אבי לוזון הוא אחת הדמויות המשפיעות בספורט הישראלי, יש גם שיאמרו שנויות במחלוקת. הוא מכהן כבר שתי קדנציות כיו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל, חבר בוועד הפועל של אופ"א, ובעבר עבד בתפקידים בכירים בבנק דיסקונט. למרות שנתן דחיפה רצינית לכדורגל הישראלי ואף הביא לכאן את טורניר אליפות אירופה עד גיל 21 בקיץ האחרון, הוא זוכה לביקורות רבות מגורמים שונים בעולם הספורט. משפחת לוזון מוכרת מאוד בנוף הכדורגל בישראל: בנו של אלי, תמיר, הוא שחקן בליגת העל, בנו השני ייטב מאמן את קבוצת הנוער של מכבי פתח תקווה, אחייניו אורי לוזון ועידן מליחי הם שחקנים בליגת העל, אחיו, עמוס ואיציק לוזון הם בעלי תפקידים במכבי פתח תקווה, ואחיינו, גיא לוזון, אימן עד לאחרונה את הנבחרת הצעירה של ישראל וכעת עושה חיל בקבוצת סטנדרד ליאז' הבלגית. איך הילד מהמעברה טיפס את דרכו למעלה? בגלל הרוח.
יש אלוהים?
"כן. אני גדלתי בבית בו אמא שלי, שתחיה, היתה ונשארה דתיה אדוקה, ואבי, זכרונו לברכה, לא היה דתי בכלל. למרות השוני, הם תמיד כיבדו אחד את השנייה והמוטו בבית היה 'חיה ותן לחיות' – וזה ככה זה גם היום. תמיד האמנתי באלוהים, לא היתה לי התלבטות אבל אני לא דתי, אלא מה שנקרא בשפה הפשוטה 'מסורתי'. אצלנו אתה בוחר לך את הרב נוח – עושה מה שנוח לך".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"לא זכיתי לכאלה דברים ואני גם לא מנסה".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"וואוו. שישלח את המשיח כדי שתהיה תחיית המתים, כך שהאנשים שקרובים אלי יחזרו לחיים. איבדתי את אבא שלי לפני למעלה מ-30 שנים ואת גיסתי לפני יותר מ-20 שנים ואני מתגעגע, הייתי רוצה שהם יחזרו לחיים".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"יש לי אמונה לא טפלה: אני מאמין בעיקר. האמונה היא באלוהים, שהכל יהיה בסדר ושהוא שומר עליי. אני לא צריך אמונות טפלות".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"לא הייתי רוצה לשנות כלום. זה לא שאני איש מושלם, אבל אני מקבל את כל התכונות שלי ואת עצמי כמו שאני. יש שני משפטים שאני מאמין בהם ואומרים את אותו הדבר: 'יופי אפשר לשנות - אופי אי אפשר לשנות' ו'צבע אפשר לשנות - אבל טבע אי אפשר לשנות'. לרצות לשנות את הטבע שלך זה בזבוז של אנרגיה כי זה בלתי אפשרי. צריך לקבל אותו ולעשות את המיטב בכל דבר. בראיית העולם שלי אני תמיד תמיד תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה. את החצי השני אני כבר אמלא לבד".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"הייתי רוצה את הכוח להפוך את האנשים שאינם ישרים, הוגנים ואמיתיים בנשמה שלהם לטובים, ישרים והגונים. הייתי רוצה להוציא מהם את השקר והמרמה, את הרוע".
מה עוד היית רוצה לעשות?
"אם לרגע אחד הייתי ראש הממשלה או שר האוצר, הייתי מעביר החלטה שתאפשר לכל ילד וילדה במדינת ישראל, מגיל 3 ועד 30 ללמוד בגן, בבית הספר, בכל תארי האוניברסיטה בחינם. הילדים שנמצאים בפריפריה, במשפחות שידן אינה משגת ולא מצליחים ללכת ללמוד גורמים להנצחה של המצב הכלכלי הרעוע שלהם, אז מה שהייתי באמת רוצה זה השכלה רחבה ללא הבדל של דת, גזע ולאום במדינת ישראל. הייתי רוצה את היכולת לתת להם צ'אנס לממש את עצמם, להיות אזרחים יותר טובים, להשתכר טוב ולצאת ממעגל העוני".
מתי השתנו לך החיים?
"כשנולד בני הבכור - זה הרגע בו השתנו לי החיים כי עברתי לחיות בשביל עוד מישהו בעולם, על כל המשתמע מזה. אני לא אדון לעצמי יותר. אחריו נולדו לי עוד שני ילדים וזו אחריות גדולה להיות אבא. היו לי אשליות שכשהילדים יגדלו לא יהיו מלחמות ויהיה שלום, שיהיה טוב יותר - אבל זה התבדה.
השינוי המשמעותי השני קרה כשנולדה נכדתי נוי לפני 6 שבועות. עברתי ממועדון האבות למועדון הסבים - וזה המועדון הטוב ביותר בעולם, מועדון של פינוקים!".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"אמא שלי. אמא שלי חינכה אותי תמיד ללכת בדרך הישר, לנסות לעזור ולעשות רק טוב לאנשים ולא לפגוע בהם לעולם. השיעור החשוב שלמדתי ממנה הוא שגם אם אתה חושב שמישהו פוגע בך או עושה לך רע - צריך לנסות ולהחזיר לו בטובה. אני משתדל לעשות את זה אבל חייב להתוודות שאני לא תמיד מצליח בזה, זה באמת קשה".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"אין סיכוי! משפחה זה הכל בשבילי, זה הדבר היחידי שחשוב בעיניי בחיים. כן, משפחה ובית - זה הכל".
מתי אתה מאבד אמונה?
"זה לא קורה. גם כשקשה אני אומר לעצמי שהוא מעמיד אותי במבחן, שזה עוד שלב שצריך לעבור בחיים ואני מקבל את זה".
איך נראית השבת שלך?
"בדרך כלל, בימי שישי בערב יש קידוש וארוחה אצל אמי שתחיה, עם כל האחים והאחיינים. כמה אנשים זה? אנחנו חמישה בנים ושתי בנות אז זו ארוחה גדולה – כלומר, עבורנו זו ארוחה רגילה. אחרי הארוחה בדרך כלל נשארים בבית, אבל לפעמים יש מפגש עם החברים ואז אנחנו יוצאים למסעדה, למשל.
"שבת היא כולה כדורגל: אני קם בסביבות תשע-תשע וחצי בבוקר ואז הולך לראות את קבוצת הנוער שהבן שלי מאמן. אחר כך אוכלים צהרים ובערב הולכים למשחק".
איפה אתה מרגיש בבית?
"במקום שיש בו חום ואהבה. אני מרגיש שהבית שלי יכול להיות רק בישראל, זה המקום היחידי בשבילי. אני טס הרבה לחו"ל ותמיד תמיד תמיד אני הכי שמח לנחות בנתב"ג. זו פשוט תחושה טובה לחזור, להיות בבית. מה חסר לי כשאני בחו"ל? האנשים, החברים, הקרובים חסרים לי. אפילו העיתון".