העיסוק במוות ובחיים שאחריו לקח חלק נכבד בחייו של יורם קניוק ז"ל, שהלך הערב (שבת) לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. לפני מספר שנים שק בתרדמת ארוכה, שאחריה קם וכתב את הספר "על החיים ועל המוות". חדשים סופרים לפני מותו הספיק להוציא ספר נוסף, "בא בימים", שסיכם שנים ארוכות של התמודדות עם המחלה הקשה. למרות מחלתו והתלאות הרבים שעבר מאז ימיו בפלמ"ח, ניכר היה אז, בראיון האחרון שלו, שגם בגיל 83 נותרו בו ניצוצות של ילדות ונכונות לומר את האמת שלו מעל כל במה אפשרית.
יש אלוהים?
"לא יודע. אף אחד לא ראה אותו עדיין. אני לא יכול להוכיח שאין, ואני לא יכול להוכיח שיש. אני לא מאמין שיכול להיות דבר כזה, אבל עם עניין של אמונה אי אפשר להתווכח. לי אין. בלקסיקון שלי הוא איננו".
אתה מאמין בכח עליון?
"אני חושב שיש טבע, הוא הכוכבים והבריאה שלנו, האבולוציה וכל הדברים האלה. אני לא מאמין שיש איזה תכנון, או שיש מתכנן או אל. אנשים המציאו להם את אלוהים כי לא יכלו לקבל את העובדה שבסוף הם מתים. אני לא מאמין בכוחות עליונים. בוודאי שהיינו פעם קופים ועכשיו אנו בני אדם - זה מהלך גדול, אבל אני לא יודע בדיוק איך הוא קרה. אני יכול רק לנסות לנחש. אני לא מאמין בשום דבר מוחלט. מה שפעם היה נכון עכשיו לא נכון. האמונה שלי לא בנויה על זה. מה שכן, אני מאמין שאנשים צריכים להיות טיפה יותר טובים אם הם יכולים".
מתי השתנו לך החיים?
"לפני שש שנים מתתי. עכשיו אני חולה מאוד ואני מדבר איתך אחרי יומיים שכמעט מתתי עוד פעם. בוודאי שזה משנה משהו. מישהו בא והביא לי חומוס טוב וזה עשה לי טוב".
איך ההתמודדות הזאת השפיעה עליך?
"אתה מדבר איתי עכשיו בשעה שלא יודעים איך לרפא אותי. יכול להיות שאמות בעוד חודש או חודשיים או חצי שנה, ואני לא יודע זאת בכלל. להגיד לך שזה טוב? לא. להגיד שזה קשה? בוודאי שזה קשה. אבל זה ישנו. אתה מתמודד עם זה. אני כותב יומן. המילים מצילות אותי. אני בסך הכל במצב רע מאוד, אבל אני לא מתלונן על זה כי זה ככה קרה. לא עשיתי שום דבר רע שזה יקרה ולא עשיתי שום דבר טוב".
לפני כשנה וחצי ניהלת מאבק להכיר בך כחסר דת. למה?
"אני מאמין בלאום יהודי, אבל עם לא יכול להיות דת. לא יכול להיות שעם ודת הם היינו הך. נולד לי נכד, וכיוון שאינו יהודי לפי ההלכה אז כתבו שהוא חסר דת. אני לא רוצה להיות חלק מהיהדות הדתית של היום, שהפכה כל כך גזענית וכל כך מכוערת. יצאתי ממנה. אני בן הלאום היהודי. זה חשוב לי מאוד מפני שאני חושב שהדת הזאת גורמת לנו לאסונות גדולים והורגת את ההיסטוריה היהודית. זה מכריח גנרל להניח פרח לא על הנופל האחרון מפני שלא היה ידוע אם הדם היהודי שלו טהור מספיק".
איפה הבית שלך?
