בפרשת נשא עסקנו בנושא הכי סקסי בפרשה - פרשת סוטָה. מדובר על אישה שחשודה בניאוף, המובאת על ידי בעלה אל הכהן. בנוכחותו עליה לשתות "מים מְאָרְרִים", ולפי תגובת הבטן שלה למים יודעים אם באמת נאפה.
המקרא מדגיש כי מדובר בחשד של הבעל, ובהחלט לא במידע ברור וחד משמעי שיש בידיו. כלומר, המקרא מכיר ברגש הקנאה של גבר לאשתו, ובחשדנות שעשויה להתעורר בצדק או שלא בצדק. הדרך לבדיקת החשדות נשמעת לאוזן המודרנית זרה ואפילו קשה, אבל יש דמיון בין השיטה הזו לבין, למשל, בדיקת הפוליגרף של ימינו.
בפסקה קודמת בפרשה, נאמר אל משה "דבר אל בני ישראל איש או אישה...". כלומר, האישה נחשבת כמי שמדברים גם אליה כישות נפרדת. בפרשת סוטה, לעומת זאת, היא כחפץ בידי בעלה והכהן.
חז"ל בחכמתם יצרו "כסא מפלט" לסיטואציה, בלי להיכנס לסוגיה אם אכן בגדה בבעלה והחשד אמיתי, או אם הוא פרי רוחה של קנאה בלתי מוסברת. הם מציעים אפשרות כי בקיאות בתורה ולמדנות יסייעו לאישה לעבור את הטקס המשפיל והקשה הזה.
האם היום נשים מקבלות את הזכות ללמוד תורה בנסיבות יותר שגרתיות?
אלי ברקת, ראש "ממזרח שמש", בית מדרש למנהיגות חברתית, ורני יבין, מנכ"לית בית מדרש "אלול אלו ואלו"
>> ללימוד נוסף בפרשה
לפרשה הקודמת: פרשת במדבר
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן