רוב האנושות מתחתנת, זה ידוע. יש כאלה שמתחתנים בכנסיה, יש כאלה שמתחתנים באמצעות חתימה על חוזה (חתונה אזרחית) ויש שבטים שונים שעורכים טקסים יחודיים. מול כל אלה ניצבת החתונה היהודית, שעל פי היהדות יש לה משמעויות אחרות לחלוטין. לא מדובר בהסכם או בחיבור בין שני אנשים נפרדים, אלא למעשה בסגירת מעגל שבה שני חצאי נשמות מתאחדים מחדש. כפועל יוצא, גם החתונה היהודית - המשמעות, ההכנה לקראתה, ההשפעה הרוחנית - אחרת לגמרי.
"לפני שאדם מסוים ירד מהעולם, הוא ואשתו היו נשמה אחת", מסביר הרב יצחק פנגר. "ברגע שאלוקים החליט להוריד אותם לעולם, האדם ירד כ'פלגא דגופא' בלשון הזוהר, כלומר כחצי גוף. הגמרא שואלת במסכת קידושין מי צריך לחזר אחרי מי, והתשובה היא שהגבר אמור לחזר אחרי האישה. הרי חווה נבראה מצלע שנלקחה מהאדם. הוא חסר משהו, כביכול, ולכן הוא צריך לחזר אחרי החצי השני".
הרב פנגר מוסיף ומסביר שמרכז החתונה הוא רגע הניתוח וה"השתלה" - כלומר החופה. "שבע הברכות שנאמרות מתחת לחופה הן החוט המקשר", הוא אומר. "להבדיל, כשהנשמה נפרדת מהגוף יושבים שבעה. אבל כאן שבע הברכות נועדו לחבר בין חלקי הנשמה. בחתונות אזרחיות או בחיים משותפים של בני זוג בלי חתונה, אותם בני זוג לעולם לא יהיו בשר אחד, נשמה אחת".
הרב יצחק גבאי מציין שאמנם יש בכתובה היהודית פן משפטי הכולל הסכם ממוני ואנושי בין בני הזוג, אבל מדגיש שיש בה משהו פנימי הרבה יותר. "לפני כך וכך שנים שתי הנשמות האלה ירדו לעולם, בדרך כלל בהפרש של תקופה מסוימת, בגוף של תינוקות. הם גדלו בנפרד, עד שיום אחד נפגשו, התאהבו והחליטו להתחתן. לכן מדובר בסגירת מעגל ברמה הרבה יותר עמוקה מסתם חברות או חיים זוגיים. אלה לא סתם שני אנשים שהתאהבו, אלא שני חצאי נשמה שמצאו זה את זו. השמחה בחופה נובעת משלמות".
יום כיפור קטן
הרב גבאי ממליץ לסגור את כל העניינים הטכניים הסופיים מספר ימים לפני היום הגדול, כך שבאותו יום הזוג יגיע לשקט נפשי ולחשבון נפש, מבלי להתעסק בתיאומים ועניינים כספיים. עליהם לחשוב מה עשו עד היום, מה עליהם לתקן בחייהם החדשים, ובכלל, מה הלאה.
רבים נוהגים לצאת מהבוקר לסיבוב הופעות, ובין השאר גם להצטלם במקומות שונים.
"אין בעיה שיצטלמו שבועיים לפני החתונה, שיבקרו ביחד בקברי צדיקים וכן הלאה. אבל כשזה ממש סמוך ליום החתונה, הכלה צריכה להיטהר, לספור שבעה נקיים ולטבול במקווה. אם היא תראה את החתן סמוך לימים האלה, יתכן וייווצר מצב של 'דם חימוד', כפי שהוא נקרא בהלכה. יש כאן גם עניין רגשי שאם החתן והכלה מתראים ברצף עד לטקס עצמו, יש פחות 'וואו'. אבל אם עושים הפסקה של שבוע- שבועיים, נשארים עם פרפרים בבטן והחיבור המחודש יוצר המון רגש וכיסופים.
"כמובן שגם החתונה עצמה צריכה להתקיים בקדושה ובטהרה. הרי מהי המשמעות של קידושין? לקדש זה לייחד, לבדל. כעת החתן והכלה מופרשים ומובדלים מהשאר, הם נועדו רק זה לזו, הם מקודשים זה לזו. אבל כשהחתן אומר לכלה 'הרי את מקודשת לי' ואחרי שעה רוקד עם החברות שלה, והכלה רוקדת עם החברים שלו, מדובר בסתירה מאוד מהותית".
הרב גבאי ממשיך ומדגיש את נושא ההכנה הרוחנית. "כל החתונה היא אירוע רוחני במהותו, אז איך מתכוננים אליה? באופן רוחני", הוא אומר. "חשוב להבין את המשמעות, לקרוא ספרים ומאמרים בעניין היום הזה, וגם לדעת שיש תפילות מיוחדות לחתן ולכלה ביום חופתם. זה ציון דרך מאוד חשוב בחיים".
ואם זה לא מספיק, הרב פנגר מספר שביום זה נמחלים עוונותיהם של החתן והכלה, בתנאי שהם אכן רוצים לפתוח דף חדש מבחינה רוחנית. "חז"ל אומרים ששלושה סוגי אנשים מוחלים להם על עוונותיהם, אחד מהם הם חתן וכלה ביום חתונתם. זה מין יום כיפור קטן. לכן יש שנוהגים לצום ביום הזה, לפחות חצי יום, יש כאלה שלא מתראים באותו יום או שבוע-שבועיים לפני כן, יש חתנים שטובלים במקווה, ויש כאלה שהולכים לכותל. הציפייה ההדדית, פשפוש במעשים, סגירת העבר, עזיבת המשקעים - כל אלה עוזרים לפתוח דף חדש לגמרי, עד כדי כך שבשבע הברכות מברכים 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, יוצר האדם'. למה יוצר האדם? הרי הוא נוצר לפני 20 שנה. אבל לא, ברגע הזה, אם באת מוכן כמו שצריך לרגע החופה - נוצרת מחדש".