פרשת אמור פותחת בפסוק : "אמור אל הכוהנים" אך למעשה היא ממוענת אל העם כולו, ומכילה בתוכה את החגים והמועדים המרכיבים את לוח השנה היהודי. השנה פרשת אמור מתרחשת בלב "הימים הנוראים" של לוח השנה היהודי-ישראלי, בין יום השואה ליום הזיכרון. בזכות תכניה ומיקומה בלוח השנה, היא מזמינה אותנו לבדוק - איך חג נולד?
זאב ז'בוטינסקי, הוגה הדעות ואבי תנועת בית"ר כתב כי "נבדל האדם מן הבהמה הריהו טקס", ויום העצמאות הוא דוגמא נוספת המראה כיצד הטקס מעלה ומבדיל יום מיומו ומעיד על התרבות וכל כוחו של הזיכרון.
כיצד אנו מעצבים את יום העצמאות? חלק מעיצוב היום טמון במתח עם יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל והטרור, יום מלא תוגה צער ואובדן, שמתוכו נולד יום העצמאות – יום שמחה והודיה. כיצד עיצבנו את הימים הללו? מהם הטקסים הלאומים ומהם האישיים, כיצד אנו נותנים אפשרויות ביטוי לזהויות השונות בתוככי החברה הישראלית? מה בין המצעד הצבאי, חידון התנ"ך, מפגשי המנגל, ערבי השירה בציבור, טקסי זיכרון צבאיים ועליה פרטית לקבר?
המתח הזה בין החגים הקדומים המצוינים בפרשת אמור לבין היומיום הישראלי מזין את חווית החיים הישראלית ומאפשר לנו אופני זיכרון ושמחה המעידים על התת מודע התרבותי שלנו.
שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר נח חיות, מנהל מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל