רבים מאיתנו חושבים על המצוות ביהדות כמו שריד אנכרוניסטי מהעבר. יכול להיות שפעם הן התאימו למציאות, יכול להיות שפעם עבודה בשבת הייתה באמת בעייתית - אבל מה הבעיה היום להתניע את הרכב ולנסוע לים? זאת לא מנוחה? פעם באמת לא היה מומלץ לאכול מאכלים מסוימים כי הם פשוט לא היו מספיק נקיים, אבל בעולם של היום זה כבר אחרת. אז למה בעצם לא לוותר על המצוות שנראות לנו "עתיקות" מדי ולהמשיך רק עם המובנות יותר?
"צריך להבין דבר אחד לפני הכל: אנחנו מאמינים שהתורה ניתנה על ידי בורא עולם", אומר הרב יצחק פנגר. "לכן בוודאי שהן רלוונטיות לתמיד, שהרי הוא צופה את העתיד ומכיר גם את העידן המודרני. הגישה היהודית היא שהמצוות נועדו לטובת האדם בעולם הזה ובחיי הנצח. בעולם הזה – בגלל התועלת שיש במגבילות שבהן: גם חינוך לריסון ולדחיית סיפוקים וגם מבחינה בריאותית ותועלת זוגית, חברתית וכד'. בחיי הנצח - כדברי הזוהר, לפיו מספר מצוות עשה ולא תעשה שבתורה הוא כמספר האברים והגידים שבגוף ובמקביל בנשמת האדם, כך שכל מצווה מתקנת ומאירה את אותו אבר המכוון כנגדה".
אבל לא כל מצווה היא בעלת תוקף נצחי. למשל, היום אי אפשר לקיים את המצוות שקשורות לבית המקדש, גם אם מאוד נרצה.
"בורא עולם חילק את המצוות - יש מצוות שלא נוהגות בזמן הזה, יש מצוות שקיימות רק עבור אנשים שחיים בארץ ישראל, יש מצוות ששייכות רק לבית המקדש וכן הלאה. כלומר, בורא עולם תזמן את המצוות בהתאם למצב וכיוון שהתורה עצמה ניתנה לאדם לנצח, היא לא צריכה להשתנות כמו שהאדם לא השתנה. עם זאת, מדהים לגלות שלכל התפתחות טכנולוגית ניתן למצוא מקור הלכתי. למשל, בהלכות שבת בתורה לא כתובות המילים 'מיקרוגל' או 'חשמל', אז ודאי שבורא עולם נתן בתורה כלים כיצד לפתור כל בעיה טכנולוגית עם חומרי הגלם שהתורה הגדירה עבורנו. כלומר, יש מצוות שהתורה לא דיברה עליהן, אבל כן נתנה לנו כלים לטפל בהן".
ואם הטעם עצמו כבר לא תקף, עדיין צריכים לקיים את אותה מצווה?
"יש כל מני רבדים של מצוות. התורה בנויה מפרד"ס - פשט, רמז, דרש וסוד. יש מצוות שגם אם לכאורה טעמן עצמו כבר לא כל כך מצוי או נהוג היום, זה לא אומר שאין להן ייעוד אחר. לדוגמא, 'מים אחרונים' (נטילת ידיים קטנה שיש לבצע לפני ברכת המזון, בסיום הארוחה - ד.כ) - הגמרא אומרת שזה משום מלח סדומית. פעם היה מלח כזה שהתערבב בתוך המאכלים ואם הבנאדם נגע בו, ואז בטעות בעיניים - הוא היה יכול להתעוור. היום המלח כזה כבר לא קיים, אז אולי לא צריך מים אחרונים בכלל? אבל ההסבר הוא שגם אם טעם הפשט של מצווה מסוימת כבר לא נמצא - הרובד הרוחני, על פי תורת הקבלה, עדיין נמצא. למצוות אין טעמים של 'אל תאכל בשר וחלב כדי שלא תהיה חולה' ברמה הפיזית, המצוות עצמן הן משורשי הבריאה. הבריאה עצמה לא השתנתה - העצים הם אותם עצים, השמיים אותם שמיים. אבל המצוות מכוונות לאדם ולא למערכת שמסביבו".
"ההתקדמות הטכנולוגית היא עניין טכני, כלי בידי האדם" מוסיף הרב אהרון לוי. "האדם יכול להשתמש בה כדי לייצר תאי גזע חדשים, ומאידך יכול גם להשתמש בגז כדי להמית 2,000 איש ב-20 דקות. ההתקדמות היא גולם ומי שמחזיק את הגולם הזה ביד הוא האדם. כדי שהאדם לא יהיה מסוכן, ציוותה אותו התורה במערכת של מצוות על מנת לסתת את הנפש שלו ולעצב את המידות שלו".
"העולם השתנה באלפי השנים האחרונות בכל התחומים - חוץ מנפש האדם. היא נשארה אותה נפש - עם אותה תאווה, אותה קנאה ואותו כבוד. אנחנו מתבלבלים כי אנו חושבים שהציוויליזציה משנה את האדם, אבל האדם נשאר אותו אדם. ואם המצוות ניתנו לאדם על מנת לסתת את נפשו ולבנות אותה, וודאי שהמצוות רלוונטיות גם היום. ככל שהכוח שניתן לאדם גדול יותר - כך הסכנה שבהתפרעות שלו גדול יותר, ולכן אם יש תקופה שבה צריך לרסן את האדם בריסון כפול, הרי זה דווקא בדור שלנו".
מה בדיוק קרה לבלעם המכשף ומדוע ה' העניש אותו? פרשיית השבוע
סיפור לשבת: בשביל כבוד לא צריך לעבוד, להיפך: צריך לקבל אותו בהכנעה