בשנים האחרונות הפך עולם הפיוטים לאירוע מוזיקלי-תרבותי של ממש, כשאמנים מהשורה הראשונה מחדשים את הפיוטים הנושנים. אהוד בנאי, ברי סחרוף ומיקה קרני הם חלק קטן מהאמנים המפייטים. לפני שנתיים חדרו הפיוטים, תאמינו או לא - גם לגן הילדים.
זו השנה השנייה שילדי גן נופר בטל מנשה מוותרים על טרנדים עכשוויים וגדלים על פיוטים של ר' שלום שבזי, ר' רפאל ענתבי ונוספים שהופכים לגיבורי ילדותם. כשהם שרים בהתרגשות את הפיוטים המוכרים, קשה להישאר אדישים.
"הפיוטים מאוד נגישים בתוכן ובצורה"
פרויקט "נגילה הללויה נגילה" בגן נופר שביישוב טל מנשה הוא פרויקט ראשון מסוגו בארץ המביא את עולם הפיוט ותכניו לילדי גן. מי שהגתה את הרעיון היא הגננת רחל מלכא שעבורה לא מדובר רק בפרויקט חינוכי כי אם בסגירת מעגל אישית. "כשהייתי בשנת שבתון אמי נפטרה, הגעגועים הציפו בי את חוויית הילדות של הצעידה עם אמא לפנות בוקר לבית הכנסת להאזין לפיוטי סליחות", מספרת לכיפה רחל מלכא (45) אם לחמישה הנשואה לדניאל, רב אולפנית באור עקיבא. "עלו בי געגועים לחוויה הזאת של הפיוטים וחשבתי כיצד להנחיל אותה הלאה בצורה חיה שתחרוט לילדים בלב מה שהיא חרטה אצלי".
בכל חודש לומדים הילדים בגן נופר פיוט חדש של גדולי הפייטנים, בעיקר מארצות ערב והים התיכון, הם שרים אותו ולא פוסחים על תכניו. מרגע שלמדו את הפיוט הוא הופך להיות מרכז העשייה בגן, הילדים מציירים את הפיוט, מציגים אותו ומה לא. העבודה סביב הפיוט מתבצעת בין השאר בחבורות מוזיקליות של ילדי גן, אנסמבלים של ילדים שמנגנים פיוטים באופן חופשי.
"הפיוטים מזמנים לנו בגן לשיר אותם, לנגן אותם, לנוע , לצייר ולספר אותם, ובעיקר להתפלל אותם בהווי המיוחד של גן ילדים", אומרת רחל, "הפיוט הוא מתנה שהעבירו לנו דורות קודמים המחברים אותנו למסורת אבות. בימי הולדת הוזמנו הורים וסבים וסבתות לשיר פיוטים יחד עם הנכדים, אלה היו רגעים מאוד מרגשים שחיברו עבורנו עבר , הווה ועתיד. הורים מספרים לי שהילדים חוזרים הביתה עם הפיוטים ומקשטים את שולחן שבת, זה מדהים בעיני".
פיוטים מתאפיינים בעברית ובתכנים גבוהים מאוד, עד כמה הם באמת מתאימים לילדים קטנים?
"כמעט כל שיר יכול להפוך להיות חוויה שמתאימה לעולם הילד. גיליתי שהפיוטים מאוד נגישים בתוכן ובצורה. המבנה החזרתי של הפיוט הוא פשוט לקליטה, הפייטן שר והקהל אחריו. זו שיטת לימוד שמאוד מתאימה לילדים. יש לפיוט מבנה מוזיקלי פשוט שאפשר לנגן אותו עם כלי הקשה. אני מסכימה שהשפה גבוהה אבל אפשר להנגיש אותה לילדים ולפרש אותה בהתאם לעולמם. חשוב שהם יכירו שפה גבוהה, גם התורה שלנו כתובה בשפה שאינה יומיומית וחשוב שידעו אותה.
"בפיוט 'רפא צירי' של ר' רפאל ענתבי למדנו שצירי זה כאבי וילדה שציירה עקבות הפיוט ציירה אישה שוכבת ומניפה תינוק אחרי לידה,זו הייתה ההזדמנות להסביר שיש כאבים בריאים כמו צירים של לידת תינוק אתה רואה שהם מבינים את ההקשרים. הם מבינים את תוכן הפיוט שהוא תפילה לרפואה. "אדון הסליחות" הוא פיוט מאוד נשגב ובמקרה הזה אני לא מתמקדת בשפה בצורך ובהתרגשות של פתיחת שערי שמים שהפיוט הזה מזמן לנו, את האווירה של הפיוט".
"יובל המבולבל אני לא מלמדת, חשוב לי שהמוזיקה והתוכן יהיו איכותיים. לוין קיפניס, לאה גולדברג ונעמי שמר הם דוגמא למי שמביאים שירים פשוטים אך איכותיים מאוד ואני מלמדת אותם בגן. לתכנים כמו של התכניות העכשוויות הם יכולים להיות חשופים בכל מקום, חשוב לי שבגן הם יעברו את החוויה המוסיקאלית והתוכנית האיכותית של הפיוטים".
בסוף השנה מקיימים בגן נופר את האירוע המרכזי והחשוב, מופעי ההרכבים המוזיקליים של הילדים והוצאת ספר חדש המאגד את הפיוטים שנלמדו באותה השנה יחד עם ציורי הילדים. הפרויקט "נגילה הללויה נגילה" הוא ראשון מסוגו ונתמך על ידי מפקחת הגן מטעם משרד החינוך זהורית שטאל השותפה לפרויקט, אתר הזמנה לפיוט בסיועו של אורי קרויזר מנהל תחום החינוך באתר ומועצה אזורית שומרון על ידי רות אברהם מנהלת הגיל הרך.
מי שחשב שעולם הפיוט שמור לבתי הכנסת ולמבוגרים בלבד, עוד לא ביקר בגן נופר שם "מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי" הוא משפט שבשגרה. "הרב סבתו מספר בספר שלו 'כעפעפי שחר' ומתאר את המתפללים ששרים את שירת הבקשות ואומר 'ניכר בהם שאינם מבינים את הפיוטים, אבל בהחלט מרגישים אותם'", אומרת הגננת רחל, "אני אומרת שהרגשת הלב היא מטרה חשובה בחינוך הילדים לתפילה. הילדים לומדים את התוכן אבל גם הרגשת הלב והריגוש הוא חשוב. אני אומרת להם בואו נתפלל לרפואת אחות של אחד הילדים והם ממש שם במקום של תפילה כנה ואמתית. פייטן מתגעגע לבית המקדש וגם הילדים מתגעגעים יחד איתו, זו יופי של הזדמנות. זו חוויה מרגשת לראות ילד לומד פיוט, שר אותו, מצייר אותו ובעיקר מתרגש אתו".
