולם מסתלק ממקום שאינו קדוש".
כלומר, הקב"ה לא נמצא בחתונה שיש בה ריקודים מעורבים?
"הוא נמצא, אבל ברגע שמתחילים הריקודים – השכינה מסתלקת. בורא עולם נמצא בכל מקום, אבל במקום הזה יש פחות השראת שכינה ופחות קדושה, וממילא לא בטוח שהניתוח יצליח".
"כל אחד יודע שיש יצרים, אי אפשר להתעלם מכך", מוסיף הרב יפתח סופר. "כשאדם רואה אישה רוקדת, היצרים שלו מתעוררים לדברים לא טובים. ועריות, לצערנו, הם תאווה גדולה, במיוחד בדור הזה".
תאווה היא תאווה, לא?
"כולם יודעים שיש לדברים מסוימים תאווה יותר מדברים אחרים. למשל, כשבאה משאית למכולת, הנהג שם ליד הדלת לחם, חלב ומוצרי ייסוד. אף אחד לא חושב להציב שם שמירה כי הפיתוי לגנוב את הלחם והחלב הוא לא כזה גדול. לעומת זאת, מעולם לא נחשוב שהעובדים של רכבי הברינקס יורידו את הכסף מהרכב ללא שמירה קפדנית. למה? כי כולנו יודעים שזו תאווה הרבה יותר גדולה מאשר לגנוב חלב.
אותו דבר כאן – תאוות המין היא מסוכנת מאוד. עובדה שכל יום בחדשות שומעים על אנשים משכילים שעושים מעשים מגונים. מה, הם לא יודעים שיש סיכוי שיתפסו אותם כמו קודמיהם והם יישבו בכלא? אבל זו לא תאווה רגילה, אלא חזקה מאוד, ולכן אנחנו מנסים להקטין ולא להעצים אותה, בעיקר לא בפרהסיה באירועים וכמובן שלא בחוף הים או בבריכה, ששם חוסר הצניעות גדול בדרך כלל פי כמה וכמה".
האם היהדות מפלה נשים, למה צריך לאכול כשר ומה עומד מאחורי הכפייה הדתית: לכל תשובות השבוע.