פרשת אחרי מות נקראת גם שבת הגדול והטעמים לכך רבים. אחד מהם מציין כי סוף ההפטרה המיוחדת לשבת מעניק לה את שמה: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום השם הקדוש והנורא, משיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג' כ"ד). התקווה שלנו לבואו של אליהו הנביא, בעיקר בפסח, מסמלת חזרה של הדור הצעיר אל הדור המבוגר, ולהיפך.
אבל לא מדובר בהטפה של אבות לבנים, אלא בשיחה. גם המבוגרים צריכים להקשיב לצעירים, וכך נוצר ניסיון לקחת משהו עתיק ולהפוך אותו למשהו חדש. תנועה דומה מתרחשת בליל הסדר, בהן אנו מקשיבים לילדים – השואלים את השאלות, המסתקרנים ממנהגיו השונים של "הלילה הזה", ומאידך משיבים לו שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא". ההקשבה אל החדש והישן יחדיו מאפשרת צמיחה של מסורות חדשות כגון סדרי נשים, אימוץ מנהגיים עדתיים שדור ההורים הצניע, כוס למרים הנביאה ועוד.
חלק מהתחדשות העם היהודי בארצו הוא ההתחדשות היהודית, שרשת בתי המדרש מובילה בתחום לימוד המקורות, ההקשבה, דיאלוג, הכבוד ההדדי, שילובם של כל המעוניינים בתהליך ללא הבדל גילאי או מגדרי, כפי שמתרחש בבתים רבים בליל הסדר, נהוג אצלנו כל השנה.
שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר אריאל פיקאר, תוכנית בארי מכון הרטמן, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל