הכל התחיל ביום ההולדת של דרור. לפני מספר שנים אשתו של דרור, שרון, רצתה להכין מתנה מיוחדת ליום ההולדת שלו. היא לקחה תמונה שמירב צילמה בגיאורגיה והתאימה לה טקסט תורני שהיא ודרור למדו באותה תקופה ומאוד חיזק אותם. התמונה הזו לא נגעה רק בדרור, אלא משכה את תשומת ליבם של הרבה אנשים שנחשפו אליה. "ראינו שיש כאן רעיון שיכול לדבר לאנשים, יש לנו אוסף מגוון של טקסטים מיוחדים ומרגשים שאנחנו אוהבים ותמיד רצינו לתלות את זה בבית", אומר דרור.
דרור, איש הייטק, החליט לעזוב הכל ולהתרכז ב"דבר האמיתי". לשם "שויתי" הגיעו מהפסוק בתהילים: "שויתי ה' לנגדי תמיד". "וזה מה שאנחנו מנסים לעשות", אומר דרור. "לספק לרעיונות גדולים ביטוי ויזואלי שיהיה תמיד לנגד העיניים בבית, במשרד ובכל מקום".
להסתכל מזווית חדשה
רוב הצילומים של מירב הם קלוז אפים, שנותנים במה לרגעים הקטנים בחיים. "כשאני מצלמת אני מנסה לתפוס חלק מהרגעים האלה, מבלי להתערב בהם, תמיד מרחוק ומזווית שמכריחה אותי להסתכל אחרת", היא אומרת ומסבירה שאת הניסיון להסתכל מזווית אחרת היא מנסה ליישם בחיי היום יום שלה. "אני משתדלת להסתכל על הדברים 'המשעממים', 'הרגילים' וגם 'הקשים' ו'הכואבים' מזווית שונה, וכשאני מצליחה - שם נוצר קסם".
העבודה על "שויתי" אפשרה למירב לייצר זוויות מבט רעננות. לטקסט שדרור מביא יש את הסיפור שלו, גם לתמונה שמירב צילמה יש את המבט שלה, והחיבור ביניהם מייצר משהו חדש שלא יכול היה להיווצר לפני כן.
בתהליך העבודה, בוחרים דרור ושרון תמונות שמירב צילמה, מתבוננים בהן ומנסים לדלות את המסר מהתמונה. ברגע שהם מצליחים לפצח אותה, הם מתאימים לתמונה טקסט מארון הספרים היהודי: רבי נחמן מברסלב, חסידות, שיר השירים, תהילים ועוד. חומרי הגלם עליהם הם מדפיסים אינם מסתכמים רק בקנבס, אלא גם אבן, צמנטבורד (בטון), לוחות אלומיניום בגוונים שונים, עץ, שיש ועוד, בנוסף לאוסף של מסגרות חלון ומגירות שעליהם הם מדפיסים את העבודות בטכניקה מיוחדת.
"אנחנו משתדלים שהשילוב לא יהיה בנאלי, אלא שתהיה הרחבה של המשמעות, ולפעמים הסיפור שיצרנו לא מובן בהתחלה", אומר דרור. הוא מספר שבאחד הימים מירב חזרה מהצפון עם תמונות של שדה כותנה. דרור ושרון עיבדו את התמונה בראשם, והבינו שכותנה זה הצמח שאנחנו פוגשים אותו הכי הרבה בחיים, הרי כל הבגדים שלנו עשויים מכותנה, אולם כשפוגשים את הכותנה בטבע, היא גולמית, מאוד רחוק ממה שאנחנו רגילים לראות.
כשניסו לחשוב על רעיון שימחיש את הסיטואציה הזו - לקחת דבר שהוא גולמי לגמרי ולהפוך אותו למשהו שאפשר להשתמש בו, הבינו שזה למעשה התפקיד שיש לאדם בתיקון העולם – להוציא מהכוח אל הפועל. כך הגיעו לסיפור במדרש שמתאר את הסיטואציה הזו: רבי עקיבא אמר שמה שאדם בורא טוב יותר ממה שאלוהים בורא, והשווה זאת לחיטה, שהיא בריאת האלוהים, וממנה מפיק האדם את מלוא הפוטנציאל שלה והופך אותה ללחם. אם היא תישאר חיטה, מה טוב בה? "לכל תמונה אנחנו מחברים סיפור, אבל ברור לי שאנשים יביטו בתמונה וימצאו בה פירושים אחרים משלהם".
צימאון למשמעות
לדרור ברור כי לא היה מגיע לשויתי לולא המסע המשותף שלו ושל שרון בחזרה בתשובה. "היום היהדות פורצת את דלת בית הכנסת ויוצאת החוצה, לעולם", הוא אומר. היא ניכרת יותר ויותר בעולם התרבות והאמנות הישראלי: מוזיקאים כמו שולי רנד, אביתר בנאי, ואהוד בנאי הביאו למוזיקה צבעים מהיהדות, כמו הפריחה של תכנים העוסקים בעולם הדתי והחרדי בטלוויזיה ובקולנוע.
"אני חי את עולם התשובה ואני מרגיש צימאון גדול של אנשים לאמת, למשהו בעל משמעות", מדגיש דרור. "מבחינה חומרית אנחנו חיים בדור שמשופע בשפע אדיר בכל צורה שרק תהיה, ואם חשבנו פעם שזה מה שיעשה אותנו מאושרים, הבנו שטעינו. גם אם אגור במגדל הכי גבוה בתל אביב זה לא בהכרח ייתן לנשמה שלי את השלווה שהיא צריכה".
כחלק מהחיפוש שלו, החל דרור לחקור את עולם העיצוב המקומי, וגילה שיש לו שאלות אבל תשובות, אין. "מה זו אומנות יהודית? אני יודע מי זה מארק שאגאל אבל איך נראה היום בארץ ישראל עיצוב יהודי?", שואל דרור ומציין שגילה להפתעתו שישראל היא "אימפריה" בתחום העיצוב - יש בה לא מעט דברים מקוריים ויפים, אך מצד שני הבחין כי חסר ביטוי לאומנות ועיצוב שקשורים או מתחברים לעולם התוכן היהודי שלנו. דרור מודה שהוא חש בשטח שלא מעט אנשים מחפשים את זה, גם כאלו שלא בהכרח קרובים לתורה.
בגלל היותו "איש של טקסטים", לטעמו עולם העיצוב היהודי צריך לשאוב את השראתו מהטקסט. "לא סתם אנחנו נקראים עם הספר, אך כמובן שהאסתטיקה מאוד מהותית", הוא אומר.
דרור מציין שחשוב להם לא רק להיות תלויים בבתים של אנשים אלא שאנשים יתבוננו לעומק בעבודות שלהם, ושזה ייתן להם מעוף והשראה. באחת העבודות שלהם, מצולמת יונה כשמסביבה הרים, ולצידה טקסט של הרב קוק "עלה למעלה" המספר על הכוח האדיר שיש בכל אחד מאיתנו, וגם אם לפעמים נדמה לנו כי אנו ציפור קטנה ובשמיים יש נשרים גדולים, הרב קוק אומר שיש לנו כנפיים אדירות, מבחינת המקור והנשמה, אנחנו ענקים. "מבחינתי, הייתי רוצה שאנשים יביטו בזה, והתמונה תיתן להם כוח, ושהם ייצאו לעולם עם התחושה הזו", הוא מוסיף.
תערוכה של שויתי תתקיים בחנות-גלריה זאוס בכפר דניאל ב-27.3