מה גרם לך להבין שאתה צריך לעשות שינוי בחיים?
"העצב, העצב כל פעם גרם לי להרגיש שאני צריך לעשות שינוי בחיים. בכל פעם שמשהו התדפק על הלב הבנתי שאני צריך לעשות פנייה חדה לאנשהו. ככה היה כשהחלטתי לחזור בתשובה, ככה היה כשהחלטתי להסתגר בקרוואן שנה, ככה היה כשהחלטתי לעבור לירושלים וללמוד פילוסופיה, ככה היה כשהחלטתי בסוף לא ללמוד פילוסופיה, ככה היה כשהחלטתי ללמוד בישיבה, ככה היה כשהחלטתי לעזוב. שינוי הוא בלתי נמנע בהרבה מצבים. העצב הוא תמיד מין מצפן כזה, זה הולך ומחמיר עד שהוא כבר לא מותיר לך ברירה - יאללה קום ולך לך. אבל אני עובד על זה שהמצפן יהיה הכיף. איפה שכיף יותר לשם הולכים".
ומתי השתנו לך החיים?
"ללא ספק ב'כוכב נולד'. לפני 'כוכב נולד' עניין השירה היה מאד פרטי וחוץ מהמשפחה שלי לא כל כך ידעו בסביבה שלי שאני שר. כשפתאום הופעתי על המסך בפעם הראשונה ושרתי - זה היה חדש להרבה מאוד אנשים סביבי והחיים השתנו. זה היה פתאום במרכז. אפשר בהחלט למתוח קו לפני ואחרי, במיוחד בעניין הפרסום: ברגע אחד אתה מאבד פרטיות, ברגע אחד אתה לובש משהו חדש על האישיות שלך".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"הרבה אנשים השפיעו עליי. מרטין לותר קינג, גנדי, מוריסי, טרנטינו, דילן , סאלינג'ר, וגם חברים שהכרתי ועוד ועוד. אבל אולי מי שהכי השפיע עליי, מי שהייתי משתוקק לפגוש אבל גם חושש שלא נסכים - זה הרב קוק. מישהו שכותב 'אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני/ שטה נשמתי ברחבי שמיים, לא יכילוה קירות לב ולא קירות מעשה, מוסר, הגיון ונימוס'. מצאתי אצלו את רחשי לבי הכי רחוקים, קולות שהיו במרתפי לבי - הוא כמו שם עליהם שפופרת וגרם לי להאזין להם. ענק רוח, ענק מילים. הוא נתן תעודת כשרות לנשמתי שהרגשתי עד אז שהייתה פזורה מאוד".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"וואי, הם יהרגו אותי כולם. מעניין אם מישהו ענה על השאלה הזאת כמוני, אבל ברור שלוקח. אם באמת מישהו בא ומציע לי את זה על השולחן - אני לוקח. במאה מיליון דולר אני קונה משפחה! לא, סתם - לא קונה משפחה, אבל אני לוקח את זה כי כסף זה לא דבר זול, זה אמצעי שאפשר לעשות איתו הרבה, ומאה מיליון דולר זה הרבה דברים שאפשר לעשות".
איפה הבית שלך?
"הבית שלי נמצא בתל אביב, העיר הכי יפה שראיתי עד עכשיו. אני אוהב אותה בכל לבי: את הרחובות שלה, את היופי שלה שיש בכל מקום, את הים שלה, את האנשים שבה - שממש לא חיים בבועה, אוהב אותה, אוהב אותה, אוהב אותה".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"זיכרון-על! זה מה שאני רוצה שיהיה לי. הייתי רוצה שתהיה לי את היכולת לא לשכוח אף פעם, כי הרבה פעמים אני מבין משהו שכבר הבנתי, אז היה יכול להיות יותר קל פשוט לא לשכוח".
"השאלה אם יש אלוהים או אל. אלוהים זאת מילה - זה לא מישהו, זה אפילו לא משהו, זו כנראה השירה שמאחורי הדברים. קשה לחשוב על אלוהים כ'עליו', על דמות עם זקן ארוך או מישהו שקרוב למשהו שאנחנו מכירים. אנשים כל הזמן אומרים 'הכל בידיו, הכל בידיו' או 'אלוהים גדול', וכשהם אומרים את זה הם זורקים אליו את האחריות. כאילו אם משהו לא הולך זה בגללו, ואם משהו כן הולך זה גם בגללו. אם נצטמצם לרגע ועדיין נתייחס אליו כאל 'הוא', אז לא נראה לי ש'הוא' שמח שמפילים עליו אחריות. מה זה 'הוא יעזור'? הוא נתן לך את הכל, בתוך הלב והראש ושאר האיברים שלך - אז 'הוא יעזור' צריך להיות מובן לנו כ-'זה באחריות שלי', כ-'אני אעזור לעצמי', ואין זו כפירה, אלא זאת אמונה אמיתית. אמונה בבחירה ש'הוא' נתן לנו. אם יתברר שיש כח למילים, לאותיות ולמחשבות - אז זה אומר שהתפילה היא לא אליו, התפילה זה החיבור שלנו לעולם, לרחש העולם. וה'עולם' זה כנראה 'הוא'".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"במידה ואני צודק בתשובה הקודמת שלי - אז כל הזמן".
איזה ספר, סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"הרבה דברים מעוררים בי השראה, אבל הסופר האהוב עלי הוא ג'יי.די סאלינג'ר. עכשיו אני קורא שוב את 'הרימו את קורת הגג נגרים' – מספיק לי לקרוא לפעמים עמוד אחד כדי לקבל השראה, לסגור את הספר, ולכתוב משהו משלי".
מה היית בגלגול הקודם?
"אין לי מושג... אולי משהו שקשור לשואה".
מתי אתה מאבד אמונה?
"בחושך. בחושך אני לא זוכר כלום, לא זוכר שיכול להיות טוב, לא זוכר ולא מבין כלום".
האם אתה מתחבר לזרם רוחני כלשהו?
"אני מתחבר לזרם רוחני כפשוטו - ולא לקבוצה שמתחברת לזרם רוחני: כלומר, יש צינור שהוא מעבר למה שיש כאן, או שהוא דווקא ממש כאן, ואליו אני מנסה להתחבר כל הזמן. יש את כל מה שיש מעבר, אני לא מתחבר לאיזה זרם מסוים. המילה רוחני עושה לי חולשה. אני לא סובל את המילה הזאת".
בשבת הקרובה, 14.12, יקיים גבסו הופעה לרגל יציאת האלבום, וב-13.1 יתקיים הופעת השקה חגיגית.
>> שאלון רוח עם נמרוד הראל: "ראיתי את אורי גלר ותהיתי אם הוא משקר"