כולם חושבים שהם מכירים את נטלי דדון. היא הופיעה בכמה תכניות טלוויזיה, הבולטת הייתה עונת ה-VIP של הישרדות, היא מדגמנת בקמפיינים רבים והפרזנטורית של מותג ההנעלה "בי יוניק", ואם נראה היה שהיא לא נחשפה מספיק, ממש לאחרונה היא כיכבה על שער מגזין פלייבוי הישראלי הראשון. אבל אם תשאלו אותה, לא בטוח שאתם מצליחים לראות מיהי באמת. קבלו הצצה לעולמה הפנימי.
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"לראות דרך אנשים. קשה לי להאמין באנשים ונפגעתי המון, אז הייתי רוצה לדעת מי הבנאדם שעומד מולי. אני נקשרת מהר, וכוח כזה היה מאפשר לי לבחור למי להיקשר. יש לי אינטליגנציה רגשית גבוהה, אבל זה לא תמיד עובד".
זאת בעיה, כי רוב האנשים שאת פוגשת כבר מכירים אותך.
"נכון, במידה מסויימת להם יש את היכולת לראות דרכי, אבל לי אין את היכולת הזאת. לפעמים אנשים מביעים אליי אמפתיה מוגזמת, מחייכים הרבה, ולפעמים מביעים גם סלידה. היום לרוב מחייכים ומפרגנים. זה מחמיא, ומצד שני מאוד מוזר. רק אז אני קולטת כמה נפתחתי וכמה אני חשופה".
איפה הבית שלך?
"המילה בית זה אישיו מאוד גדול אצלי. אני לא זוכרת מתי הרגשתי בבית לאחרונה. זה כבר ככה מגיל צעיר. יש לי איזה חזון שאני שואפת להגיע אליו: בית שהוא רק שלי שיש בו את כל ציוד הצילום שלי, הסקיצות והעיצובים שלי, ומחוץ לדלת אני שומעת את הילדים מצחקקים. כתבתי את זה לא מזמן לקואצ'רית שלי שאמרה שאנחנו צריכות להגיע לשם. הלכתי הכי רחוק עם החלומות שלי, שזה אומר שיהיו בבית הזה גם שני סוסים, למשל. אמרתי לה שעל זה אני חולמת, אבל זה לא ריאלי. היא דווקא חושבת שכן ושאגיע לזה. הכי קרוב לבית כיום זה הים. שם אני לא מרגישה תלושה".
יש אלוהים?
"תלוי באיזה יום שואלים אותי. בחגים הוא תמיד שם. אני מרגישה אגואיסטית כי אני מתחברת אליו במקומות שנוח לי, ואני מקווה שהוא לא כועס עליי בגלל זה. יש כוח עליון, ויותר נוח לי שתהיה לי מילה לדבר הזה אז אני מעדיפה לקרוא לו אלוהים. כנראה שאני כן מאמינה, אחרת למה אני מאשימה אותו בדברים מסויימים. מבחינתי, תמיד צריך שיהיה מישהו להאשים, זה מוריד נטל רב מהגב, בעיקר הרבה האשמות וחפירות עם עצמך. מנגד, יש למי להודות כשקורה משהו טוב".
מתי לאחרונה היה לך דיבור איתו?
"לא היה, ואני כרגע מדברת המון לעצמי. הייתי שמחה להזמין אותו לקפה".
מתי את מאבדת אמונה?
"זה נשמע מתייפייף, אבל זה קורה לי כשאני שומעת על מישהו שעשה לאדם אחר משהו רע. זה קורה לי גם כשאני שומעת על כוחות טבע שגרמו לאסונות. בעצם על כל דבר שאין עליו תשובה. זה תקף אותי בסרט שראיתי על הצונאמי. אתה פאקינג מנסה להבין למה? על מי אפשר לסמוך?".
תמורת איזה סכום תסכימי להמיר את דתך?
"זאת לא שאלה של כסף. אם יגידו לי מיליון דולר אני אמיר ואז אחזור חזרה".
מתי השתנו לך החיים?
