אחד מחברי הכנסת החדשים המעניינים ביותר במשכן הוא האלוף במיל' אלעזר שטרן. הוא מוכר כאחד מראשי אכ"א הבולטים ביותר שצה"ל ידע, וזאת בעיקר בשל קבלת לא מעט החלטות שנויות במחלוקת כמו גם התבטאויות נגד משתמטים. הוא ידוע כאדם שדובק בערכיו ואף מרחיק לכת כדי ליישם אותם. הוא ממקימי היישוב הדתי, הושעיה, בו הוא מתגורר, ועד כניסתו לכנסת מטעם "התנועה" שימש כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. איך נראה עולם הרוח שלו?
איזה כח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"לזכור את הפרטים של כל מה שאני קורא, את פרטי הפרטים. זה על גבול הטבעי וזה מספיק לי".
יש אלוהים?
"כן. החינוך שקיבלתי בבית אבי הוא נקודת ההתחלה שלי לאמונה. בבית הזה שאלו אם יש אלוהים בעקבות השואה, שם גם שאלו אם יש אדם. אם אתה לא כופר באדם, אז בטח שאפשר להבין את אלה שנשארו מאמינים באלוהים אחרי השואה. הרבה פעמים גם ראיתי את יד המקרה, אבל אני מאמין ומבין שהעולם היה צריך יד מכוונת בשביל לברוא אותו, והעם היהודי היה צריך להיות עם מיוחד כדי לשרוד ככה כמו שהוא שרד וישרוד".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"אני מדבר ולא מדבר. לפני שלושה ימים אבא שלי בירך 'שהחיינו' כשמלאו לו תשעים. אלו היו המילים שהוא בחר להגיד בסוף האירוע. באותו רגע גם אני בחרתי לדבר עם אלוהים".
מתי אתה מאבד אמונה?
"יש רגעים שיש לי שאלות קשות, בעיקר כשאני רואה צרות שבאות לאנשים שלא מגיע להם. זה קורה כשאני רואה חברים נופלים, ולא רק מטאפורית, כשאני הולך למשפחות שכולות, כשמישהו חולה במחלה, כשאני מתעסק עם השואה, ואני מתעסק איתה די הרבה. יש לי תשובות, אבל השאלה כנראה תהיה נצחית".
אתה בוחר בתחומים בהם אתה צריך להתמודד עם שאלת האמונה.
"לא בחרתי את התחומים בשביל לשאול שאלה, אבל זה נכון".
איך נראית השבת שלך?
"קודם כל, לצערי, אני סוחב את יום שישי עד הרגע האחרון עם עיסוקים שונים, אבל אז, כשנכנסת השבת - השלווה צונחת. אני כמובן הולך לכל התפילות בבית הכנסת. בעיניי זהו מקום של תפילה אבל גם מקום של מפגש עם חברים שאתה לא רואה כל השבוע. מסביב לבית הכנסת מתמלאות פונקציות של מרכז קהילתי. לא רוצה להגיד חדר אוכל של קיבוץ, מכיוון שאני מתכוון למה שקורה לא במהלך התפילה אלא לפניה ואחריה. מסביב לשולחנות השבת שלנו בדרך כלל יושבים גם אורחים, גלויי ראש וכסויי ראש, כאלה שבאים לכל השבת וגם כאלה שנוסעים בשבת. אנשים שבאים לסעודת שבת מוזמנים לכל השבת, אבל יכולים לבחור להגיע מתי שהם רוצים. באחת השבתות הגיעו גם יאיר לפיד ורמי קליינשטיין, והייתה בעבר גם רות קלדרון".
לפיד אכל אצלך ארוחת שבת?
"אכלנו יחד בהושעיה סעודת שבת. היו אנשים מהרבה מפלגות".
מתי השתנו לך החיים?
"אני חושב שבתחילת הפיקוד על בה"ד 1. עברנו עם המשפחה למצפה רמון. אני גם חושב אולי שהעלייה להושעיה".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"אני חושב שראש הישיבה התיכונית שלי, הרב אריה בינה, והרב פרופ' דוד הרטמן שהובא למנוחות השבוע. הרב בינה פתח לי את הראש בכל מה שקשור ביהדות, והראה לי שמותר לשאול בה שאלות קשות. ההורים שלי בעיקר לימדו אותי דרך ארץ. אמא שלי הייתה מזדעזעת אם מישהו לא אמר לה שלום או שהיא ראתה שאין בו חמלה".
מהי התכונה הכי רוחנית של בת זוגך?
"אני חושב שהנכונות לתרום. היא תורמת כל הזמן לחברה".
מי הבנאדם הכי לא רוחני שאתה מכיר?
"לא הוגן".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני חושב שאני מאוד רגיש וביקורתי. כשאתה ביקורתי, לפעמים נפגעים אנשים, למרות שאתה לא מתכוון שזה יקרה".
הרגישות הזאת עומדת בניגוד לדימוי הציבורי שלך.
"אני מאוד רגיש, לפעמים יותר מדי. תראה את העיסוקים שלי: הפרויקט הלאומי האתיופי והפרויקט של ניצולי השואה. יש לי רגישות לסבל. בצבא גייסתי גם אנשים שהשתמשו בסמים. אני דווקא חושב שאני מאוד רגיש. אני לא יודע למה הדימוי שלי כזה".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"לא מבין את השאלה. לא יכול להסתדר חודש".
איזה ספר, סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"יש הרבה. אני אוהב לקרוא את אלתרמן. היכולת שלו למצוא את המילים לאוסף של סיטואציות משתנות. משפט שאני בוחר לקחת משיר זה דווקא מרחל: 'אַךְ אִם מָעַלְתִּי – לֹא לָנֶצַח, כִּחַשְׁתִּי – לֹא עַד תֹּם. וְשַׁבְתִּי שׁוּב כְּשׁוּב הַהֵלֶךְ אֶל כְּפַר מוֹלַדְתּוֹ'. אני לוקח את זה להרבה מאוד מקומות. כל אחד חוזר לכפר ההולדת שלו. גם כשאנחנו סוטים מן הדרך, אסור להתייאש. בסוף אנחנו כולנו יכולים להחזיר את עצמנו, וגם אחרים, לכפר מולדתנו שמשותף לכולם".
נניח שיש גלגולים קודמים, מה היית בגלגול הקודם?
"ילד טוב ירושלים. היום הבנתי שזה לא מספיק ושככה לא משפרים את העולם".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"לצמצם את הכאב בעולם".