הילדים שלכם מעצבנים אתכם, לא הולכים לישון בזמן ועושים בדיוק ההיפך ממה שאתם מצפים מהם? לפני שאתם מתייאשים ומכניסים את סופר נני לתמונה, קחו עצה טובה מההלכה היהודית ותתחילו לברך את הזאטוטים. ולא, "לך לראות טלוויזיה" זו לא באמת ברכה.
המנהג היהודי לברך את הילדים בערב שבת לפני הסעודה הוא אקט של סליחה והתקרבות מחודשת בין ההורים לילדים. למה דווקא בשבת? כי אחרי שבוע שלם של חיכוכים ומריבות, זה הזמן האידיאלי להשלים ולהירגע יחד. כשאתם מברכים את הילדים שלכם, אתם מעבירים להם מסר של אהבה ושלום וגם הם, כנראה, נכנעים לאוירה המיוחדת ומפסיקים לזמן מה להתנהג כמו קריוס ובקטוס.
אז איך מברכים את הילדים?
הניחו את ידיכם על ראשו של כל ילד (אפשר גם שניים בבת אחת, כשיד אחת על כל ראש), הסתכלו להם בעיניים באהבה וברכו אותם מכל הלב (שימו לב, יש נוסח מעט שונה לבנים ולבנות).
את הבנים מברכים כך:
"ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה.
יברכך ה' וישמרך,
יאר ה' פניו אליך ויחונך,
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
השורה הראשונה היא ציטוט מדברי יעקב במעמד המפגש הראשון והמרגש בינו לבין יוסף ובניו (בראשית מח, כ) ושלוש השורות האחרות הן נוסח ברכת כהנים.
את הבנות מברכים במילים:
"ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולאה.
יברכך ה' וישמרך,
יאר ה' פניו אליך ויחונך,
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
נוסח זה מקורו (בשינוי מסוים) בברכת העם לבועז במגילת רות: "יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל". (רות, ד, יא).
