יום כיפור - כמו כל דבר ביהדות - מורכב הרבה יותר מכפי שהוא נראה במבט שטחי. כולם יודעים שצמים ביום הזה, מבקשים סליחה ומנסים לפתוח דפים חדשים בתחומים שונים בחיינו. אבל התבוננות קצת יותר מעמיקה מציפה שלל שאלות נוספות: על מה יום כיפור מכפר בדיוק - רק על דברים שבין אדם לאלוקים או גם על עבירות שבין אדם לחברו? מה דינו של אדם שיודע שימשיך לחטוא, אבל בכל זאת צם והולך לבית הכנסת ביום כיפור? ואם ביקשתי סליחה מאדם שלא מוכן לסלוח לי - מה דינו ומה דיני?
"יום כיפור מכפר רק לשבים ולא למי שאינו שב בתשובה", פותח הרב פנחס בדוש. "כידוע, התורה מחולקת לשניים - יש מצוות שבין אדם לאלוקיו, ויש מצוות שבין אדם לחברו. יום כיפור מכפר על עבירות שעשה האדם כלפי אלוקים. אבל בכל הנוגע למצוות שבין אדם לחברו - האדם צריך לפייס את חברו ישירות. אם מישהו פוגע בזולת, לא יעזור אם הוא יבקש סליחה מאלוקים. צריכים לבקש סליחה מהאדם שבו פגעת".
אם אדם לא טרח לפייס אנשים שפגע בהם, אבל כן חזר בתשובה בכל הנוגע למצוות שבין אדם למקום - הוא בעצם עשה רק 50% מהעבודה?
"אפילו לא 50%. אדם שלא פייס את חברו - גם העבירות שבין אדם למקום לא מתכפרות לו. כלומר, כל עוד אתה לא מסתדר עם החבר שלך - גם הקב"ה לא מכפר לך. עם זאת, יש מנהג בקהילות ישראל, שלפני תפילת כל נדרי, אנו מצהירים שאנו סולחים ומוחלים לכל מי שפגע בנו, על מנת למנוע מצב שמישהו פגע בנו, לא ביקש סליחה, וכך העבירות שלו לא יתכפרו לו. כולם אומרים את התפילה וכולם מנסים לכוון בה, על מנת שכל עם ישראל ימחל זה לזה, ונגיע למחילה שלמה גם מאת הקב"ה".
חילונים, תצטרכו להתאמץ
הרב בדוש מסביר שיום כיפור מכפר אך ורק למי שחזר בתשובה בעבירות הספציפיות שאותן ביצע, זאת בתנאי שהוא עזב את החטא. "בגמרא, במסכת יומא, כתוב שהאומר תוך כדי כיפור 'אחטא ואשוב' - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כלומר, לא מקבלים את התשובה שלו", אומר הרב בדוש. "תשובה אמיתית היא עזיבת החטא, אלא אם כן נוצרו סיטואציות חדשות שלא אירעו בזמן שהוא עשה את התשובה. העיקר שהתשובה תהיה אמיתית, מעין קבלת מצוות כמו אצל הגר".
משמע הדברים שחילוני ממוצע שהולך להתפלל ביום כיפור, צם ועושה את כל הנדרש, ובכל זאת לא מתכנן שינוי דרמטי בחייו - בעצם לא עשה כלום?
"לא, מסיבה פשוטה: יש חשיבות גדולה לעצם האכפתיות. כמובן שיש גם את הדינים של היום. אם האדם לא צם ועושה איסורים שונים - מדובר בעבירות חדשות בעצם יום כיפור. אבל כשאדם אכפתי ומראה שהוא לא אדיש למצב - זה אחרת. כך לדוגמה, אדם שמגיע לבית המשפט ומראה שאכפת לו מהתוצאות, שונה מאדם שכלל לא טורח לבוא לבית המשפט. גם אם החרטה במקרה הראשון לא אבסולוטית, עדיין היה בה ממד של אכפתיות. בכל מקרה יש נקודות מסוימות של חרטה. אולי אדם לא עושה תשובה מלאה, אבל הוא תופס נקודות מסוימות ובהן עושה תשובה אמיתית. לכן ודאי שגם אדם שבא לבית הכנסת ולא מתכנן שינוי דרסטי - יש בכך נקודות זכות מאוד גדולות".
נחזור לעבירות שבין אדם לחברו. מה קורה אם ביקשתי סליחה מאדם שפגעתי בו, אבל הוא ממאן בעקשנות לסלוח?
"צריכים לחזור אליו שלוש פעמים. אם הוא עדיין לא סולח, צריכים לשלוח אליו חברים משותפים שיפייסו אותו. אם זה לא עוזר - האדם פטור. והצד שלא סלח, החטא רובץ עליו, כמו שכותב הרמב"ם. אבל אם זה רבו - צריך לפייס אותו אפילו אלף פעמים. אבל הרמב"ם מוסיף וכותב שאסור לאדם להיות אכזרי מלמחול. הקב"ה מתנהג מידה כנגד מידה. אם אדם לא סולח לחברו - גם הקב"ה לא סולח לו על חטאיו. זו בכלל גם סגולה לזכות למחילה מהקב"ה - פשוט למחול לסובבים אותו, לשפוט אותם לכף זכות ולהביט על כל אדם בעין טובה".