חברת הכנסת חנין זועבי מבל"ד היא אחת הנשים השנויות במחלוקת בארץ. היא עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה בישראל המכהנת בכנסת מטעם מפלגה ערבית ונחרטה בזיכרון הישראלי כמי שהיתה במשט של המרמרה הטורקית בדרכה לעזה ב-2010. ההשתתפות במשט כמעט עלתה לה בהתמודדות לכנסת ה-19, כשוועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותה לכנסת בתמיכת אנשי ימין, קדימה ומפלגות חרדיות – פסילה שבית המשפט העליון ביטל. אז למורת רוחם של רבים גם בכנסת הנוכחית היא יושבת בבית המחוקקים, ואם תשאלו אותה היא מתכוונת להישאר עוד הרבה זמן.
איפה הבית שלך?
"הבית שלי הוא הבית שבו גדלתי. שם אני מרגישה שקט - לא משנה מה אני עושה, ואם משפחתי סובבת אותי או לא. האווירה, הצבעים והפסיכולוגיה - אם אפשר להגיד - של הבית, של החלון של הסלון והעץ מולו, ושל השכונה השקטה - גורמים לי נחת ומאפסים אותי".
מי האיש שהכי השפיע עלייך בחיים?
"אמא שלי. היא אישה חזקה, אבל היא השלימה עם הרבה דברים. אני הושפעתי מהאישיות החזקה שלה, אך לא פחות מהרגשת הכעס שמילאה אותי מההשלמה שלה עם החיים שלה. ממנה למדתי שאישיות חזקה היא אישיות שמניעה דברים ומשפיעה. אני לא מאמינה בחוזק שהוא רק פנימי, בכוח שנשאר בתוכך ולא מניע אחרים, כוח שלא משפיע על הסביבה שלך".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה לדעת, לאתר ולחשוף מבעוד מועד קונספרציות: החל מאלה ששותפים להן אנשים פרטיים, דרך אלו שמנסות להזיק לי פוליטית, וכלה בפעילות הסודית של המוסד וה-CIA וכל סוכנות המודיעין הבינלאומי. תתארי לך כמה העולם היה צודק יותר בלי המוסד וה-CIA".
איך נראה סוף השבוע שלך?
"אין לי סוף שבוע, ואין לי חופשה קבועה – החופש תלוי במשימות שעליי לסיים ובאלו שלא סיימתי במשך השבוע. בנוסף, את לא יכולה לתזמן מצבי חירום פוליטיים שתלויים במאבקים שונים. ובכל זאת, אני מנסה להקדיש חצי מיום שישי, שבת או ראשון כדי לעבור על העיתונות ועל המאמרים השונים שלא הספקתי לקרוא במשך השבוע. בשבילי זו מנוחה, גם אם קוראים על עוולות ועל שטחיות שלצערי המציאות שלנו רוויה בהן. בחצי יום אחר, או ברבע מיום שישי או שבת, אני מבלה עם האחייניות והאחיינים שלי".
מתי השתנו לך החיים?
"כל הזמן החיים שלנו משתנים, אף פעם לא החלטתי מיוזמתי לשנות אותם - זו הייתה התפתחות טבעית מכורח הנסיבות, ולא לפי הרצון הפנימי שלי. השינוי הכי גדול בחיי קרה כשחברתי לבל"ד. בשלב הזה בחיי התחיל מאבק לא פשוט, של איך להפוך את העמדות שלי לתוכנית פעולה - במילים אחרות, מאבק כדי להשפיע על המציאות שלנו. הכוח הזה של להיות אקטיבי, של לא להיות קורבן, לא להיות צודק אבל חלש אלא להיות צודק וחזק - זו משוואה מאוד קשה, מאוד מייגעת ומתישה. לכולנו יש עמדות, לכולנו יש תלונות, לכולנו יש הסתייגויות מהחיים שלנו ולכולנו יש חלק באי הנחת הזה, שאת יכולה להתייחס אליו כחלק מהחיים. אי אפשר לצפות להשלמה מוחלטת עם החיים שלנו, אבל יש חלק שאיתו את לא יכולה לחיות, לא יכולה להשלים. החלק הזה הוא החלק שפוגע בכבוד העצמי שלך כבן אדם, ואתו את צריכה לעשות משהו".
איזה ספר, סרט או דיסק מעוררים בך השראה?
"היצירה של צ'כוב, במיוחד הסיפורים הקצרים שלו, שמדגישה תכונות אינושיות שבני אדם מתקשים בדרך כלל להכיר בהם".
יש אלוהים?
"על אלוהים אני לא מדברת עם בני אדם".
תמורת איזה סכום היית מוכנה להמיר את דתך?
"לא הייתי ממירה בעד שום סכום. נולדתי למשפחה מוסלמית - לכן אני מוסלמית, אולם הזהות האקטיבית שמעצבת את השייכות ואת המציאות שלנו, אינה הזהות הדתית, אלא הזהות הלאומית".
מתי את מאבדת אמונה?
"אני לא מאבדת אמונה בבני אדם, למרות שאני מסתובבת בכנסת וסביבי אנשים שאיבדו את צלם האנוש, את ערכי היסוד של האנושות. אנו נתקלים כל הזמן באנשים שלא מוכנים לשלם מחיר בעד הערכים שהם מאמינים בהם, ואחרים שבורחים לחיים הפרטיים הצרים שלהם וחושבים שכך הם יכולים להסתדר יותר טוב".
מי הבנאדם הכי לא רוחני שאת מכירה?
"אני לא ממיינת בני אדם לפי הסקלה הזו. מה שחשוב לי הוא בני אדם שמכבדים את עצמם ואת האחרים, ומכירים בזכויותיהם הבסיסיות, ובבחירותיהם החופשית".
את אדם רוחני?
"בכל אדם יש צד רוחני".
מה אומרת לך המילה "רוח"?
"את מתכוונת ל'רוחניות'. רוחניות, כפי שאני מבינה אותה, היא הצד הלא רציונאלי, לא מחושב, אינסטינקטיבי אבל אנושי של האדם".
מי המורה הרוחני שלך, אם יש לך כזה?
"העוול והמכוערות מסביבי".
מה היית בגלגול הקודם?
"אני מקווה שהייתי יצור יותר עליז שחי במציאות יותר נוחה וידידותית".