ספר ויקרא נוגע בנו, כאן ועכשיו, ובמקומות הכואבים. הפרשה הראשונה בספר, פרשת ויקרא, דנה בחטאים שונים, מחטאו של אדם פרטי ועד חטא של נשיא וכהן. התורה הניחה שאף אחד אינו חסין מטעויות ומעוונות. מהי הדרך המתאימה להתמודד עם החטא? החטא צריך להיוודע, יש להודות בו, ומכאן הטקס כולו מלווה בעשייה ללא מילה מיותרת.
לצד חטאו של היחיד, האדם הפשוט והמורם מעם, אנו מוצאים גם את חטאה של העדה כולה. אנו נזכרים ב"כולנו אשמים" של הנשיא קציר, לאחר המחדל שהביא למלחמת יום הכיפורים, ותוהים, האם אכן כולנו אשמים? ונראה, שיש מצבים בהן חשבון הנפש צריך להיות כללי-לאומי, לא במקום האשמים, אך לצידם.
ד"ח נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, וד"ר אריאל פיקאר, תוכנית בארי מכון הרטמן, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל