"ארבעים יום קודם יצירת הולד, יוצאת בת קול ומכרזת בת פלוני לבן פלוני", נכתב במסכת סוטה ב'. מדובר באחד הטקסטים המכוננים בכל הנוגע לזוגיות ולחיי נישואין, ומשמעותו היא ש-40 ימים לפני שבכלל נוצרנו כעוברים, בשמים כבר קבעו עם מי נתחתן. בעבר כבר כתבנו על משמעות החתונה על פי היהדות, כולל על איחוד שני חצאי נשמה שעם רדתם לעולם הזה התחלקו למעשה, אבל הפעם אנו רוצים לברר מה קורה כאשר החבילה מתפרקת. למה זה קורה? אם עוד לפני שנוצרנו כבר נקבע מי החצי השני שלנו, איך נישואין יכולים לעלות על שרטון?
מתברר שהדברים לא פשוטים כפי שהם עשויים להיראות. "עוד לפני הגירושין, אדם יכול לפספס את הזיווג המקורי שלו ע"י בררנות יתר או סיבות אחרות", אומר הרב יצחק גבאי. "מאידך אין לכך משמעות דרמטית במיוחד. הבן איש חי כותב שברגע שהזוג מתחתן כדת - כאן מתחיל תהליך האיחוד בין שתי הנשמות".
גם אם לא מדובר בחצאים המקוריים?
"אכן, הן מתאחדות גם אם לכתחילה הן היו זרות וזה לא היה חצי הנשמה המקורי. דוגמה לכך ניתן לראות בנישואיהם של לאה ויעקב. הרי לאה היתה מיועדת במקור לעשיו משורש נשמתה, אבל בסופו של דבר התחתנה עם יעקב והפכה לחלק מנשמתו - ולהפך".
אז גירושין נובעים מכך שבני הזוג לא היו שני החלקים המקוריים של חצאי הנשמה?
"לא בהכרח. לא כל אחד שיש לו בעיות בשלום בית, אמור לפתח תיאוריות כאלה שאולי זה לא הזיווג המקורי שלו. על פי רוב, דווקא הנישואין הראשונים היו מתוך שורש הנשמה. הזיווג הראשון, בפשטות, זה הזיווג המקורי. כתוב שכל המגרש אשתו ראשונה - מזבח מוריד עליו דמעות. כלומר, יש צער יותר גדול מאשר גירושין מאשתו השנייה וכן הלאה".
איך בכלל יכולים להיות גירושין בזוג שאמור להתאים בכל המובנים?
"פשוט מאוד - כשאחד מבני הזוג, או שניהם, לא פועלים נכון - הם יכולים להגיע למצב של פירוק הקשר. צריך גם לזכור שאין דבר כזה זוג לא מוצלח - יש זוג לא מודרך. הזוגיות לא מתאימה? לא בטוח. אולי לא קיבלתם מספיק הדרכה, לא קראתם ספרים בנושא ולא הקרבתם מספיק. העסק הזה לא היה אמור להיכשל מעיקר, אלא כנראה שהניהול לא היה תקין. נכון שהכל משמיים, אבל אי אפשר לזרוק את כל החסרונות והכישלונות שלנו כלפי הקב"ה.
"אגב, בזוהר כתוב שלעתים דווקא הזיווג השני הוא האמיתי והנכון, למרות שרוב המאמרים בחז"ל אומרים הפוך. אבל גם כאן יש הסתייגות. יש הרבה פירושים מה זה זיווג שני. בכל אופן, אם אדם ילך בדרך הישר - הוא יקבל את הזיווג המקורי, אבל אם קלקל את דרכיו - מתאימים לו מישהי אחרת לפי מעשיו".
לא גזירה משמיים
הרב אלי עמר מחזק את הדברים, ומוסיף שיתכן מאוד שהזיווג הראשון של האדם לא יהיה בהכרח זיווג מהשמיים אלא ש"מזווגים לו לפי מעשיו". בקשר לגירושין מסביר הרב עמר שגם אם הביאו לאדם את הזיווג משורש נשמתו - או שמא זיווג לפי מעשיו - גירושין היא לא גזירה משמים. כלומר, יש אפשרות ביהדות להתגרש, אבל במרבית המקרים זה נעשה הרבה פעמים בגלל האדם עצמו, ובגלל שבני הזוג לא השכילו לפעול בחכמה ובתבונה במסגרת הקשר.
"כשלאדם מסוים זיווגו אישה, זה אומר שהוא צריך לעבוד על עצמו", מסביר הרב. "ואז גם אם יש קשיים - יש אפשרות לתקן. בעיות הגירושין מתחילות לא פעם מעניינים מאוד קטנים כמו אגו ואי שמירה על הפה. הכעס מצטבר, עד שבסופו של דבר מחליטים לפרק את החבילה.
"כשהקב"ה ברא את האדם הוא אמר לו 'תן דעתך שלא תחריב ותקלקל את עולמי'. גם כאן הוא אומר 'נתתי לכם זוגיות, הקמתם בית - תן דעתך שלא תקלקל ותחריב אותו'. הן מצד האישה והן מצד הגבר. לזוגות שרוצים לשמר את הזוגיות שלהם, זה דורש בעיקר להבין אחד את השנייה. להבין את נקודת ההסתכלות. לנסות למצוא מכנה משותף ביניהם. בכל מקרה, זו בטח לא גזירה משמים. האדם יכול לקלקל במעשיו - ויכול לבנות במעשיו. יש לאדם חלק גדול מאוד בהצלחות שלו ובכישלונות שלו".
מה ההבדל בפועל, במהלך חיי הנישואין עצמם, בין זיווג משורש הנשמה לבין זיווג על פי מעשיו?
"אם אדם עובד על עצמו, ובאמת זוכה לזיווג משורש נשמתו, באמת יהיה לו יותר קל לעבוד על חיי הנישואין. אבל אם הוא מקבל זיווג לפי מעשיו - יהיה לו קשה יותר. גם ברכב צריכים לתדלק, לטפל, לדאוג ולהניע את המערכת. אותו דבר במסגרת הנישואין - תמיד צריך לעבוד על המערכת".
ובכל זאת, אם מדובר בזיווג משמים - איך הוא יכול להתפרק? זו הרי נשמה אחת.
"אמנם נשמה אחת, אבל בסופו של דבר הן נמצאות בגופים נפרדים, נקבי וזכרי. הם לא תאומים סיאמיים".