איך נראית השבת שלך?
"סוף השבוע שלי מורכב מהמון הרגלים קבועים מאוד. הוא מתחיל ביום שישי בקפה ועוגה בקפה תמר, תמיד באותה שעה ותמיד באותו שולחן עם החברה שלי. הוא נמשך בקניות בשוק תמיד באותה שעה, נמשך בפגישה עם דוד קשיש ועם אח שלי ומסתיים בארוחה משפחתית עם הילדים שלי. בשש בבוקר יש לי משחק טניס עם אותו פרטנר, ואחר כך בהליכה ביחד לים. אפשר לאפיין את זה כפולחן".
מה אתה צריך בפולחן הזה?
"הקביעות עושה לי טוב. אני מאוד אוהב דברים קבועים. לצד הדברים הסוערים יותר שאני אוהב במשך השבוע. אם קורה משהו זה שיבוש".
איזה תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה יותר ליזום בחיים שלי".
קצת מפתיע לשמוע.
"אבל זאת האמת".
אתה מרגיש שהחיים לקחו אותך ולא אתה את החיים?
"הייתי שמח ליזום יותר. לא חושב שהחיים לקחו אותי. אני תאב עניין והרפתקאות והייתי רוצה יותר סיפוקים".
מתי השתנו לך החיים?
"היו הרבה רגעים כאלה. יום הולדת של כל ילד זה שינוי גדול מאוד בחיים, אולי הכי גדול. אני לא יכול לתאר את ההרגשה כי זה יהיה קלישאות. אין ספק שבדיעבד הנסיעה הראשונה שלי כעיתונאי לשטחים עם דדי צוקר לפני הרבה שנים בשנת 1987 הייתה אירוע כזה. לא ידעתי אז אבל היא ללא ספק שינתה את חיי. עברתי הרבה מחלות והן היו אירועים מאוד מכוננים. גם הפגישה עם קתרין במחסום ארז, גם היא הייתה אירוע ששינה את חיי. כבר חשבתי שאני מסיים את חיי לבד מבחירה ובאה הפגישה הזאת. יש הרבה אירועים כאלה".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"אני לא איש דת אבל בשעות מצוקה חריפה במיוחד כן... אתה מפנה משאלות לאנשהו, לכתובת לא ברורה. המשאלות של השנים האחרונות נוגעות לילדים שלי. המשאלות הפרטיות נוגעות לילדים, שאותן אני לא אפרט בגלל הפרטיות שלהם".
מתי אתה מאבד אמונה?
"אני לא אדם חדור תקווה. אני מיואש במידה רבה".
למה?
"כי בהכל, או לפחות בתחומים שאני כותב עליהם ונאבק עליהם, הזרם המרכזי הולך ודוהר בכיוון ההפוך. אני לא יכול להגיד שהמצב ב-30 שנה שאני כותב נהיה יותר טוב. הוא נהיה יותר רע בעיניי".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה שכל מה שאני כותב גם יקרה".
לפעמים חושבים שאתה כותב כדי לעשות דווקא.
"אני רוצה לעשות דווקא. המציאות כל כך הולכת בכיוון ההפוך למה שאני מאמין בו והאדישות היא כל כך גדולה בשאננות. אני בהחלט רוצה להרעיש עולמות, אין ספק בכלל. זה לא דווקא בשביל הדווקא, זה דווקא בשביל המטרה".
מה אומרת לך המילה "רוח"?
"רוח התקופה. הצייטגייסט. רוח רעה מאוד. היא מאוד לאומנית, מאוד שחצנית ואלימה, וכוחנית".
אבל גם אתה קצת פועל בכוחניות, לא?
"אני לא מסכים, כי אני לא מבסס על כוחניות. אני מנסה להשפיע, זה לא כוחניות. גם אין לי שום כוח".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"יש משפט שאימא שלי תמיד אמרה שהוא נר לרגלי הרבה אמונות תפלות, והוא שלא אומרים על היום שהוא יפה לפני שהשמש שוקעת. אני יכול להגיד שהשעון שלי כמה שנים לא התקלקל ואני יודע שבאותו יום הוא יתקלקל. עין הרע, כל דבר. כל דבר טוב שנאמר יכול להיות מסוכל בדקה. אני למוד ניסיון בזה".
מי הבנאדם הכי לא רוחני שאתה מכיר?
"אני חושב ששני הבנים שלי רחוקים מזה מאוד מאוד, אבל גם קתרין כמוני. אני אולי גם אדם לא רוחני. הסביבה שלי היא מאוד לא רוחנית. כל הסביבה הקרובה".
למה אתה חושב שזה ככה?
"כי כנראה אני לא רוחני. כל הניו אייג' והדברים האלה לא מדברים אלי".
איפה אתה מרגיש בבית?
"בבית, עם כל הבעייתיות של הבית. עוד יותר מכך בחדר העבודה שלי שבו אני כותב כי אני מאוד אוהב לכתוב".
מי המורה הרוחני שלך?
"אין לי. לצערי אין לי. יש הרבה אנשים שהשפיעו עלי אך אין מורה רוחני. המציאות השפיעה עלי יותר מאשר איש אחד".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"בשום אופן לא".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"במקרה שלי זה בריאות".