"אני חושבת שהרגע הזה עוד לא הגיע. היו כמה נקודות שאני יכולה להצביע שבהן היה שינוי חד. אחת מהן הייתה ביום בו עליתי על המטוס לאי של הישרדות. למדתי שם להעריך את מה שיש, ממש כל דבר קטן שהוא כרגע בהישג ידי. את זה שאני לא צריכה לרעוב למוות, או לקפוא מקור. זה לא ברור מאליו, ויש אנשים שאין להם את זה. הערכתי גם קודם, אבל זה העצים את התחושות".
ומתי הרגע הגדול שישנה לך את החיים יגיע?
"אני חושבת שכשהילד הראשון יגיע. אני אומרת את זה בכנות ובוודאות".
את אדם רוחני?
"מאוד. אני לא יכולה להגיד שחומר לא מספק אותי, אבל אני לא יכולה להיות כל היום בעיסוק סביב כסף, בגדים וקניות".
הצילומים בפלייבוי קצת עומדים בסתירה לזה, לא?
"אני לא חושבת שיש סתירה. נכון, אם להיות כנים, התחום שאני עוסקת בו לא כל כך קשור לרוחניות, אבל אני חושבת שזה מאפיין באופן כללי את החיים שלי, זאת אמביוולנטיות באישיות. הצילומים האלו זה לא משהו שלא עשיתי ולא שונה במיוחד מהדרכים שבהן הצטלמתי בעבר, וגם פה עמדתי על העקרונות שלי ועל מה כן ומה לא, ושמתי את הגבולות. לקחתי את זה על עצמי כחוויה. אני לא חושבת שזה פוגם במי שאני, ואני גם לא רוצה לתרץ ולהצטדק ולהתנצל. זאת חוויה אישית שלי וזהו. אני אראה את זה לנכדים ונצחק יום אחד: סבתא הייתה בפלייבוי".
מי המורה הרוחני שלך?
"אני קוראת ניטשה וטרומפלדור".
ניטשה זה הכי דכאוני. מדבר על כמה שהמין האנושי נוראי.
"בדיוק. לצערי, בהרבה מקומות אני די מסכימה איתו, בעיקר בדברים שהוא אומר על המין האנושי והבדידות. אבל הוא אומר גם הרבה דברים טובים, למשל שאנחנו לא צריכים לבקר את עצמנו על דברים שעשינו מתוך אהבה".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"אני אומרת לעצמי שלא, אבל תכלס אני לא מעבירה מספריים מיד ליד, לא משאירה ארון פתוח, ומיישרת נעל הפוכה. אני לא פסיכית ולא עושה את זה כי אני באמת מאמינה בזה, אבל למה לעשות דווקא".
את מאמינה בתורות מיסטיות כמו אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"לא יודעת. אני קוראת את זה ולפעמים יש משפט שנופל בול. שבוע אחרי זה אני אומרת שזה שטויות. אין לי דעה חד משמעית".
איזה תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"ריכוז. כמו עכשיו נגיד, בראיון. אני מתעופפת מהר".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקחת?
"ברור. אני חוזרת, קונה להם את העולם. אני אסדר אותם כשאני אחזור. אם היית אומר לנצח הייתי מתמהמהת עם התשובה".
איזה סרט מעורר בך השראה?
"עיר של מלאכים. קיטש, קיטש, קיטש. אני יודעת. אבל יש שם נקודה שהיא הכי אני: למות למען האהבה. העלילה סובבת סביב מלאך שמבקש להיות בן אדם כי הוא התאהב בבת אנוש. הוא זוכה לחיות איתה יום אחד לפני שהיא מתה. שאלו אותו: אם היית יודע שיש לך רק יום אחד איתה היית בכל זאת חוזר להיות בן אדם? הוא ענה שנשימה אחת מהשיער שלה הספיקה לו בשביל לעשות את זה".
מה היית בגלגול הקודם?
"בתולת ים. כי חצי בים חצי ביבשה זה בערך אני. שם אני מרגישה בבית".
אם היית יכולה לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"לחזור להיות בתולת ים, אבל בלי כרישים".
>> שאלון רוח עם ג'קי אזולאי: "לפעמים קשה לי לקיים את כל המצוות"