עם כזו משפחה מוזיקלית, אין פלא שדניאלה פיק עוסקת במוזיקה. את אבא ואמא אין צורך להציג, והיא ואחותה שרונה כבר נחשפו בתכנית הקאלט "המאסטרו" וכמובן בהרכב שלהן "האחיות פיק". אחרי ששמענו את השיר ההוא והשתגענו, דניאלה המשיכה לקריירה מוזיקלית עצמאית וגם להופעות תכופות על מסך הטלוויזיה שלנו: כחברת פאנל בתכנית "הדיבור" וגם במדורי הרכילות, בעקבות זוגיות קצרה עם הבמאי קוונטין טרנטינו. בימים אלה היא מתפקדת כפרזנטורית של מותג השעונית האמריקאי מבית שעוני עדי TIMEX, וגם משיקה סינגל חדש באנגלית בשם More or Less. איך נראה עולם הרוח שלה? תקראו ואולי תופתעו.
איך נראית השבת שלך?
"יום שישי זהו היום האהוב עליי בשבוע, יש הרגשה חגיגית כזאת באוויר, של משהו קדוש ושל משפחתיות. אני קמה כמה שיותר מוקדם, נפגשת עם חברים בקפה או בים, קונה את כל העיתונים, פרחים יפים, מצרכים לבישול (במידה ואני זאת שמבשלת בשבת הזאת) כולל חלה טרייה של שבת, כמובן. אחרי המרתון הקצר הזה מגיעה שעת בין הערביים האהובה עליי גם כן, ואני מתחילה להירגע, כשמגיע הרגע של כניסת השבת אני מדליקה נרות ומברכת על כל מה שיש מסביבי, וזה בעצם מה שהכי מסמל אצלי את השבת".
איפה את מרגישה בבית?
"הבית שלי הוא בכל מקום בו נמצאת המשפחה שלי. שם תמיד אמצא את עצמי. הבית השני שלי הוא בכל רגע שבו אני עוסקת במוזיקה, כשאני מנגנת, שרה, מקליטה באולפן, מופיעה על הבמה, אז אני מרגישה את העיקר ולא את הטפל".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"לכתוב כמו לאונרד כהן, להלחין כמו פול סיימון, להופיע כמו אלביס, לשיר כמו רוברט פלאנט, לחשוב כמו דילן, ולזוז כמו ביונסה".
מתי השתנו לך החיים?
"השינוי הגדול ביותר קרה כשעשיתי את הפריצה הגדולה שלי במוזיקה. אני ואחותי שרונה התחלנו משהו בלי ממש להבין מהו, ופתאום זה התגלגל להיות דבר ענק: כמעט בין לילה כל תחנות הרדיו השמיעו את השירים שלנו, אנשים זמזמו אותם ברחוב, הופענו בכל הארץ, הנחנו בטלוויזיה, הכל השתנה ונהניתי מכל רגע. זאת ההצלחה שתמיד חלמתי עליה וכשזה הגיע זה היה אפילו יותר ממה שיכולתי לדמיין".
ומה גרם לך להבין שאת צריכה לעשות שינוי בחיים?
"היה רגע בו הבנתי שאני לא צריכה להגביל את עצמי מבחינת תחום העשייה שלי. הרבה פעמים במהלך הקריירה הציעו לי לדגמן או לשחק ובדרך כלל סירבתי. למרות שדוגמנות זה משהו שעוד עשיתי לפני שהייתי זמרת, חששתי שאם אעשה את זה יתייחסו יותר למעטפת ופחות למה שבפנים. היום אני יכולה להגיד שאני ממש רגועה עם השילוב שבין לשיר, להנחות בטלוויזיה ולדגמן. אני מאוד אוהבת לעבוד ולהיות פעילה כך שזה עושה לי רק טוב".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"ההורים שלי הם האנשים שהכי משפיעים עליי. ההצלחה המטאורית של אבא שלי יחד עם עשרות הלהיטים שאמי כתבה ללחנים שלו מהווים מודל ענק בשבילי. לצד הקריירה המפוארת והפרסום שלתוכו גדלתי, אני יכולה לומר שאצלנו המרכז הוא תמיד המשפחה ולא כל מה שמסביב. בזכותם אני תמיד עם רגליים על הקרקע ועם שאיפות גבוהות".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"יש לי קטע עם המספר 1. בנומרולוגיה דניאלה זה 1 וגם פיק זה 1, ואיכשהו תמיד כשאני מביטה בשעון בפלאפון או באוטו מופיע המספר ברצף: 11:11 או 01:11. גם מספר הדירה בה שגדלתי הוא 1 ואפילו בתאריך לידה שלי שהוא 21.11 - יש את החזרה של מספר 1 שלוש פעמים. תאריך הנישואין של ההורים שלי הוא 11.11 וזה ממשיך וממשיך! אני נתקלת במספר הזה בהמון רגעים, גם סתם על הדרך וגם ברגעים משמעותיים ורומנטיים. לפני זמן מה נתקלתי בכתבה של אורי גלר על התופעה הזאת של אנשים שזה קורה להם עם המספר 1, כולל הוא בעצמו, והבנתי שיש כנראה פירוש קוסמי לכל זה".
קל לך יותר לסלוח או לבקש סליחה?
"אני חושבת שיותר קל לי לסלוח. גם אם אני נעלבת או כועסת, מאוד מהר אני רוצה להגיע למצב של אהבה ושהכל עומד במקומו בצורה מאוזנת. לבקש סליחה זה חשוב ואני יודעת לעשות את זה כשצריך, שולם זה הדבר הכי יפה שיש".
על מה את מתחרטת?
