סדר ראש השנה: מנהגים, ברכות וסימנים

קידוש לערב ראשון של ראש השנה

הקידוש הוא ברכה קצרה הנאמרת על כוס יין בשבתות ובחגים. בליל ראש השנה, הקידוש כולל ברכה מיוחדת על קדושת היום, הזכרת יציאת מצרים, ובשבת גם את בריאת העולם.

נוסח הקידוש – עדות המזרח

כשחל בשבת מתחילים:

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה

וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ

כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

כשחל בחול מתחילים (ובשבת ממשיכים):

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר י, י)

סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לחיים)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בשבת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, יוֹם (בשבת : זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בשבת : בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

כשחל יום ב' של ראש השנה במוצאי שבת, עושים קידוש והבדלה יחד, לפי הסדר של יקנה"ז [ר"ת: יין (בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קדש), זמן (שהחיינו). והיינו שאומרים את ברכת "הגפן" ו"אשר בחר בנו" כלמלעלה, ואז (במוצאי שבת) מוסיפים כאן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. (אָמֵן)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.

(אָמֵן)

אומרים שהחיינו בשני הלילות (גם בלילה השני, בין כשחל יום ראשון בשבת ובין כשחל בחול):

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

נוסח קידוש ראש השנה – עדות אשכנז

קידוש ללילה

כשחל בשבת מתחילים:

(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר)
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

סַבְרִי מָרָנָן נוסח אשכנז: וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נוסח עדות המזרח: ועונים: לְחַיִּים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי נוסח עדות המזרח: הַגֶּפֶן. כל השאר: הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה, נוסח עדות המזרח: אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, יום (בשבת: זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיום הַזִּכָּרון:

ביום הראשון של החג מברך: (גם בשמיני עצרת)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

קידושא רבא

ד תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. ה כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. (תהלים פא, ד-ה)

סברי מרנן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

סימני ראש השנה: משמעות ומנהגים מפורטים

סימני ראש השנה הם מנהג עתיק יומין שמטרתו לסמל את תקוותינו לשנה החדשה. להלן פירוט מעמיק על כל אחד מהסימנים:

 1. תמר

משמעות: התמר, הנקרא גם "דבש" בתנ"ך, הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

ברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, בורא פרי העץ"

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"

סמליות: המילה "תמר" דומה ל"יתמו" (יסתיימו), מבטאת תקווה לסיום כל הרע.

 2. רימון

משמעות: הרימון מסמל שפע וריבוי מצוות. על פי המסורת, ברימון יש 613 גרעינים, כמניין המצוות בתורה.

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון"

סמליות: מסמל את השאיפה להיות מלאים במעשים טובים ומצוות בשנה החדשה.

 3. קרא (דלעת)

משמעות: בארמית, "קרא" מזכיר את הפעלים "לקרוע" ו"לקרוא".

ברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, בורא פרי האדמה"

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך מעשינו הטובים"

סמליות: מבטא תקווה שייקרע גזר דין רע ושיקראו רק מעשינו הטובים.

 4. רוביא (שעועית)

משמעות: "רוביא" בארמית מזכיר את המילה "ריבוי".

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכיותינו ותרבה הברכה בכל עמלנו"

סמליות: מסמל את הרצון לריבוי זכויות ושפע ברכה בשנה החדשה.

 5. כרתי (כרישה)

משמעות: "כרתי" בארמית מזכיר את הפועל "לכרות" (לחתוך).

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיכרתו אויבינו וכל מבקשי רעתנו"

סמליות: מבטא תקווה שייכרתו כל האויבים ומבקשי הרעה.

 6. סלק

משמעות: "סלק" מזכיר את המילה "סילוק" (הרחקה).

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו עוונותינו"

סמליות: מסמל את הרצון להסרת העוונות והחטאים בשנה החדשה.

 7. גזר

משמעות: "גזר" מזכיר את המילה "גזירה", המתייחסת לגזר הדין של ראש השנה.

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתעביר רוע גזר דיננו ושתגזור עלינו שנה טובה"

סמליות: מבטא תקווה לגזירות טובות ולביטול גזירות רעות.

 8. תפוח בדבש

משמעות: התפוח והדבש מסמלים מתיקות ותקווה לשנה טובה.

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"

סמליות: מסמל את התקווה לשנה מתוקה ומלאת טוב.

 9. ראש של דג

משמעות: הראש מסמל הנהגה ומנהיגות.

בקשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב ושנפרה ונרבה כדגים"

סמליות: מבטא שאיפה להיות מובילים ולא מובלים, ולהתרבות כמו דגים.

כל אחד מהסימנים הללו משלב סמליות עמוקה עם תפילה לעתיד טוב יותר. המנהג לאכול אותם בראש השנה מחבר בין הגשמי לרוחני, ומזכיר לנו את כוחן של המילים והכוונות בעיצוב השנה החדשה.

שאלות נפוצות על ראש השנה

למה נקרא החג ראש השנה?

ראש השנה מציין את פתיחת השנה העברית. במקור, החג נקרא "יום תרועה" בתורה, בשל מנהג תקיעת השופר.

מדוע חוגגים את ראש השנה במשך יומיים?

המנהג נובע מהשיטה הקדומה לקביעת תחילת החודש לפי עדות ראייה על הופעת הירח החדש.

מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?

התקיעה בשופר היא מצווה מהתורה. היא מסמלת את המלכת האל על העולם ומזכירה את זכות עקידת יצחק.

מה מייחד את תפילות ראש השנה?

התפילות ארוכות וחגיגיות, כוללות פיוטים, ומדגישות את המלכת הקב"ה וחרדת הדין.

מהו מנהג ה"תשליך"?

ביום הראשון של ראש השנה הולכים למקווה מים ואומרים תפילה קצרה, כסמל להשלכת החטאים.

מהי התרת נדרים?

בערב ראש השנה, נהוג להתיר את הנדרים שננדרו במהלך השנה האחרונה בפני שלושה אנשים המהווים מעין בית דין.

ראש השנה הוא זמן של התחדשות, תקווה ותפילה. המנהגים והסימנים מעשירים את חווית החג ומזכירים לנו את משמעותו העמוקה - התחלה חדשה ואפשרות לשיפור עצמי בשנה הבאה עלינו לטובה.