יום החתונה
כיום, נהוג שביום החתונה סוגרים פינות אחרונות, וכמובן מתכוננים לערב הגדול. בין היתר מתלבשים, דואגים לקישוט הרכב, מתאפרים, מצטלמים ביחד וכו'. מסתבר ליהדות יש יחס אחר לגמרי ליום החתונה ולשעות שלפני החופה. ישנם כאלה (לרוב האשכנזים) שצמים ומתענים, ואף כאלה שעושים תענית דיבור, אך בכל מקרה לא אוכלים יותר מדי במהלך היום. הגברים טובלים במקווה (זהו מנהג, לא הלכה) ובמהלך היום צריך לפשפש במעשים, ממש כמו ביום כיפור, ואף מבקשים סליחה מההורים על כל הדברים שנעשו בפרק הרווקות שבחיים. בנוסף, משתדלים לתת צדקה לכל מי שרק אפשר וללמוד תורה.
כיסוי פני הכלה בהינומה
כידוע, רגע לפני הכניסה לחופה, החתן בליווי האבות ניגש לכסות את פני הכלה בהינומה. מאיפה הגיע המנהג הזה? כיסוי פני הכלה הוא מנהג עתיק שמקורו בפסוק תנכ"י המתאר את המפגש הראשון של יצחק (החתן) ורבקה (הכלה), במהלכו כיסתה רבקה את פניה. בנוסף, כיסוי פני הכלה בהינומה מסמל את כוונת החתן ומראה שאינו מתחתן עם הכלה רק בגלל יופיה החיצוני בלבד (שהוא זמני) – אלא בשל יופיה הפנימי שיישאר לנצח. הכלה מדגישה את חשיבות הצניעות, המסמל את יסוד הצניעות היהודית.
חופה
חשבתם למה החופה עומדת על עמודי ברזל מקושטים ופתוחה בארבעה כיווני אוויר? החופה היהודית בנויה כך משום שחובה להדגיש כי מעתה בני הזוג מקבלים על עצמם להקים בית שיהיה פתוח לרווחה לאורחים, כפי שנהגו אברהם ושרה.
ישנם זוגות המעדיפים לקיים אירוע זה תחת כיפת השמים, וגם לכך יש סיבה יהודית - תזכורת לברכת האלוקים לאברהם שזרעו יהיה רב ככוכבי השמים. בנוסף, חופה תחת כיפת השמים מסמלת את נכונות בני הזוג להקים בית יהודי אשר בו ישררו אידיאלים אלוקיים ושמימיים ולא רק צרכי החומר בלבד.
ישנן עדות שונות בהן החתן לובש "קיטל", בגד לבן ארוך, אותו לובשים ביום כיפור. ה'קיטל', יחד עם שמלתה הלבנה של הכלה, מסמלים טהרה וכפרה. לפי היהדות, במהלך החופה השכינה האלוקית שורה על משתתפי הטקס. נשמות הסבים והסבתות שנפטרו מן העולם באות להשתתף באירוע, ולכן רבנים דואגים להזכיר למשפחה שכל הנפטרים משתתפים אף הם בטקס.
הכתובה
שושבינים
ה"שושבינים" הם המלווים של החתן והכלה. בדרך כלל מדובר בהורים המלווים, וכיום יש המצרפים את האחיינים או בני הדודים הקטנים שלבושים כמו חתן וכלה ומפזרים ורדים. מסתבר שבתקופת המשנה, השושבינים היו חברי החתן או הכלה, המלווים אותם לחופה וכן היו שולחים מתנות לחתן ביום החופה, והוא בתורו היה שולח מתנות שוות ערך כשחבר אחר מן השושבינים מתחתן. דבר זה, הנקרא שושבינות, נחשב כהלוואה וכהתחייבות ממונית לכל דבר.
בתוספתא במסכת כתובות, לפי פרשנות התלמוד הבבלי, תפקידם של השושבינים היה גם למטרות פיקוח הלכתי, כדי למנוע בעיות ב"טענת בתולין" של מוציא שם רע, ולכן "כל שלא נהג כמנהג הזה, אינו יכול לטעון טענת בתולים".
בנוסף לכך יש שני טעמים נוספים: חתן דומה למלך וכן הכלה, ועל כן אין ראוי שילכו לבד. כמו כן, המדרש מספר שלאחר בריאת האישה ליוו המלאכים את אדם הראשון לקראתה.
יש לכם שאלה בוערת או קושיה מעניינת? טקבקו אותה כאן
>> לפייסבוק של ערוץ הרוח עשיתם לייק?
>> תשובת השבוע שעבר: האם התורה מתירה פעולות "תג מחיר"?