"אני לא מתחרטת כל עוד הייתי שלמה עם ההחלטה ברגע שלקחתי אותה, אי אפשר להיות יותר מדויק מזה. כשאני ואחותי התחלנו, מוזיקת פופ לא היתה ממש פופולרית בארץ ופתאום זה כבש את כל תחנות הרדיו ואת הקהל. היינו חלוצות אחרי המון שנים שלא השמיעו פופ בכלל. נתנו לגיטימציה לאנשים לחשוב שזה קול, מה שלא תמיד היה קול להודות. הרבה בזכות אסף אמדורסקי עם ההפקה המצוינת שהוא עשה לאלבום שלנו. אני מקווה שאותו הדבר יקרה לי עם המוזיקה באנגלית שאני מוציאה לרדיו בשנים האחרונות ולא משמיעים בכלל. בהתחלה הרגשתי די לבד במערכה וכולם התפלאו למה אני שרה דווקא באנגלית. לשמחתי בזמן האחרון הצטרפו עוד זמרות מדהימות לרשימה ואני רוצה להאמין שבסוף הרדיו ייכנע וישמיע ברדיו זמרות כמוני, כמו מארינה וכמו נינט שבחרו לשיר באנגלית. אי אפשר להתעלם מזה כבר, זה לא טרנד, זאת אומנות לכל דבר ולא יכול להיות שיהיו לתחנות מסוימות חוקים בעניין. אני אופטימית".
איזה ספר, סרט או דיסק מעוררים בך השראה?
"לגבי סרט – זה 'הבוגר'. הסרט הזה פשוט חדר אליי ולא יכולתי להפסיק להתרגש מכל משפט בו. אולי זה הפראיות המופנמת של גיבור הסרט ואולי זו התחושה שאתה חלק מהמסע שהוא עובר, ולצד זה אמריקה של שנות השישים, סיימון וגרפינקל ודסטין הופמן סקסי אחד. גאוני. יש גם הופעה של ניל יאנג ב-״Massy Hall " מ-1971 שאני מאוד אוהבת. הוא אחד מהזמרים האהובים עליי ונכבשתי מיד מהשירה שלו, הכריזמה, ההומור והציניות על הבמה. כל ההופעה הוא רק מנגן בפסנתר ובגיטרה ולא חסר שם שום כלי נוסף. זאת הופעה מושלמת.
עוד דברים שמעוררים בי השראה: הסרט הישן ״זוהר בדשא״, הסרטים של היצ׳קוק ושל וודי אלן, האייקון הניצחי אודרי הפבורן, דיוויד בואי ועוד המון אחרים. אני כל הזמן במוד של השראה ממשהו. גם בישול זה אחד מהדברים שהכי מציפים אותי בהשראה, לכל משהו שמבשלים יש את המוסיקה שלו ואת האווירה שאתה מדמיין מסביב".
מה היית בגלגול הקודם?
"הייתי בטח אותה אחת אני רק בתפאורה אחרת. אולי שחקנית צרפתייה מהפיפטיז, או דוגמנית איטלקייה. אני תמיד מרגישה איזה חיבור לחו״ל, כאילו זה מוכר לי בתת מודע. אני קולטת שפות מאוד מהר, כרגע אני לומדת איטלקית וזה מתלבש לי על הלשון כאילו זה תמיד היה שם. גם לקרוא ולכתוב ברוסית אני יודעת, רק שאין לי מושג מה המשמעות, אני רק בשלב הא׳-ב׳. לצד כל החלומות על חו״ל, רק פה הלב שלי שלם. אפילו אחרי חופשה של חמישה ימים אני מתגעגעת".
יש אלוהים?
"סיפרו לי לפני כמה זמן על תשובה שמישהו נתן לשאלה הזאת, אני לא זוכרת מי ומה, אולי זה אפילו היה בסרט: כששאלו אותו אם יש אלוהים הוא אמר שעוד לא הוכיחו שיש, אבל גם עוד לא הוכיחו שאין. אז כשזה מגיע לאמונה צריך פשוט להרגיש, ואני כן מרגישה משהו ולא בטוחה שאפשר או צריך להגדיר מהו. העיקר שבזכות ההרגשה הפנימית הזאת יש לי מצפון, מוסר והכרת תודה".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"זה דיבור פנימי יותר מהכל. בכל פעם שאני מדליקה נרות ביום שישי, לפעמים כשיורד הגשם, כשמשהו בוער או מתרגש בי".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"אני משתדלת פחות לבקש ויותר לומר תודה".
תמורת איזה סכום תסכימי להמיר את דתך?
"אני מאמינה שכולנו קודם כל באותה הסירה, בדת האנושות נקרא לזה. כל אחד נולד במקום אחר ולדת אחרת אבל יש דברים שמחברים בין כולנו כמו מוסיקה אהבה ושאר רגשות ושאלות קיומיות. לכן, במקום להמיר את הדת שלי ובכך להדגיש את השוני בינינו, הייתי מעדיפה לומר שכולנו מחוברים ויותר קרובים ממה שנדמה".
האם את מתחברת לזרם רוחני כלשהו?
"יש משהו מאוד רוחני בספורט בעיניי. אני אוהבת לרקוד, לשחק טניס, לרכוב על אופניים, לרוץ. הפעילות הפיזית משחררת הרבה דברים בראש וזה לא פחות רוחני בעיניי מיוגה. גם במים יש משהו מרגיע ורוחני".
את מאמינה בתורות מיסטיות כגון אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"אני לא יודעת כמה אני מאמינה בזה, אבל רק חייבת להגיד שאני מזל עקרב ולפי מה שאומרים על מזל עקרב - אני ממש ממש זה. לא יכול להיות כמה שזה קולע לאישיות שלי ולא להיות נכון. גם לגבי הדברים הטובים שאומרים וגם לגבי העוקץ. אבל רק אם עקצו אותי קודם".