הפעם ניגע בנושא מעניין שרבים שואלים את עצמם לגביו - למה אלוהים, שברא את כל העולם והיקום, צריך את התפילות שלי, האדם הפשוט והקטן? מה זה נותן ואיך בדיוק זה תורם לו? לפני שנברר את הנושא לעומק, קבלו מעשה שקשור לשאלה:
אדם שהידרדר לפשע החליט לעשות את המכה האחרונה - לשדוד חנות יהלומים - ואז לפרוש מהמקצוע. הוא עשה את הכל לבד, ובתוכנית מתוחכמת ונועזת הצליח לחדור לחנות מבלי להפעיל את מנגנון האזעקה. פתאום קלטו עיניו ניידת משטרה מתקרבת למקום. לבו החל לפעום בחוזקה, אגלי זיעה ניגרו ממצחו, והוא הבין שככל הנראה, המרחק שלו מבית הסוהר הולך ומצטמצם שוב.
הוא הרים את ידיו לשמים ואמר בלחש 'אלוהים, אנא עשה שלא יתפסו אותי. אם אחלץ מכאן אני מבטיח להתחיל לשמור שבת, להניח תפילין, לתת צדקה, ולחזור בתשובה שלמה!". בעוד הוא מתפלל וממלמל פסוקים שזכר בעל פה מילדותו, רואות עיניו שניידת המשטרה מגיעה עד לכביש הסמוך, אבל אז מבצעת פניית פרסה וחוזרת למקום שממנה הגיחה. "אה, אלוהים", הרים את עיניו לשמים שוב, "תודה, אבל הסתדרתי כבר לבד".
ובכן, אולי תופתעו לשמוע, אבל כמו שמסביר הרב אהרון לוי, התפילה (שלמעשה החליפה את עבודת הקרבת הקרבנות מאז שחרב בית המקדש) לא נותנת לאלוהים שום דבר. למעשה, היא נותנת דווקא לאדם עצמו. "כשאנחנו מכבדים אדם, אנחנו מוכנים לתת לו המון מבלי לקבל תמורה, כי עצם הנתינה מכבדת אותנו. ולכן התפילה גורמת לאדם להעצים את גדלות הבורא בעיניו", הוא מסביר.
"הקב"ה אומר לאדם שהקשר הכי טוב אליו הוא דרך זה שיתפלל אליו שלוש פעמים ביום", מוסיף הרב יפתח סופר, "והקשר הוא זה שנמצא בלב מהות התפילה. זה כמו אבא שיש לו שני בנים, את האחד הוא אוהב ואת השני פחות אבל שניהם באים לבקש ממנו כסף. לבן הפחות אהוב האבא אומר 'קח סכום גדול לשנתיים, ותחזור רק כשהוא יגמר'. לבן השני הוא נותן סכום קטן יותר. לכאורה זה פלא, והבן האהוב שואל לפשר הדבר. אך האבא מסביר לו 'אותך אני אוהב מאוד ורוצה לראות אותך כל יום. לכן כל פעם כשהכסף יגמר לך - תבוא אליי ואתן לך עוד'".
וכשמתחברים ומתפללים, המהלך הזה יכול לשנות את המציאות או שמדובר באקט סימבולי יחסית?
"כתוב בגמרא ובמדרש שהקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל. למה רבות מהנשים בתקופת התנ"ך היו עקרות? כי הקב"ה התאווה לתפילותיהן. הרי הוא יכול לתת לנו מה שאנחנו רוצים, אבל צריכים להתחבר אליו כדי לבקש. הדבר דומה לאם הצובטת את בנה התינוק, הישן שעות ארוכות, כדי שיתעורר וינק ממנה. לכאורה הדבר שלילי כשהיא צובטת אותו, אבל ברור שכל כוונתה היא רק לטובתו".
יש רבדים אחרים של החיבור הזה, מעבר למענה על בקשות שלנו?
"החיבור יוצר למעשה הכנעה. האדם צריך להבין שהבריאות, הפרנסה, הכוח שלו - הכל מהקב"ה. וזה כבר יוצר אצלו מציאות אחרת והבנה יותר עמוקה של החיים. אם אדם מתפלל כמו שצריך, סימן שהוא מקושר לקב"ה. אדם אחר יכול לטעון שהקב"ה לא צריך את התפילה שלו, אבל זו לא טענה אמיתית. הוא רק רוצה פורקן וחופש, ולכן ממציא טענות לכך שהוא לא מתפלל לבורא עולם. הרי באופן פרדוקסלי, אם יגידו לו 'ראש הממשלה רוצה לדבר איתך', הוא לא יגיד שאין לו זמן אלא יבוא על ארבע".
"חשוב לומר שהתפילה גם מונעת צרות שהיו יכולות להתרגש עלינו. ידוע הסיפור עם הרמב"ם, שהיה הרופא הבכיר של המלך. פעם אחת אמר לו המלך 'אף פעם אני והילדים שלי לא היינו חולים, לכן לא נוכחנו במומחיות שלך'. הרמב"ם ענה לו 'הגדולה שלי היא שאני נותן לכם אוכל ותפריט שמונע מחלות רבות, ולא רק פותר מחלות אחרי שהן צצות'. לכן הכוח של התפילה הוא שהאדם מקדים תרופה למכה, כי הוא מבקש 'רפאנו' כשהוא עוד בריא".
"התפילה היא לא מצווה מן התורה, אלא תקנת חכמים שנתקנה בעקבות חורבן בית המקדש במקום הקרבת קורבנות", מסכם הרב אהרון לוי. "תפקיד הקורבנות היה לקרב את ישראל לאביהם שבשמיים, וזה גם תפקידה של התפילה - לקרב את האדם לבוראו.
בקבלה מלמדים אותנו שההתקרבות לבורא נעשית על ידי כך שאנחנו משווים את עצמנו לתכונותיו, וכך מרגישים אותו ופונים אליו. כדי להרגיש כך אנחנו צריכים ליצור מכנה משותף, והמכנה המשותף היחיד שהאדם יכול ליצור עם הבורא הוא באמצעות התפילה, הבקשות, הכנעת הלב. התפילה עצמה היא לא נתינה, אלא העצמת הבורא בעיני האדם. במילים 'ברוך אתה ה' אלוקינו', 'מודים אנחנו לך', 'רפאנו השם' וכו' אנחנו מפקידים בידי הבורא את כל גורלנו, וכך מקבלים את הדלק לאמונה".
הידעתם שהיצר הרע שלכם שרוצה לקבל לעצמו מוריד אתכם בדרגת האור? קבלה מעשית
עצה מהרבי: ברכו את הילדים שלכם והעבירו להם מסר יהודי של אהבה ושלום