_g.jpg "ירון לונדון (צילום: ויקיפדיה)")
ירון לונדון אמנם נחשב לאחד מבכירי העיתונאים בארץ, אבל הוא מעולם לא הסתיר את הצדדים הפחות רציניים שלו. ברזומה שלו, לצד עבודה עיתונאית ענפה, הוא זכור גם כמי שהנחה את התכנית "מסיבת גן", השתתף בכמה קלטות ילדים, וכתב שירים שבוצעו על ידי "הגשש החיוור", להקת הנח"ל ועוד. הוא גם יצר לא מעט תכניות הנוגעות במהות החברה הישראלית, האחרונות שבהן עסקו בשפה העברית ובמיתוסים של העם. בימים אלו, שמו נקשר סביב סדרה דוקומנטרית בשם "משפחות", העוסקת בין היתר בבנו מחוץ לנישואים וחושפת עליו פן נוסף, פחות מוכר. הוא מעיד על עצמו שהוא לא איש רוח, אבל גם זאת הצהרה שמעידה על רוח מסוימת.
יש אלוהים?
"אני אתאיסט גמור ומוגמר".
כוח עליון שמכוון?
"כלום".
מתי השתנו לך החיים?
"אני לא חושב שאנשים, זולת אולי במקרים מיוחדים, זוכים להארה. אנשים משתנים כתוצאה מתהליכים, מהבשלה איטית. על כל פנים, ככל שבי מדובר, אני לא יכול להיזכר בשום מקרה יחיד. יש צמתי חיים כמובן שמשפיעים עליי, כמו על רוב בני האדם, וזה למשל הולדת ילדך או מותו של אדם קרוב מאוד. מותה של רעייתי השפיע עליי מאוד".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"היו אנשים רבים שהשפיעו על השקפותיי הפוליטיות ועל הקריירה שלי. אני מניח שההשפעה הגדולה ביותר נוגעת להוריי, אין שום ספק בזה, בין מתוך הזדהות ובין מתוך התנגדות. ראשית, בזכות התכונות שהם הורישו לי בדרך ביולוגית - אני מזהה בעצמי דברים רבים שבהם אני דומה להוריי. ואחר כך, האתגרים שהם הציבו בפניי כילד. חיי המשפחה שלנו שהיו די מסוכסכים, היציאה שלי מהבית בגיל די צעיר כתוצאה ממרד, והאווירה התרבותית בבית. הוריי היו אנשים שוחרי תרבות, משכילים, אבי היה שחקן תיאטרון ואין שום ספק שמשהו מהתכונות שלו נדבקו גם בי. אמי, שלא ראיתי אותה מעולם ברגע של מנוחה ללא ספר ביד, השפיעה על תאוות הקריאה שלי. האווירה בבית בזה לחומר והחשיבה מאוד חיי רוח. ההשקפות הפוליטיות שלהם נטו באופן כללי לשמאל, או מה שמכונה שמאל, וכל אלה הם עניינים שהשפיעו עליי כמובן".
כיצד השפיעו עליך הנשים בחייך?
"עד היום חייתי לאורך זמן עם שתי נשים, האחת רעייתי ז"ל שאיתה חייתי כמעט 50 שנה, והשנייה חברתי הנוכחית איתה אני חי זה ארבע או חמש שנים. שתיהן כמובן השפיעו עליי מאוד. כיצד? זו שאלה שקשה לי מאוד להתמודד איתה. אני חושב על זה ולא מצליח לנסח באופן אינטיליגנטי מהן דרכי ההשפעה שלהן עליי. בחירת בת זוג זאת אחת ההכרעות הבלתי רציונאליות ביותר, למרות שהיא מן המכריעות בחייו של אדם. מדובר בבחירות בלתי רציונאליות לגמרי, אלא אם הדברים באים בדרך של שידוך או עסקה כלכלית. למה אדם מתאהב או נמשך לבן או בת זוג כזאת או אחרת? מנסים להסביר זאת באמצעות פרומונים, או באמצעות השלמה או הנגדה, אך בסופו של דבר ההחלטה המיידית היא אינטואיטיבית לגמרי ואני בשום אופן לא יכול לומר למה בחרתי. אני זוכר את הרגעים שבהם 'נדלקתי' על בנות זוגי".
מוזר לשמוע את ירון לונדון אומר נדלקתי.
"כן, אני זוכר שאשתי נכנסה לחדרו של משה חובב, שהיה הקריין הראשי כשהתקבלתי לעבודה כקריין ברדיו. היא הייתה מזכירתו, וחשקתי בה מיד. זהו. את מיכל חברתי ראיינתי לסדרת תכניות שעשיתי על השפה העברית. בסוף השיחה אמרתי לעצמי 'חבל שאני זקן מדי והיא צעירה מדי, ואף פעם לא אזכה באחת שכזו'. והנה זכיתי".
איפה הבית שלך?
"באופן כללי, כמובן שכאן, במקום שבו דוברים עברית, אבל אני לא זקוק במיוחד לתחושת בית. אני יכול גם לגור בחדרים נטולי אופי בבתי מלון".
אנשים בדרך כלל צריכים תחושת בית.
