איך נראית השבת שלך?
"אחרי כל השבוע הארוך, סוף השבוע הוא הזמן שלי למשפחה. אני כרגע גרה אצל ההורים בקיסריה אבל אני חוזרת בקרוב לתל אביב. אבל כשנאי בתל אביב, כשאני מגיעה בסופי שבוע הביתה לאבא ואמא אני נשארת אצלם כבר לאורך כל סוף השבוע ולא יוצאת מהפיג'מה מהרגע שאני מגיעה ועד שאני עוזבת במוצ"ש. אני מחכה כבר לרגע הזה. בשישי אנחנו עושים ארוחות שישי – זה דבר קדוש אצלנו: אמא שלי מכינה חלה ויש המון אוכל טוב, חברה כיפית ושותים יין – זו מסורת שכמעט ולא קורה שאני מפספסת. בשבת אני ישנה עד מאוחר, לפעמים מגיעים אורחים ולפעמים זה רק אנחנו, אבל תמיד הבית מלא ושמח".
מתי השתנו לך החיים?
"החיים שלי השתנו בגיל 17, כשאיבדתי את אחי הגדול תום במלחמת לבנון השנייה. מאז החיים שינו מסלול – הכל משתנה כשאת עוברת טרגדיה כזו, זה פשוט לא אותו הדבר. יש כמובן גם שינוי פיזי: חסר משהו במשפחה. פתאום אנחנו ארבע נפשות ולא חמש, פתאום אני הבכורה, פתאום חסר. את מתבגרת ברגע, מקבלת פרופורציה לחיים. השתניתי גם כאדם: כשאת חווה אבדן בגיל כל כך צעיר, את מבינה שהחיים קצרים וצריך לנצל כל רגע - אז החלטתי שאני רוצה לעשות רק את מה שאני אוהבת. מאז אני בעיקר מנצלת כל רגע וכל דקה בחיים ומשתדלת לראות את החיובי".
מי האיש שהכי השפיע עלייך בחיים?
"אמא שלי. היא החברה הכי טובה שלי, אני מעריצה את דרך ההתמודדות שלה בחיים ושואבת ממנה אנרגיה כל יום. אני מדברת איתה כמה פעמים ביום ומשתפת אותה בכל הסודות ובכל ההתלבטויות שלי, ולמרות זאת, נשמרת מערכת היחסים של אמא ובת. כלומר, היא לא יוצאת לשתות איתי בערב אבל היא בהחלט האישה שהכי קרובה אליי. אגב, את כל התכונות של פרפקציוניזם, מקצוענות וקשיחות – כזו שלא נותנת לדברים לפגוע בה ומצליחה להמשיך למרות קשיים – את אלו קיבלתי ממנה. היא מעוררת בי השראה, היא אישה חזקה ודומיננטית ואני חושבת שאנחנו דומות בהרבה דברים".
איפה הבית שלך?
"בית בשבילי הוא הבית בו גדלתי מגיל 4, הבית של ההורים שלי בקיסריה. זה מקום שהוא מקור השקט שלי והמהות של בית בשבילי. אני אישה מאוד משפחתית ובית עבורי הוא משפחה. הבית הספציפי הזה הוא ה-בית עבורי גם כשאני גרה בדירה אחרת, אגב. יש שם שקט נפשי ושקט פיזי, אמיתי כי זו לא עיר סואנת ויש פה המון שקט – חוץ מקצת ים אין כלום וזה כיף לחזור הביתה, להתנתק מהכל. נעים לי שם ועבורי רק זה הבית, רק שם".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה שתהיה לי היכולת לצפות דברים מראש כדי לא להתאכזב, לדעת מה הולך לקרות. בזוגיות, בעבודה - אני מהאנשים שבונים ציפיות ומתאכזבים - וזו אכזבה קשה. לפעמים אנחנו מצפים למשהו, חושבים שיש לנו אותו כבר ביד ואז מגלים שהוא לא שלנו ומתאכזבים ולפעמים מתאכזבים כי ציפינו ליותר ממה שזה היה באמת. אני מעדיפה לדעת מראש מה הולך לבוא ואז להתכונן לזה, כי בדרך כלל נשבר לי הלב מהאכזבות הללו".