"בארץ הזאת. אני מאוד אוהב את הארץ הזאת, רק שאני לא מתכוון לארץ לפי הגבולות שלה – היכן היא מתחילה והיכן נגמרת. אני גם לא מדבר על מדינת ישראל כפי שהיא כיום, כי היא לא המדינה שאני הייתי בוחר לחיות בה. אלא פשוט לארץ הזאת. פה אני מרגיש הכי טוב".
למה?
"כשקמה מדינת ישראל לחמתי על הקמתה. נחקקה מגילת העצמאות, רבת כוח ורבת יופי שהייתה צריכה להיות חוקת הארץ הזו. שום דבר מכל הדברים האלה לא מומש. המדינה הזו היא לא התממשות של המדינה שהקמנו, אבל אני אוהב את המקום, את האנשים, את השפה העברית. המדינה הזאת היא לא בדיוק משוש ליבי. לוקחים שר אוצר לשעבר והופכים אותו לשר כפיות. קשה לי עם כל הדברים האלה. אני בן 83, ראיתי דברים מעולם, היו לנו מנהיגים שהיה להם חזון, אבל הכל הלך לעזאזל. מצד שני זה המצב, ולא הייתי עובר. שטייניץ היה מוכן להיות גם שר הכפיות, רק שיהיה שר. אם היו ממנים אותי לשר כפיות הייתי אומר 'לכו לעזאזל'. איפה הבושה שהייתה פה פעם?!".
"השבת שלי אינה שונה מימים אחרים, מפני שאני עובד בבית וכותב בבית, בשבת או לא בשבת. הדבר היחידי הוא שביום שבת בצהריים אני תמיד אוכל ארוחת צהריים עם חבר. חוץ מזה, מה יש לי לעשות בשבת? אני לא הולך לבית כנסת, אני לא מתפלל. אני קורא בתנ"ך וספרות יהודית אבל לא כדת אלא כתרבות. זה יכול להיות גם ביום שני".
אתה אדם רוחני?
"לא, אני חושב שיש בי שמץ של רוחניות, אבל היא שלי והיא לא חשובה כל כך. היא מחזיקה אותי בתוך הדברים שאני עובר, אבל זה לא רוחני במובן של איזושהי אידאה. כשהיינו ילדים היינו סוציאליסטים, היינו בתנועת נוער, האמנו. היום לא".
ככל שאתה מתבגר, אתה כבר מפסיק להאמין ברעיונות?
"אני לא חושב שזה איזה משהו שיטתי. בחיי, כשהייתי צעיר מאוד, חיינו עם אידאולוגיות מפני שהיו חיים קשים והיה צריך להציל יהודים והקמנו מדינה. יכול להיות שאז נטינו יותר לאידאולוגיה והאידאולוגיות אכזבו אותנו. אני לא מאמין ברוחניות ובאוטוריטות של נכון או לא נכון. הכל נכון או לא נכון. אני לא מאמין שיש איזה משהו מסוים שמכריע".
מי המורה הרוחני שלך?
"אין לי מורה רוחני, זה סתם קשקוש. מה, הוא יותר רוחני ממישהו אחר? זה הכל דברים חדשים שהתפתחו בשנים החדשות".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"יש הרבה, אני לא יכול למנות אחד. טוני הלה מאוד השפיעה עליי כי היא הייתה אשת חינוך דגולה שהקימה בית ספר שלא היה כמותו בארץ. היא הייתה אינטלקטואלית נפלאה ויפת נפש. היו עוד אנשים. צ'רלי פארקר השפיע עליי מאוד, המוזיקה שלו עבדה עליי. באיזשהו מקום הרגשתי כאילו אני אח שלו. יש המון אנשים שהשפיעו עליי. דוסטוייבסקי, הקריאה בתנ"ך. יש אינסוף שמות, אני לא יכול למנות".
איזה כח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"מיקי מאוס הוא גיבור על נחמד לטעמי".
הראיון הטלוויזיוני האחרון עם קניוק, במסגרת התכנית "הזירה" עם גל אוחובסקי. באדיבות ערוץ 1