"יכול להיות שאני לא בן אדם אופייני, אבל זאת התשובה שעולה על דעתי. אני לא זקוק במיוחד להטבעת חותמי על המקום שבו אני גר".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"ראוותנות, שנאה לעשיית ספורט. הייתי רוצה לאהוב את התרגילים שאני גוזר על עצמי ולא מצליח לעשות. הייתי רוצה להיות שיטתי יותר, ולארגן את חיי באופן יותר מושכל".
למישהו שמקשיב מהצד זה מפתיע, כי אתה נתפס כאדם די מסודר.
"כן, אבל מעבר לעבודה אני ברדקיסט גמור. אין לי מועדים, שעות, ימים, לא שעות שבהן אני מתעורר. אין לי הרגלים קבועים ולא מטלות קבועות. אני מאוד לא מסודר. הייתי יכול להיות יותר יעיל".
זה נשמע חופשי באופן טוב.
"אני יותר מדי חופשי, יותר מדי מאלתר. הייתי רוצה להיות מתוכנן".
לפעמים אנחנו מסתכלים עליך ועל קירשנבאום ואומרים 'אלה הזקנים שאנחנו רוצים להיות'. איך אתם שומרים על שמחת החיים והחיוניות שלכם?
"אנחנו אנשים שונים כמובן. מאוד לא דומים ברוב המובנים. אני יכול לדבר על עצמי. אני נהנה בחיי, וחיי מיטיבים איתי. העבודה שלי היא מעניינת ומגוונת. יום אינו דומה למשנהו. אנו שני אנשים לא משכילים פורמאלית והתכנית הזאת מזמנת לנו כל יום עניין חודש, נושא חדש ללימוד. לפעמים השיחות מעניינות מאוד. אנו עובדים עם חבורה אינטליגנטית, חרוצה, מסורה ונחמדה של אנשים צעירים. העורך הראשי שלנו הוא חבר טוב ואיש נפלא. יש לנו עבודה שהיא חלום, מלבד זה שיש לשנינו – מדי פעם כדי לגוון את החיים – תחומים נוספים. אנו עושים סרטים אחרים. מוטי עושה סרטי טבע וטס לאפריקה, הוא עושה זאת לעיתים קרובות עם אחד מילדיו. אני מדי פעם עושה סדרות או סרטים וכותב מדי שבוע. אלה חיים יפים ומלאים, למה שלא נהיה מבסוטים? וזה גם משתלם מבחינה כלכלית, נוסף לכל. אנו אולי הזקנים ביותר לצד יעקב אחימאיר. המסלול שלנו כל כך ארוך, ומדי פעם בחדר ההלבשה אנחנו אומרים לעצמנו 'שיחקתם אותה, בני זונות".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"כסף לא חשוב לי כל כך, לא תפתה אותי. יש לי די ואני לא זקוק להרבה. המחשבה שלא אראה את ילדיי או נכדיי היא מחשבה מצמררת. אני לא מוכן בעד שום הון בעולם לוותר על זה".
יש שאלה שמתבקשת בעניין הזה, הסיפור על בנך מחוץ לנישואים שמסופר כעת בסדרה "משפחות".
"הכל מסופר בסדרה: יש לי בן, הוא נולד לאישה מחוץ לנישואיי וזהו".
אם היית מאמין בזה, מה היית בגלגול הקודם?
"השאלה המוכרת הזאת. לא הייתי שום דבר. זאת שאלה נורא אידיוטית. אני מבין שיש לה מטרה פסיכולוגית - להניח שיש לך תכונות שאפשר לייחס אותן לבעל חיים. לא יודע מה הייתי. הדמיון שלי לא מגיע לשם. כל פעם הייתי רוצה להיות בעל חיים אחר. לפעמים אני רוצה להיות שפירית ולפעמים דב. הייתי רוצה להיות יותר עם תכונות 'דוביות', של דב גריזלי, מטיל אימה, או שפירית, לחלל בעדינות בלב היער. לפעמים נחש ערמומי וחמקמק שפגיעתו רעה אבל באבחה אחת הוא יכול להרוג אדם. לפעמים סוס פרא. אבל אלה שטויות. אלה תכונות שאנחנו מייחסים להן".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"לא מאמין בזה".
אתה מאמין בתורות מיסטיות כמו אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"לא".
מי הבנאדם הכי לא רוחני שאתה מכיר?
"אני".
איזה ספר, סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"קשה לי נורא עם השאלות האלה. לידי נמצא עכשיו ספר מעניין מאוד ויפה שנקרא 'למה האבולוציה נכונה', של ג'רי קוין שיצא ב"ספרי עליית גג", שזאת הוצאה מצוינת. זה ספר שמתקוטט עם הבערות, עם הבריאתנים, אלה שמאמינים שהעולם נבנה במילה אחת של אלוהים. שכל מה שנמצא – נמצא פה משחר בריאתו של העולם. זה ספר שמתמודד עם הטענות המטופשות שהאבולוציה היא אמונה שקרית שאפשר להציב מולה השקפות אחרות מן הסוג הדתי".
נניח שהיית מאמין בו: אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"איך אני שונא את השאלות האלה של אם. דברים מאוד בנאליים. אושר ובריאות למשפחתי, לילדיי ולנכדיי, לעצמי, לחברתי לאהוביי וגם לקירשנבאום שאני כל כך תלוי בו".