האם יש לך קמע או אמונה טפלה?
"רק אמונה טפלה אחת נדבקה אליי: אני לא מעבירה סכין מיד ליד כי אומרים שזה מזמן ריב. יש לי זיכרון של דג אז אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את האמונה הזו, כלומר, אני זוכרת שמישהו אמר לי את זה ומאז אני מבצעת, כי אני מאוד ממושמעת ולא רוצה לריב עם אף אחד. אני לא אוהבת לריב – תני לי לחיות בשלווה ובשקט עם כולם".
איזה ספר, סרט או דיסק מעוררים בך השראה?
"זו שאלה קשה, הכי קשה. הדיסק שאני חוזרת אליו המון הוא האלבום של אומן הפולק-רוק האמריקני ג'ק ג'ונסון - In Between Dreams שיצא ב-2005. אני מאוד מתחברת למוזיקה הרגועה שלו, אני מתחברת לתקופה בה שמעתי את האלבום לראשונה ומרגישה שהאלבום הזה הוא חלק מפס קול חיי. האלבום הזה נעים לי תמיד ולא משנה אם אני עצובה או שמחה – הוא מתנגן לי טוב בראש".
יש אלוהים?
"אני מוצאת את עצמי מדברת למשהו מסוים – עוד לא החלטתי למה, לאיזה כוח – אם זה לאלוהים או למשהו אחר, אבל אני הרבה פעמים מבקשת, מתפללת, מדברת למשהו. לומר לך שזה אלוהים בצורה חד משמעית? אני לא יודעת לומר אבל אני מאמינה שיש משהו למעלה, כוח עליון. אני מאמינה יותר בגורל, בזה שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה ושדברים קורים מסיבה מסוימת. הם לא תמיד קורים לטובה – אבל הם קורים מסיבה".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"אני לפעמים מוצאת את עצמי מדברת אליו לפני השינה ומבקשת שיהיה לצידי. אין טקס מסודר, אני לא שמה על עצמי שום דבר – זה במחשבות בעיקר ומגיע בתקופות מסוימות. למשל, אם אני בתקופה שיש דברים שבא לי לבקש או שאני מרגישה חלשה וצריכה אותו איתי אני שוכבת במיטה ופשוט מדמיינת בראש. אני מבקשת ממנו דברים גם לפני אודישנים או כשאני מחכה לתשובה לתפקיד: אני מבקשת שלא ייהרס לי ושאני אקבל את זה".
אם היית יכולה לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"שהמשפחה שלי תהיה בריאה ומאושרת".
מתי את מאבדת אמונה?
"אני לא מאבדת אמונה וגם כשקורים לי דברים קשים ולא צפויים אני משתדלת להיות אופטימית ולחשוב על הדברים הטובים שסובבים אותי. תראי, יש הרבה ימים פחות טובים וימים יותר טובים ואני משתדלת להיות באותו מצב של אמונה כדי לא להיות לא לפה ולא לפה. יש כמובן את המקומות שאני נשברת, כשקורים דברים שאני לא מצפה להם ויש אכזבות גדולות אבל אם אני במצב כזה אני לא אתקע עליו שנה - זה יעבור לי תוך יום או תוך חודש, אבל אני אצליח להתמודד ולא אאבד אמונה".
האם את מאמינה בתורות מיסטיות, למשל אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"האמת היא שלא ממש. אני תמיד קוראת את ההורוסקופ בעיתון ביום שישי אבל אני לא לגמרי מאמינה שזה נכון – זה בשביל הכיף".
מה היית בגלגול הקודם?
"כלב. אני מתה על כלבים! יש לי כלבה שהיא כמו הבת שלי. קוראים לה מונה, היא בת שנה וחצי והיא כלבת שיצו – זה אומר שהיא קטנה ומתוקה. מונה הולכת איתי לכל מקום והיא מנהלת אותי, אפשר לומר שאני עובדת אצלה: היא ישנה איתי, נוסעת איתי באוטו ואני נותנת לה שאריות מהצלחת שלי. חוץ ממונה אצל ההורים יש לי 8 כלבים שגדלתי איתם".
>> שאלון רוח עם רותם סלע: "בכל שישי אני מדליקה נרות"